- מאת: מערכת infospot
- פורסם בתאריך: 12/3/2023
ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה ביום חמישי האחרון את הצעת החוק לטיפול בפסולת בניין, יום לאחר תום המועד לקבלת הערות מהציבור. ההצעה תעבור לקריאה ראשונה בכנסת ולאחר מכן ועדת הפנים והגנת הסביבה תגבש אותה באופן סופי לקריאה שנייה ושלישית בכנסת.
בהצעת החוק מוצע לחייב יצרני פסולת בניין (קבלנים, בעלי נכסים וכו') להתקשר עם אתר מורשה לטיפול בפסולת בניין במקום עם קבלן פינוי פסולת. בנוסף, מוצע לחייב בעלי רישיון באתרי הטיפול להציב כלי אצירה רשומים שיפונו אל אתר הפסולת שלהם, ולחייב שינוע על ידי מוביל מורשה – כל זאת במטרה להבטיח צמצום השלכת הפסולת בשטחים פתוחים והגעתה למיחזור תקין. העיצומים הכספיים שמוצע להטיל בגין הפרת החוק נעים בין 100-50 אלף ₪.
נוסח טיוטת החוק מבוסס על נוסח חוק פסולת בניין שעבר בקריאה ראשונה בכנסת ב-2018 ותהליך חקיקתו הופסק בשל חילופי הממשלות. כיום מעל ל-1 מיליון טונות פסולת בנייה – מתוך 6.85 מיליון טונות של פסולת בנייה בשנה – מושלכים בשטחים פתוחים באופן לא חוקי. החוק החדש עתיד להפחית את השלכת הפסולת וכך למנוע את העלות הכרוכה בניקוי השטחים הפתוחים, המוערכת בכ-70 מיליון ₪ מתקציב המדינה.
כתבות רלוונטיות:
- פורסם תזכיר חוק פסולת בניין להערות הציבור, 06.3.2023
- חוק ההסדרים אושר, 01.3.2023
- חוק פסולת בניין עבר קריאה ראשונה בכנסת, 13.11.2018
- חוק פסולת בניין: האתגרים, הבעיות והפתרונות, 5.07.2018
- מידע נוסף בנושא פסולת בניין | infospot
הבעיות בענף – והפתרונות שמציע חוק פסולת בניין
מלבד בעיית התמריץ הכלכלי להשלכת פסולת בניין בשטחים פתוחים כדי להימנע מעלויות שינוע ותשלום היטל הטמנה ודמי טיפול באתר מורשה, ישנם בעיות נוספות בתחום שהחוק מנסה לפתור:
- פיקוח ואכיפה: כיום אין פיקוח על כלי האצירה (מכולות פסולת בניין), דבר המקל לפנותם ללא פיקוח גם לשטח פתוח. על כן, מוצע לחייב את אתר הטיפול להציב בעצמו את כלי האצירה, ולסמן אותם כדי לאפשר לבצע מעקב אחריהם. בהקשר זה מוצע שרשויות מקומיות יפקחו על כלי האצירה בשטחן.
- שוק קטן וחשש מאי תחרות: מאחר שאין אתרי קצה רבים המורשים לטפל בפסולת בניין, החוק מציע שהמשרד להגנת הסביבה יפקח על המחירים – בין אם הם גבוהים מדי ובין אם הם נמוכים מדי, במטרה לשמור על שוק מתפקד ועל האינטרס הציבורי. רשימת האתרים המורשים יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד.
- כריית חומרי גלם בתוליים בכמות הולכת וגדלה: כיום לפחות מיליון טונה בשנה של פסולת בניין מושלכת בשטחים פתוחים במקום לעבור מיחזור. החוק, שיאפשר פיקוח הדוק יותר על מסלול הפסולת, יביא לעלייה במיחזור, והודות לכך גם להפחתת כריית חומרי גלם שישמשו לבנייה.
התייחסויות
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: "אנחנו פועלים להפסקת ההשלכה הבלתי חוקית של פסולת הבנייה בשטחים הפתוחים, המוערכת בהיקף של יותר ממיליון טונות לשנה, והיום מתקדמים עוד צעד משמעותי קדימה לאחר אישור ועדת שרים לחקיקה, בדרך לחוק פסולת בנייה שיסדיר לראשונה תחום פרוץ זה. פסולת בנייה מושלכת באופן פיראטי בשטחים הפתוחים שלנו, וגורמת למפגעי זיהום אוויר, קרקע, וגם מפגעים נופיים. נמשיך לפעול בשיתוף פעולה גם עם השלטון המקומי, כדי שישראל תהיה נקייה. אני רוצה לברך את כל המעורבים בפיתוח ובאישור חקיקה חשובה זו - ההישג מעיד על העבודה הקשה והמסירות של כל מי שתרם לתהליך".
מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה גיא סמט: "החוק שאנחנו מובילים קובע קווים מנחים ברורים לטיפול בפסולת בנייה. באמצעות יישומם, נוכל להפחית את כמות הפסולת המועברת בצורה בלתי חוקית לשטחים הפתוחים ולשמור על משאבי הטבע. נבנה את המנגנונים כדי להבטיח שהחוק החדש ייושם וייאכף ביעילות, בעבור כולנו ועבור הדורות הבאים".
---
מסמכים רלוונטיים:
