טיוטת הצעת חוק פסולת בניין של המשרד להגנת הסביבה מתפרסמת לראשונה, לקראת דיון נוסף בנושא שמתקיים היום (יום ב') בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.

מדובר על נוסח הצעת חוק לפי המתווה החדש שהמשרד להגנ"ס הציג לפני כשנתיים, שמבוסס על פתרונות טכנולגיים. לפי הצעת החוק, יצרני פסולת בניין (קבלנים, יזמים ומשפצים) יחויבו להתקשר ישירות עם מובילי פסולת ואתרי קצה בעלי רישיון ייעודי, שיהיו רשומים במרשם ממשלתי, כאשר גם התשלום יתבצע דרך מערכת תשלומים ממשלתית, והכסף יעבור רק לאחר אימות שהפסולת אכן הגיעה לאתר הקצה.

במקביל, כדי לקבל רישיון להוביל פסולת, יצטרכו המובילים לעמוד בתנאים כגון: הפקדת ערבות כספית, התקנת GPS, מצלמות, מד עומס וחיישנים על משאיות הפסולת וכלי האצירה, לנהל רישום מדויק בשטר המטען ועוד. החוק גם מעניק למשרד להגנ"ס סמכות להטיל עיצומים כספיים בגובה עשרות ומאות אלפי שקלים, בהתאם להפרה.

גם על יצרני הפסולת (יזמים, קבלנים ומשפצים) יוטלו חובות: הם כאמור יחויבו להתקשר רק עם מובילים ואתרי קצה מורשים, וכשמדובר באתרים גדולים הם יחויבו להכין תוכנית לפינוי פסולת, כולל הפרדה במקור של חומרים שונים (בטון, זכוכית, פלסטיק, גבס, עץ, אספלט, שיש, מתכת, פסולת מסוכנת וכו') , זאת במטרה לעודד מיחזור ושימוש חוזר.

נראה שמרבית הגורמים תומכים בהצעת החוק, גם אם יש להם הערות נקודתיות. אך מי שמתנגדים באופן גורף להצעת החוק, הם התאחדות מובילי הפסולת, שלדבריהם מייצגים אלפי מובילים פסולת, הסבורים כי החוק החדש יגרום ללקוחותיהם, יצרני הפסולת, להתקשר ישירות עם אתרי הקצה, וכך יגדיל את כוחם של אתרי הקצה ותחנות המעבר, שבמקרים רבים כבר היום הם בעלי מונופול גיאוגרפי מקומי. התייחסות נציג התאחדות מובילי הפסולת מובאת בהמשך הכתבה.

קישור לנוסח הצעת החוק בסוף הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. הישג מרשים בענף פסולת הבניין: שיעור המיחזור גדל 20.10.2025
2. מתווה חדש להסדרת ענף פסולת בניין, מבוסס טכנולוגיה, 1.4.2024
3. המחלוקות סביב הצעת חוק פסולת בניין, 13.6.2023
4. חוק פסולת בניין עבר קריאה ראשונה בכנסת, 13.11.2018
5. מידע נוסף בנושא פסולת בניין | infospot

מדוע צריך חוק פסולת בניין?

לפי נתוני המשרד להגנ"ס, אתרי הטיפול המורשים בישראל קולטים מדי שנה בין 6 ל-7 מליון טון פסולת בניין. אך לא ידוע כמה פסולת בניין לא מגיעה אל אתרי הקצה ומושלכת בצידי הדרכים ובשטחים פתוחים – וזו הבעיה שהצעת החוק באה לפתור.

לפי המשרד להגנ"ס, השלכת פסולת בניין בשטחים פתוחים נובעת בעיקר מכך שמובילי פסולת מקבלים מיצרני הפסולת תשלום מראש על השינוע של הפסולת לאתר מורשה, ומרגע שהתשלום אצלם, יש להם תמריץ כלכלי חזק להשליך את הפסולת בשטחים פתוחים ולחסוך לא רק את עלות וזמן השינוע, אלא גם את דמי הטיפול בפסולת שעליהם לשלם בכניסה לאתר הטיפול המורשה.

מלבד המפגע הסביבתי והנזק הנופי, עלות האיסוף והפינוי של פסולת בניין שהושלכה בשטח פתוח, היא גבוהה מאוד, ומי שנאלץ לממן אותה הוא הרשויות המקומיות שבשטחן הושלכה הפסולת – בדרך כלל מדובר ברשויות החלשות יותר, שיש להן פחות אמצעי פיקוח ואכיפה.

מ-2018: ניסיונות לקדם את חוק פסולת בניין

מאז שנת 2018, ועוד קודם לכן, המשרד להגנ"ס מנסה לקדם הצעת חוק להסדרת ענף הטיפול בפסולת בניין. הצעת החוק הקודמת עברה לפני 3 שנים קריאה ראשונה יחד עם חוק ההסדרים, אך מיד לאחר מכן פוצלה מחוק ההסדרים לטובת המשך החקיקה בתהליך רגיל של הכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הפנים והגנ"ס של הכנסת – וזה עדיין סטטוס החקיקה שבו הצעת החוק הנוכחית נמצאת.

מה שקרה הוא שהמתווה שהמשרד ניסה לקדם לפני 3 שנים הסתמך על חובת התקשרות של יצרני הפסולת ישירות עם מתקני הקצה, תוך דילוג על המובילים, שיפעלו תחת אתרי הקצה. אלא שכפי שדיווחנו, המתווה הזה עורר התנגדות רבה מצד מובילי פסולת, שטענו שאין הצדקה לפגוע בחופש העיסוק שלהם רק בגלל שיש כמות קטנה של מובילי פסולת עבריינים, וכי המתווה החדש מעניק כוח רב מדי לכ-20 אתרי הקצה וייצר שוק ריכוזי.

בעקבות ההתנגדות של המובילים, המשרד להגנ"ס פרסם לפני כשנתיים מתווה חלופי להסדרת ענף פסולת הבניין המתבסס על מרשם עוסקים בפסולת בניין, מנגנון תשלומים ממשלתי וחובה של יצרני הפסולת להתקשר הן עם מתקני הקצה והן עם מובילי הפסולת. כעת, לראשונה, נוסח הצעת החוק שמשקפת את המתווה החלופי, מתפרסמת ומגיעה לדיון בוועדת הפנים והגנ"ס.

הצעת החוק: רישיון ורישום במרשם

לפי הצעת החוק, כל העוסקים בפסולת בניין יידרשו לרישיון. הרישיון יהיה תקף ל-10 שנים והוא יכול לכלול הוראות בכמה תחומים, תלוי אם מדובר באתר קצה או במוביל. להלן חלק מההוראות שייקבעו ברישיון:

• היקף העיסוק השנתי של בעל הרישיון.
• זמני הפעילות בעתות שגרה ובמצבי חירום.
• סוג וכמות הפסולת שבעל הרישיון רשאי לטפל בה.
• סוג הטיפול בפסולת.
• יעדים איכותיים וכמותיים של הטיפול, כולל תנאים שיבטיחו שהתוצרים שעברו תהליכי מיחזור או השבה יתאימו לשימוש חוזר.
• הוראות בנושא סחר בתוצרים, העברה והובלה שלהם ומסירת מידע לרוכש (לא כולל קביעת מחיר).
• חובות בנושא תיעוד, רישום ודיווח.

כמו כן יידרשו העוסקים בפסולת בניין להירשם במרשם ממשלתי ייעודי. חובת הרישום במרשם תחול על מובילי פסולת ואתרים לטיפול בפסולת בניין וכן על בעלי כלי אצירה ובעלי כלי רכב להובלת פסולת (בכמות של יותר מ-1 מטר מעוקב). בכלי הרכב ובכלי האצירה תהיה חובה להתקין אמצעי בקרה שעליהם נפרט בהמשך הכתבה.

המרשם יהיה פומבי ויפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנ"ס ויצרני הפסולת יחויבו להתקשר עם מוביל פסולת ואתר קצה מתוך המרשם. יצרן הפסולת יודע למוביל עם איזה אתר קצה התקשר ועל המוביל למסור לו בסיום העבודה את שטר המטען הכולל את חתימת אתר הקצה.

כדי להופיע במרשם, יידרשו המובילים והאתרים להפקיד ערבות בנקאית: 50,000 ₪ לכל רכב מוביל.  ל-4 כלי רכב ויותר נקבע סכום מרבי של 200,000 ₪. אתר טיפול בפסולת יחויב להפקיד ערבות בנקאית של 500,000 ₪.

התשלום על השירות – רק דרך מערכת התשלומים הממשלתית

לפי הצעת החוק, נותני השירות בתחום פסולת הבניין יוכלו לקבל תשלום על השירות שלהם (פינוי, הובלה או טיפול בפסולת בניין, הצבה או אספקה של מכולות) רק דרך מערכת סליקה ממשלתית. מי שנותנים שירות של הובלה או טיפול בפסולת בניין יקבלו את התשלום רק אחרי שהפסולת התקבלה באתר הקצה המורשה ורק אחרי שנשקלה.

מעקב וניטור דיגיטלי: GPS, חיישן פריקה, מד עומס ומצלמה אחורית

הצעת החוק קובעת כי כדי להיות רשום במרשם העוסקים בפסולת ולקבל רישיון לעסוק בכך, יש להתקין על כלי הרכב המובילים פסולת 4 אמצעי ניטור דיגיטליים שחייבים להיות מחוברים בכל עת ולספק נתונים למערכת איכון ובקרה:

1. חיישן מיקום מבוסס GPS, הכולל זיהוי שעה.
2. חיישן פריקה
3. מד עומס
4. מצלמה אחורית

הנתונים שיתקבלו ישמשו גם לעדכון הפרטים בשטר המטען שחייב לכלול פרטים על כלי הרכב והנהג, את פרטי יצרן הפסולת, נקודת המוצא של כלי הרכב, מועדי ההובלה, הרכב הפסולת, כמות או משקל ויעד פריקת הפסולת.

עוד קובעת הצעת החוק כי על מוביל הפסולת למלא את הפרטים הנדרשים בשטר המטען ולקבל אישור בכתב מיצרן הפסולת וממפעיל אתר הקצה שבו נקלטה הפסולת. מפעיל אתר הקצה מאשר כי הפסולת נקלטה אצלו, כולל ציון המועד וכמות הפסולת. אחרי סיום התהליך, על המוביל לשלוח העתק של שטר המטען ליצרן הפסולת ולאתר שבו פרק את הפסולת.

הפרדה במקור כבר באתר הבנייה

הצעת החוק מטילה גם חובות על יצרני פסולת הבניין (קבלנים, יזמים, משפצים) והם יחויבו להפריד את הפסולת במקור, בתנאי ששטח האתר גדול או שווה ל-2,000 מ"ר. אלה החובות העיקריות שיוטלו על יצרני הפסולת בנושא הפרדה במקור ומיחזור:

• לפני תחילת העבודות: חובה להכין תוכנית לטיפול בפסולת הבניין הצפויה להיווצר במהלך העבודה.

• בהתאם לתוכנית שהוכנה, יידרש יצרן הפסולת להפריד חומרים המתאימים לשימוש חוזר או למיחזור ולפנות אותם לטיפול מתאים: בטון, זכוכית, פלסטיק, גבס, עץ, אספלט, שיש, מתכת, פסולת מסוכנת, פסולת אלקטרונית, אסבסט, וכו'.

עיצומים כבדים למפירי החוק

הצעת החוק עוסקת גם בסכומי העיצומים שיהיה אפשר להטיל על מפירי החוק ובראשם מי שיפעילו אתר קצה או יובילו פסולת בניין בלי רישיון.

• על הפעלת אתר קצה בלי רישיון, המשרד להגנ"ס יוכל להטיל עיצום כספי בגובה 250,000 ₪ על אדם פרטי ו-500,000 ₪ על חברה.
• על שאר ההפרות של החוק, המשרד להגנ"ס יכול להטיל עיצומים כספיים בגובה 200,000 –50,000 ₪ כשמדובר בחברה ובגובה 25,000–100,000 ₪ כשמדובר באדם פרטי, תלוי בסוג ובחומרה של ההפרה.

התאחדות מובילי הפסולת: הצעת החוק פוגעת בתחרות

בעקבות פרסום הצעת חוק פסולת בניין, שוחחנו עם נציג התאחדות מובילי הפסולת שהסביר לנו כי הם מתנגדים להצעת החוק בטענה שהיא פוגעת בחופש העיסוק של מובילי הפסולת ומרכזת את עיקר הכוח הכלכלי בידי תחנות המעבר המורשות.

לדבריו, כיום המובילים פועלים ישירות מול יצרני הפסולת (היזמים והקבלנים), ומספקים להם שירות כולל לפינוי פסולת לאורך כל חיי הפרויקט, ופועלים תחת מנגנון בקרה קיים הכולל אישורי התקשרות, תעודות משלוח ופיקוח של המשרד להגנ"ס.

לטענתו, הצעת החוק מנתקת את הקשר הישיר בין המובילים ללקוחותיהם ומחייבת את יצרני הפסולת להתקשר עם תחנות מעבר שגובות דמי כניסה לפי שיקול דעתן, מצב שיוצר תחרות לא הוגנת.

לטענתו, כבר היום יש עומסים גדולים, תורים ארוכים ועיכובים בגלל מספרן המצומצם של תחנות המעבר, וכי זו אחת הסיבות המרכזיות שגורמת למובילי פסולת עבריינים להשליך את הפסולת בשטחים הפתוחים, כדי להימנע מהמתנה ממושכת בתחנת המעבר.

נציג התאחדות מובילי הפסולת מדגיש כי הבעיה האמיתית אינה במובילים, אלא בצורך להקים עוד תחנות מעבר, ולהגביר את הפיקוח והאכיפה הן על המובילים, והן על תחנות המעבר. רק כך, הוא טוען, יהיה אפשר לשפר את ניהול פסולת הבניין, לצמצם השלכה פיראטית ולשמור על תחרות הוגנת בענף.

---

מסמכים רלוונטיים: