בשבוע שעבר (ב') אישרה הכנסת את תקציב המדינה וחוק ההסדרים בקריאה ראשונה. חוק ההסדרים כולל שורת חוקים ותיקונים הנוגעים גם לתחום איכות הסביבה, ביניהם תיקון לחוק אוויר נקי שיתיר הפעלה חריגה של תחנות כוח מעבר להיתר הפליטה שלהן, חוק פסולת בניין שיהדק את הפיקוח על השחקנים בתחום, חוק תשתיות לאומיות שיאפשר לעקוף רשויות מקומיות שמסרבות להעניק רישוי עסקים למיזמי תשתית חיונית (גלגול של חוק נימבי) ולחרוג מספי הרעש המוגדרים בחוק במקרה של הקמת מיזמי תשתית חיונית, וחוק רישוי משולב שיאחד מספר היתרים סביבתיים להיתר אחד.

חוק ההסדרים והחוקים שאושרו כחלק ממנו עוברים כעת לדיון בוועדות הרלוונטיות, כך שייתכנו בהם שינויים, ולאחר מכן צריכים לעבור קריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת עד לתאריך 29 למאי, כדי שיאושרו באופן סופי.

שני איגודי ערים לאיכות הסביבה, המאגדים יחדיו כ-26 רשויות מקומיות, פרסמו כל אחד בנפרד נייר עמדה עם התנגדויות לחלקים מהצעות החקיקה של חוק ההסדרים, ובראשן תיקון חוק אוויר נקי שיאפשר הפעלה חריגה של תחנות כוח.

קישור לנוסח חוק ההסדרים שאושר בקריאה ראשונה, וקישור לניירות העמדה של הרשויות המקומיות, מופיעים בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. חוק פסולת בניין אושר בוועדת השרים, 12.3.2023
2. פורסם תזכיר חוק לקידום תשתיות לאומיות, 06.3.2023
3. אושרה הפעלה חריגה של תחנות כוח, 21.3.2023
4. פורסמה טיוטת חוק הסדרים מעודכנת, 20.2.2023
5. שר האנרגיה יוכל לאשר לתחנת כוח לחרוג מההיתר, 09.3.2023

המשרד להגנ"ס מתנגד להפעלה חריגה של תחנות כוח

כזכור, לפני שבועיים אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה את נוסח תיקון חוק אוויר נקי, והמשרד להגנ"ס טוען שהדבר נעשה מאחורי גבו ובניגוד להסכמות קודמות עם משרד האוצר ומשרד האנרגיה.

חוק אוויר נקי מטיל מגבלות על מתקנים תעשייתיים שפולטים מהמים לאוויר, ביניהם תחנות כוח. לפי תיקון שהוצע ונכנס לטיוטה ראשונית של חוק ההסדרים לפני חודשיים, תחנות כוח יוכלו לחרוג מהיתר הפליטה שלהן באישור מנהלת המערכת חברת נגה, כדי להבטיח את אספקת החשמל. המשרד להגנת הסביבה התנגד לכך מחשש שהתחנות יפעלו מעבר למצב חירום מבלי להתחשב בשיקולי סביבה ובריאות הציבור.

בעקבות כך, כחלק מההבנות שהמשרד להגנת הסביבה גיבש עם משרד האוצר, נקבע כי ההפעלה החריגה של תחנות הכוח תותר רק במסגרת נוהל שייקבע בשיתוף פעולה של חברת נגה, והמשרד להגנת הסביבה. עוד נקבע שהחריגה תותר לתקופה מירבית של 21 יום, ובמידת הצורך תהיה אפשרות לשר האנרגיה להאריך את ההפעלה עד ל-9 חודשים, תחת פיקוח ובקרה של המשרד להגנת הסביבה, ורק לאחר שנבחנו חלופות אחרות ונפסלו על הסף. כמו כן נקבעה חובה לדווח למשרד ולציבור על ההפעלות החריגות.

בנוסח תיקון החוק שאושר לבסוף הוכנסו דגשים אלה, אך המשרד להגנ"ס טוען שבניגוד למה שסוכם הנוסח שאושר לא מתיר לו להטיל עיצום כספי על חברת נגה במקרה של אישור הפעלה חריג לתחנת כוח מעבר להיתר הפליטה, כך שנגרם זיהום אוויר בלתי מוצדק, שלא לצורך הבטחת אספקת החשמל. 

גם הרשויות המקומיות נגד הפעלה חריגה של תחנות כוח

במקביל, איגוד ערים לאיכות הסביבה שרון-כרמל, המטפל בנושאי איכות הסביבה עבור 18 רשויות מקומיות באזור תחנת הכוח הפחמית בחדרה, הצהיר שהוא מתנגד בחריפות לתיקון המוצע ודרש להוסיף הגדרות ברורות ל"מצב חירום" במשק החשמל ולחייב שקיפות כך שהציבור יידע שהפעלה חריגה בתחנת כוח לא נעשתה משיקולים כלכליים. עוד דרש האיגוד לקבוע מנגנון שיפצה את הנפגעים מהנזק הסביבתי שייווצר כתוצאה מחריגה מהיתר הפליטה לאוויר.

גם איגוד ערים אשדוד חבל יבנה, המטפל בנושאי איכות הסביבה עבור 8 רשויות מקומיות באזור תחנות הכוח הפועלות באשדוד, הביע התנגדות למהלך וקבע כי מתן אפשרות למנהל המערכת לעקוף את היתרי הפליטה הניתנים בצורה שקולה ומחושבת, ולאחר הליך בחינה יסודי ומעמיק, "דורסת" את המנגנון שנקבע בחוק אוויר נקי. החוק קובע מי בעל הסמכות ולא ייתכן שגורם אחר יוכל להיות "פוסק עליון" בתחום זיהום אוויר, לפי האיגוד.

לדברי האיגוד, גם אם קיימת בעיית שרידות קריטית, ההסדר הנכון הוא שמנהל המערכת יציג בפני המשרד להגנת הסביבה את הצורך בחריגה מתנאי ההיתר, והמשרד יהיה מי שיקבל את ההחלטה אם יש לכך הצדקה לאפשר חריגה בנסיבות העניין. כמו כן, האיגוד סבור שיש להגדיר בצורה מדויקת וברורה – כולל בקריטריונים מספריים - את המונחים "פגיעה" ו"מצב סיכון", בעטיים עשויה להיווצר הצדקה חריגה. ללא אלה, קיים חשש ממשי לכך שיעשה שימוש בסמכות להורות על חריגה מהיתר הפליטה, ללא צורך ממשי ותוך פגיעה בבריאות הציבור, לפי איגוד הערים.

אושר חוק פסולת בניין

יחד עם חוק ההסדרים שעבר אתמול בקריאה ראשונה, עבר גם הנוסח המפורט של חוק פסולת בניין, שבמשך כמעט עשור מנסים לקדם, על מנת להסדיר את הענף ולהתגבר על בעיית השלכת פסולת בניין בשטחים פתוחים.

בחוק מוצע לחייב יצרני פסולת בניין (קבלנים, בעלי נכסים וכו') להתקשר עם אתר מורשה לטיפול בפסולת בניין במקום עם קבלן פינוי פסולת. בנוסף, מוצע לחייב בעלי רישיון באתרי הטיפול להציב כלי אצירה רשומים שיפונו אל אתר הפסולת שלהם, ולחייב שינוע על ידי מוביל מורשה – כל זאת במטרה להבטיח צמצום השלכת הפסולת בשטחים פתוחים והגעתה למיחזור תקין. העיצומים הכספיים שמוצע להטיל בגין הפרת החוק נעים בין 100-50 אלף ₪.

כיום מעל ל-1 מיליון טונות פסולת בנייה – מתוך 6.85 מיליון טונות של פסולת בנייה בשנה – מושלכים בשטחים פתוחים באופן לא חוקי. החוק החדש עתיד להפחית את השלכת הפסולת וכך למנוע את העלות הכרוכה בניקוי השטחים הפתוחים, המוערכת בכ-70 מיליון ₪ מתקציב המדינה.

אושר חוק לקידום תשתיות לאומיות (נימבי)

חוק תשתיות לאומית אשר גם כן עבר בקריאה ראשונה כחלק מחוק ההסדרים, קובע כי הממשלה תחליט על 10 מיזמי תשתית חיוניים שהקמתם תקבל עדיפות ותזכה להקלות בנושאים מגוונים, ביניהם רישוי ותכנון.

ההקלות כוללות בין היתר אפשרות לחרוג מערכי הסף למפגעי רעש הקיימים בחוק, אפשרות לערער על החלטת רשות מקומית לסרב לתת רישיון או לקבוע תנאים שמקשים על הקמה, ופעילות של תשתית חיונית מועדפת.

בחוק יש מנגנון שמאפשר לערער על החלטת הרשות המקומית במידה והיא סירבה או הגבילה את רישיון העסק. מטרת החלק הזה של החוק היא למנוע תופעות נימבי NIMBY – התנגדות של רשויות מקומיות להקים תשתיות בשטחן ללא סיבות ענייניות ומהותיות דוגמת פגיעה בבריאות התושבים.

היבטים נוספים שהחוק מציע הוא להחמיר את התנאים להטלת צו הפסקה מינהלי על מיזמי תשתית חיונית, ביניהם צווים מכוח החוק למניעת מפגעים והחוק לשמירת הניקיון. נוסח החוק גם מאפשר כאמור הקלות על גרימת רעש למיזמי התשתית החיוניים שיוגדרו.

