בית המשפט דחה בקשת מפעלים בחיפה לפסול תביעה ייצוגית נגדם
מפעלים במפרץ חיפה שהוגשה נגדם תביעה ייצוגית בגין פעילותם המזהמת והשפעתה לכאורה על בריאות תושבי הסביבה, הגישו בקשה לבטל את התביעה נגדם אך נדחו על ידי בית המשפט
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 07/3/2021

בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את בקשתם של כ-25 מפעלים ממפרץ חיפה לסלק את התביעה הייצוגית שהוגשה נגדם ביולי 2019, במסגרתה נטען כי פעילותם המזהמת גרמה לתחלואה בקרב תושבי הסביבה.

בין השאר, המפעלים טענו כי לא ניתן להגיש תביעה ייצוגית בגין נזקי גוף שנגרמו בשל חשיפה לזיהום אוויר וכי במקרה שכזה, כל אדם שנפגע צריך להגיש תביעה פרטנית, בשל השונות בין המקרים השונים.

נימוקי השופט להשארת התביעה על כנה היו, בין היתר, חשיבות השמירה על האפשרות של אכיפה אזרחית בשל הקושי להסתמך רק על אכיפה ממשלתית, האפשרות לקבל תמונה מלאה ורחבה יותר (ביחס לתביעות פרטיות) בנוגע להשפעת המפעלים על התחלואה בחיפה, בייחוד משום שזה נושא שנמצא בדיון ציבורי, וכן הקושי להגיש תביעה ייצוגית בידי אדם במקום בידי ארגון עקב העלויות הגבוהות והחסמים הפסיכולוגיים שכרוכים בכך.  

בתגובה, נציג המפעלים מונה שורה של כשלים בהליך הגשת התביעה הייצוגית וטוען, בין השאר, כי התובעים בוחרים לתבוע את מי שיש לי כיס עמוק וקל יותר להביא לבית המשפט, במקום לטפל בבעיה באופן ממוקד ושיוויוני.


כתבות רלוונטיות:

  1. דרישה לפיצוי תושבי חיפה שחלו בסרטן, 21.07.2019
  2. בניית מרכז מסחרי ומשרדים במרחק 500 מ' מבז"ן 11.07.2019
  3. מבקר המדינה: להקים ועדה שתקבע את עתיד מפרץ חיפה, 24.06.2019
  4. ירידה של 56% בפליטות ממפעלים במפרץ חיפה ב-5 שנים, 11.06.2019
  5. מידע נוסף על זיהום אוויר במפרץ חיפה | infospot

תביעה ייצוגית תקדימית נגד מפעלים: פיצוי עקב גרימת תחלואה

ביולי 2019 ארגון "אזרחים למען הסביבה" הגיש בקשה לתביעה ייצוגית נגד 30 מפעלים במפרץ חיפה, ביניהם קבוצת בז"ן, חברת חשמל והנמלים, בגין נזקי גוף שפעילותם גרמה לכאורה לתושבי הסביבה, לרבות סוגי סרטן שונים. בתביעה מופיעה דרישה לפיצוי הנפגעים אשר נתמכת ב-5 חוות דעת מקצועיות המוכיחות לכאורה את הקשר הסיבתי בין זיהום האוויר התעשייתי לתחלואה במפרץ חיפה.

מגישי הבקשה הסתמכו גם על נייר עמדה שפרסם משרד הבריאות בשנת 2015, לפיו יש קשר סיבתי בין זיהום אוויר לבין סוגים שונים של סרטן אשר גרם לעודף תחלואה בחיפה בשנים 2011-2006 ביחס לשיעורי התחלואה בקרב האוכלוסייה הכללית.

מגישי התביעה מבקשים בה כי בית המשפט יצהיר על אחריותם של המפעלים לעודף התחלואה במפרץ חיפה, יקבע עקרונות לפיצוי הניזוקים שחלו בסרטן ולהקמת מנגנון לפסיקת פיצויים לכל אחד מהחולים, שבראשו יעמוד אדם שבית המשפט ימנה.

כ-25 מפעלים ביקשו מבית המשפט לסלק את התביעה הייצוגית

בתגובה להגשת התביעה הייצוגית, כ-25 מפעלים מבין הנתבעים פנו לבית המשפט בבקשה שלא לאשר את התביעה נגדם, זאת בין היתר בטענה כי נזקי גוף שנגרמו כתוצאה מחשיפה לזיהום אוויר אינם יכולים להיבחן בתביעה ייצוגית, משום שכל אחד מהניזוקים נחשף לחומרים שונים, למשך זמן שונה, מאופיין בגורמי סיכון נוספים אחרים ובהתאם לכך מידת הפיצוי יכולה להשתנות.

עוד טענו המפעלים כי בארה"ב לא ניתן להגיש בקשות לאישור תביעות ייצוגיות בגין נזקי חשיפה לזיהום אוויר והציגו דוגמאות לנורמות המשפט האמריקאיות אשר שוללות כביכול את העילה להגשת התביעה הייצוגית הנוכחית.

בנוסף טענו כי החוק שמאפשר למספר ארגונים סביבתיים (ובהם מגישת התביעה – אזרחים למען הסביבה) להגיש את תביעה ייצוגית אזרחית בשם הנפגעים, אינו תקף למקרים של נזקי גוף.

בית המשפט דחה את בקשות המפעלים

בית המשפט דחה כאמור את הבקשות לסילוק התביעה בנימוק ש"חוק תובענות ייצוגיות" אינו שולל הגשת תביעה ייצוגית לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו מחשיפה לזיהום סביבתי.

כמו כן, השופט ציין כי פרטים רבים במקרים של כל אחד מהניזוקים משותפים לכולם, כמו למשל הוכחת הקשר הסיבתי בין החשיפה לזיהום לבין היווצרות התחלואה. חוות הדעת המקצועיות שצורפו לתביעה בדבר הקשר הזה הן כלליות ומתאימות לכלל הניזוקים, לרבות ראיות מדעיות וסטטיסטיות שונות. בהתאם לכך יכולים כל המקרים להיבחן ביחד בתביעה ייצוגית ולא בתביעות פרטניות לחוד, גם אם מידת הנזק שנגרמה לכל אחד מחברי הקבוצה תצטרך להישאל בנפרד. השופט הוסיף כי לפי החוק הישראלי, תביעה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקות בנסיבות העניין.

השופט סוקול המשיך וטען כי יש חשיבות לתביעה ייצוגית בשל ההרתעה שהיא יוצרת. הוא הוסיף גם את חשיבות השמירה על אפשרות של אכיפה פרטית, כלומר כוח שיש בידי אזרחים פרטיים להיאבק במפגעים סביבתיים שפוגעים בהם, בעיקר על רקע המציאות הנוכחית שבה האכיפה המינהלית והפלילית שמפעילה המדינה אינה מוכיחה את עצמה כמספקת. לדברי סוקול, "אין ספק שהכרעה משפטית רחבת היקף בגדרה של תובענה ייצוגית, אם תכיר בטענות המבקשת, תסייע במיגור התופעה ובצמצום הזיהום והפגיעה באוכלוסייה".

כמו כן, נושא התביעה הנוכחית מורכב ומחייב הצגת חוות דעת, הסתמכות על ראיות מדעיות, הבאת נתונים סטטיסטיים וכו', ולכן הוגן לעשות זאת במסגרת תביעה ייצוגית ולא לקט תביעות פרטיות שיתקשו לממן וללוות את התהליך.

זאת ועוד, לפי השופט ההליך הייצוגי יאפשר הכרעה רחבה ולא נקודתית לגבי מועדי ההפרות, אם תוכחנה, לגבי היקפן, לגבי התחום הגיאוגרפי שבו יתכן כי נגרמו נזקים לאוכלוסייה וכדומה. הפניית הצדדים להליכים פרטניים תימנע הסתכלות כוללת על כל אזור המפרץ ונפת חיפה, ועל היקף הזיהומים הכולל, ותביא לכך שההרתעה הדרושה תהא נקודתית בלבד.

בסיכום הדגיש השופט כי יש בתביעות ייצוגיות יתרונות רבים: הרתעת המזיקים, ניהול יעיל וממצה של התביעות, חסכון במשאבים, אחידות ומניעת הכרעות סותרות ועוד.

המפעלים: ההליך יביא למבט צר ומטעה

עו"ד אריה נייגר, שותף במשרד עמית פולק מטלון ושות' ומי שמייצג 7 מבין המפעלים הנתבעים, העביר לנו התייחסות שמציגה נקודת מבט שונה. נייגר טוען כי ההליך יביא דווקא למבט צר ומטעה ובהמשך יגרום לקבלת החלטות שגויות מבחינה ציבורית.

לפי נייגר, "בעוד שמהשלטון ניתן לדרוש אכיפה שיוויונית, צודקת ורגולציה אקטיבית, דרישות כאלה לא ניתן להציב בפני תובע ייצוגי. וכך רואים תדיר שבחירתם של תובעים ייצוגיים היא להתמקד במי שהוא הכיס הגדול ובמי שקל להביא אותו לבית המשפט ולאו דווקא בגורם שנדרש להסדיר את פעולתו. הדבר בולט כמובן בתביעות סביבתיות".

נייגר מוסיף כי עיקר זיהום האוויר בחיפה נובע מהתחבורה, כפי שעולה מנתונים שפרסם המשרד להגנ"ס, אך התובעים הייצוגיים יודעים שזה לא מעשי לתבוע כל בעל רכב בחיפה ופונים לתבוע מטרות קלות.

יתרה מכך, נייגר מציין כי גם אם בסופו של הליך תידחה התביעה, החשיפה לתובענות ייצוגיות מייצרת אפקט שיש בו הרתעה בלתי מידתית. בד בבד, העיסוק התקשורתי בהליך זה יוצר רושם מטעה שמי שנבחר על די תובע פלוני לככב על שער התביעה הוא הנתבע הנכון.

התוצאה היא החלטות חברתיות לא אופטימליות כי הן מתקבלות בהליך שיוזמיו הם תובעים בעלי ענין (בדרך כלל – עורכי דין בעלי ענין), כאשר לבית המשפט כלים מוגבלים לשקול שיקולים ציבוריים רוחביים, משימה שצריכה להיות מבוצעת על ידי הרגולטור וגורמי האכיפה של המדינה, כך לדברי עו"ד נייגר.

התובעים יידרשו להוכיח אחריות, קשר סיבתי ונזק

למרות דחיית הבקשה, השופט הכיר בקשיים הנובעים מניהול תביעה ייצוגית בגין נזקי חשיפה המונית לזיהום. לדבריו, כדי לזכות בתביעה, על התובעים יהיה להוכיח את אחריות המפעלים לזיהום האוויר וזיהומים נוספים, את הקשר בין החשיפה לזיהומים לבין היווצרות תחלואה ואת מידת וסוג הנזק שנגרמו עקב החשיפה למזהמים.

באשר להוכחת האחריות לנזק טוען השופט כי כאשר עוסקים בחשיפה המונית לחומרים מסוכנים ולזיהומים, אשר מקורם בפעילות של גורמים שונים, מיד עולה השאלה מי מהגורמים, אם בכלל, אחראי לנזקו של כל ניזוק.

הקושי באיתור המזיק הספציפי והסתפקות באיתור קבוצת גורמים פוטנציאלים בלבד, מחייב הכרעה בסוגית אחריות קיבוצית. ככל שיידרש לחלק את האחריות בין כלל הגורמים (המפעלים הנתבעים) בהיעדר אחראי מובהק ספציפי, ממשיך השופט, יהיה צורך להכריע איך לחלק את האחריות. חלק מהפתרונות שהוצעו מבוססים על חלוקת נתח שוק בין המזיקים, על היקף פעילות, על היקף הכנסות וכו'.

אתגרים נוספים המאפיינים תביעה בגין נזקים שאירעו בעקבות אירוע מתמשך, כגון חשיפה לחומרים מזיקים, הם שאלת הוכחת הנזק מחשיפה, דהיינו שאלת הקשר הסיבתי, ובמיוחד בנסיבות שבהן קיימת עמימות לקיומו של קשר סיבתי לנזקו של כל תובע בקבוצה; וכמובן היקף נזקיו של התובע.

זאת ועוד, לא פעם, נזקי החשיפה לחומר מסוכן אינם מיידים ומתגלים אחרי תקופה ארוכה. במקרים אלה קיים קושי נוסף לקשור בין הנזקים שנגרמו לבין החשיפה לחומר המסוכן. לעיתים, קיימת מחלוקת מדעית בדבר קיומו של קשר כזה. לא אחת, החשיפה לסיכון עשויה להתייחס למספר גורמים שונים, ומתעורר קושי לשייך את נזקו של ניזוק קונקרטי לגורם מזהם מסוים. לכך יש להוסיף את פערי הכוחות והמידע בין ניזוקים לבין מי שעשויים לגרום לחשיפה המונית לחומרים מזיקים, כך לדברי השופט.

---

מסמכים רלוונטיים:

  1. החלטה בבקשת