הרשויות המקומיות מתנגדות לחוק תשתיות לאומיות

איגוד ערים אשדוד חבל יבנה הביע התנגדות לכך שלפי החוק השרה להגנת הסביבה לא תהיה חברה בוועדת השרים לתשתיות לאומיות חיוניות. לפי האיגוד, לשרה להגנת הסביבה יש תמונה רחבה בנוגע להשפעה הסביבתית של מכלול הפעילויות המזהמות בישראל, של המגמות הצפויות בשנים הקרובות, ואף תמונה השוואתית ביחס להסדרה הסביבתית ותשתיות בעולם המפותח ובמדינות האיחוד האירופי. לפיכך, אי שילובה בוועדה לא תאפשר לשקול את הדברים על יסוד כל המידע הרלוונטי. דבר זה עלול לגרום פגיעה ממשית בבריאות הציבור ובסביבה, כך לפי איגוד הערים.

בהקשר זה איגוד הערים הוסיף כי מול התועלת החיובית של זירוז תשתיות לאומיות יש לבחון את ההשפעות השליליות של אותם פרויקטים. עוד ציין האיגוד כי החוק לא מגדיר מהו המידע המקצועי שעל בסיסו תיקבע רשימת המיזמים הלאומיים המועדפים. האיגוד מבקש בין היתר להוסיף קריטריון לפיו תיבחן ההשפעה השלילית של המיזם, לרבות ההשפעה בתחומי הסביבה ובריאות הציבור, ולא יקודם מיזם תשתית שעלולה להיות לו השפעה ניכרת על הציבור והסביבה, מבלי שיונח בפני הממשלה תסקיר סביבתי או מסמך דומה.

עוד ציין איגוד הערים, כי יש לשנות את הרכב הוועדה שתאפשר לערער על החלטת הרשות המקומית להגביל או לא לתת רישיון עסק, שכרגע יש בה רק נציגי ממשלה. מכיוון שהוועדה עוסקת בעקיפה של סמכות הרשויות המקומיות, מן הראוי שיהיו בוועדה נציגי השלטון המקומי, שייצגו את עמדת הרשויות המקומיות.

חוק רישוי סביבתי משולב

חוק משמעותי נוסף שעבר קריאה ראשונה יחד עם חוק ההסדרים, הוא חוק רישוי סביבתי משולב, שמאז 2015 נעשו ניסיונות לקדמו.

הרישוי הסביבתי המשולב עתיד לאחד להיתר אחד את היתר הפליטה לאוויר, היתר רעלים והתנאים הסביבתיים ברישיון עסק. ההיתר המאוחד יהיה תקף לתקופה של 7-10 שנים ותהליכי קבלתו וחידושו יתנהלו מול גורם יחיד מוסכם מהמשרד להגנת הסביבה .(one stop shop) הוא יתבסס על התקנים הסביבתיים האירופאיים, הנחשבים למתקדמים והמחמירים בעולם.

איגוד ערים לאיכות הסביבה שרון-כרמל הביע התנגדות לאיחוד ההיתרים ולמתן היתר לתקופה של עשור בטענה שהמהלך יביא לזיהום ופגיעה סביבתית מיותרת, ובראייה ארוכת טווח להוספת דרישות טכנולוגיות על עסקים אשר עלולה להשית עליהם עלויות נוספות. בייחוד לגבי היתר רעלים, האיגוד הדגיש כי נדרשת גישה מקצועית יותר לגבי סוגי הרעלים, כמותם, ריכוזם וההשלכות שלהם על הסביבה ועל בריאות הציבור.

בנוגע להבטחת המשרד להגנת הסביבה לקדם היתר משולב שיינתן עם דרישות סביבתיות דומות לאלה שבאירופה, האיגוד סבור שאין מקום להשוואה משום שישראל היא מדינה צפופה יותר, שתושביה מתגוררים בסמיכות רבה יותר לתעשייה. כמו כן, הוסיף האיגוד, בזמן הארוך מדי שמפעל לא יידרש לחידוש ההיתר, יקודמו טכנולוגיות שיוכלו להביא לשיפור משמעותי בהתמודדות עם זיהום סביבתי או הפחתת סיכונים לאוכלוסייה.

האיגוד העלה חשש נוסף, לפיו תהיה פגיעה ביכולת לפקח על מוכנות מפעל מבחינת התמודדות עם אירועי שריפה במעורבות חומרים מסוכנים. החשש עולה משום שכיום נדרש במסגרת קבלת ההיתרים הסביבתיים לקבל גם אישור של מכבי אש ומשטרה מדי שנים אחדות, בעת חידוש ההיתר. אך מעבר להיתר שתקף במשך עשור שלם יכול לפגוע בפיקוח המשטרה ומכבי האש.

לכן, לפי האיגוד, יש לקדם חוק רישוי סביבת משולב במסגרת חקיקה ראשית ומקיפה ולא במסגרת חוק ההסדרים בחופזה, ללא דיון מעמיק בהערות ציבור והטמעת תיקונים נדרשים.

---

מסמכים רלוונטיים: