משרד האוצר פרסם השבוע את טיוטת חוק ההסדרים שעתידה לעבור במקביל לתקציב המדינה בחודשים הקרובים. הטיוטה מתייחסת לנושאים רבים שקשורים לנושאי איכות הסביבה.

בין היתר, היא מתייחסת ליישום רישוי סביבתי משולב, לטיפול בפסולת והקמת מתקני השבה, להגברת התחרות בתחום הפסולת בדגש על פסולת אריזות, לאכיפה נגד השלכת פסולת בניין ולדרכים להבטחת רציפות ואמינות ייצור החשמל.

בטיוטה מוצע בין היתר לקדם 4 מתקני השבת אנרגיה מפסולת: בדרום, בירושלים, במרכז ובצפון. כמו כן, ההצעה מעגנת הקמת תחנת כוח על גז במרכז הארץ, הארכת הפעלת תחנת הכוח ברידינג (תל אביב), קביעת יעדים שנתיים לייצור חשמל באמצעות אנרגיה מתחדשת ועוד.

כחלק מחוק ההסדרים פורסם פרק נפרד שמוקדש לקידום תשתיות לאומיות, ובו מוצע למנות יועצי סביבה חיצוניים ופרטיים בוועדות התכנון במקום נציגי המשרד להגנת הסביבה. עוד מוצע למנוע קיום דיון על תוכניות מתאר ארציות לתשתיות לאומיות בוועדה לשמירת הסביבה החופית (וולח"פ), לצמצם את סמכויות הרשויות המקומיות לתת רישיון עסק במקרים מסוימים (חוק נימבי) ולאפשר לחברה הממשלתית לניהול מערכת החשמל (נגה) לאשר לתחנות כוח לחרוג מהיתר הפליטה שלהן בתנאים מסוימים.

קישור לטיוטת חוק ההסדרים מופיעה בתחתית הידיעה.

כתבות רלוונטיות:

1. הממשלה אישרה להקים מתקן השבת אנרגיה מפסולת, 18.10.2022
2. חוק רישוי סביבתי משולב חוזר לחוק ההסדרים, 25.1.2023
3. ניסיון נוסף לקדם חוק להסדרת הטיפול בפסולת בניין, 23.2.2022
4. תמיר קיבל 5 שנים נוספות. האם הן יהיו ללא תחרות?, 06.12.2021
5. באיחור של שנתיים: 10% מהחשמל מאנרגיה מתחדשת, 20.10.2022
6. נדחתה העתירה של ראשל"צ נגד הקמת מתקן פסולת בשפד"ן, 25.1.2023

רישוי סביבתי משולב

טיוטת חוק ההסדרים מציעה להמשיך ולקדם את תזכיר חוק רישוי סביבתי משולב. מאז שנת 2015 מנסים לקדם את החוק ולפני כשנה הוא אושר על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה, אך לא הספיק להגיע לקריאה ראשונה בכנסת.

הרישוי הסביבתי המשולב עתיד לאחד לכדי היתר אחד את היתר הפליטה לאוויר, היתר הרעלים והתנאים הסביבתיים ברישיון עסק. ההיתר המאוחד יהיה תקף לתקופה של 10-7 שנים ותהליכי קבלתו וחידושו יתנהלו מול גורם יחיד מוסכם מהמשרד להגנת הסביבה (one stop shop).

כל אלה לצד שינויים נוספים צפויים להקל את הבירוקרטיה הכרוכה בהיתרים הסביבתיים ולהעניק ודאות גדולה יותר לתעשייה, דבר שיקל עליה לבצע השקעות בטכנולוגיות ובתהליכים שיפחיתו את השפעתם הסביבתית. במקביל, הרישוי המשולב יתבסס על התקנים הסביבתיים האירופיים, הנחשבים למתקדמים והמחמירים בעולם.

מתקני השבה לטיפול בפסולת

תחום נוסף שמקבל פרק נפרד ומכובד בטיוטת חוק ההסדרים הוא ענף הפסולת. אמנם אין בטיוטת החוק צעדים רבים חדשים בהשוואה למה שפורסם בעבר ולתוכניות של המשרד להגנת הסביבה, אולם עצם ההתייחסות המפורטת לנושא בחוק ההסדרים מלמדת כי הממשלה הנוכחית, והשרה והמשרד להגנת הסביבה בפרט, מעוניינים לקדם את הנושא.

בין היתר, הטיוטה קובעת שיש להקים מתקני השבה לטיפול בפסולת, אחד מהם בנאות חובב. מדובר למעשה בהמשך המדיניות הקודמת של המשרד להגנת הסביבה. לפני כ-4 חודשים אישרה ועדת השרים הממשלתית הקמה של מתקן השבה בנאות חובב על ידי החברה הממשלתית לשירותי איכות הסביבה. המתקן צפוי לטפל בשאריות פסולת עירונית שאינן ניתנות למיחזור של אזור הדרום בלבד.

מלבד מתקן זה מוצע להקים מתקני השבה אזוריים נוספים, בירושלים, במחוז צפון ובמחוז מרכז, שכל אחד מהם יטפל בשאריות הפסולת העירונית שלא ניתנת למיחזור ושמגיעה מהאזור הגיאוגרפי הקרוב למתקן, בהתאם למדיניות המשרד להגנת הסביבה והממשלות הקודמות.

אסטרטגיית הפסולת העדכנית שניסח המשרד להגנת הסביבה בראשות השרה לשעבר גילה גמליאל הדגישה אמנם הפרדת פסולת במקור, אולם גם בה דובר על הצורך במתקני השבה. בזמנו לא צוינה כמות המתקנים הדרושה ומיקומם האפשרי. בתקופת השרה זנדברג דובר על צורך ב-3 מתקני השבה, ובחוק ההסדרים הנוכחי מדובר כבר על 4 מתקנים.

הגברת האכיפה על השלכת פסולת בניין

חקיקה נוספת שהמשרד להגנת הסביבה מנסה לקדם כבר שנים רבות, מאז שנת 2015 לפחות, הוא חוק פסולת בניין.

למרות שהשרה עידית סילמן ציינה בדבריה בכנס סביבה 2050 לפני שבועיים כי תקדם את חוק פסולת בניין, אין לכך התייחסות בחוק ההסדרים. עם זאת, החוק מתייחס לצעדי חקיקה שיסייעו להגברת האכיפה על עבירות השלכת פסולת בניין בשטחים פתוחים.

בהתאם לכך מוצע להקים צוות בראשות המשרד להגנת הסביבה ובהשתתפות נציגי משרדי האוצר והמשפטים, אשר יגבש המלצות בנושא אכיפת עבירות פסולת בניין, לרבות המלצה להסמיך גורמי אכיפה נוספים.

עוד מוצע להגביר את סמכויות המשטרה הירוקה, לאפשר מתן קנסות מנהליים במקום להסתפק בפתיחת הליך פלילי שנמשך זמן רב ולחייב את משליך הפסולת לנקות את כלל הפסולת באתר.

לבסוף, מוצע לחייב מובילי פסולת להתקין על המשאית אמצעי משדר או מקליט שיאפשר לעקוב אחר פעולות חריגות ולתעדן. הדבר נועד למנוע ממובילי פסולת להשליכה בצד הדרך ולא במתקן קצה מורשה.

הגברת התחרות בתחום הטיפול בפסולת אריזות, ובכלל

עוד נושא שטיוטת חוק ההסדרים מתייחסת אליו הוא התחרות בתחום הטיפול בפסולת. לפי נוסח החוק המוצע שוק הפסולת בישראל מתאפיין בתחרותיות נמוכה. כך למשל בתחום הטיפול בפסולת אריזות יש רק גוף אחד, תאגיד המיחזור תמיר, שהוכר על ידי המשרד להגנת הסביבה ליישום חוק האריזות.

על פי נוסח טיוטת חוק ההסדרים, המשרד להגנת הסביבה מעריך כי פוטנציאל המיחזור גדול בהרבה מהמיחזור בפועל, משום שיצרנים רבים אינם מתקשרים עם גוף מוכר וכמויות הייצור שלהם אינן מדווחות. הדבר נובע בין היתר מעלויות דמי הטיפול הגבוהות שהגוף המוכר היחיד גובה.

לפיכך, בחוק ההסדרים מוצע להקים צוות בראשות מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה ובהשתתפות הממונה על התחרות, החשב הכללי והממונה על התקציבים במשרד האוצר, או נציגיהם, אשר יבחן דרכים להגברת התחרות בתחום הפסולת בישראל. יצוין שהדגש הוא על כל תחום הפסולת ולא רק על פסולת אריזות.

הצעת החוק אמנם מפרטת לגבי תחום פסולת אריזות כדוגמה לתחרותיות הנמוכה, אך לא מן הנמנע כי תחומים נוספים בענף הפסולת ייבחנו.

קיצוץ סמכות המשרד להגנת הסביבה בוועדות התכנון

כחלק מחוק ההסדרים פורסם פרק נפרד שמוקדש לקידום תשתיות לאומיות.

אחד הסעיפים בפרק מציע כי היועץ הסביבתי בוועדות התכנון המחוזיות ובמועצה הארצית יהיה יועץ חיצוני פרטי, ולא יועץ מטעם המשרד להגנת הסביבה. הנימוק לכך הוא הצורך לצמצם את משכי הזמן הנדרשים לטובת בדיקה של תסקירי השפעה על הסביבה במוסדות התכנון.

בד בבד, בסעיף נוסף נקבע שכדי למנוע כפל בהליכי התכנון, תוכניות מתאר של תשתיות לאומיות לא יידונו בוועדה לשמירת הסביבה החופית במקביל לדיון במועצה הארצית או בוועדה לתשתיות לאומיות.

אם חוק ההסדרים יעבור, הסמכות של המשרד להגנת הסביבה תצומצם גם אם הוא עצמו יקבע מי יהיה היועץ החיצוני, כפי שמוצע בטיוטת חוק ההסדרים. כיום המשרד משפיע על קידום או עיכוב של תוכניות בנייה בהתאם להשפעתן הסביבתית. ארגוני סביבה חוששים שאם תילקח למשרד הסמכות, יועצים סביבתיים חיצוניים לא בהכרח יהיו אובייקטיבים בהחלטתם אלא יבקשו לעתים לקדם תוכניות של גופים פרטיים שהם עובדים עבורם. בנוסף, רק למשרד להגנת הסביבה יש ראייה כוללת על מצב הסביבה באזורים שונים בארץ, ולכן עמדתו בדבר קידום פרויקט זה או אחר היא בהכרח המקצועית ביותר

חוק נימבי חוזר, רישוי עסקים לתשתיות אסטרטגיות

הפרק העוסק בתשתיות לאומיות מאיים לקצץ גם את הסמכויות של רשויות מקומיות. בסעיף שעוסק בחוק רישוי עסקים מוצע ש"במקרים המתאימים" תועבר הסמכות למתן רישיון עסק מהרשות המקומית לרשות הרישוי למפעלים ביטחוניים. הכוונה היא לרשות שכוללת כיום נציג שר הבריאות, נציג השרה להגנת הסביבה, נציג השר לביטחון פנים לעניינים מסוימים, נציג שר העבודה, נציג שר הביטחון ונציג הרשויות המקומיות שימנה שר הפנים מבין ראשי הרשויות המקומיות.

הסיבה לקיצוץ בסמכות של רשויות מקומיות היא תופעת הנימבי (NIMBY), במסגרתה ראשי רשויות מתנגדים להקמת מתקנים בשטח הרשות משום שהם לא רוצים אותם "ליד הבית", אף שהם עומדים בסטנדרטים המבוקשים בחוק. לאחרונה, למשל, בית המשפט קבע שהתנגדותה של עיריית ראשון-לציון להקים מתקן פסולת במתחם השפד"ן בעיר נובעת מ"נימבי" ולא משיקולים ענייניים.

חלק זה מזכיר את מה שכונה בעבר 'חוק נימבי' ואשר הופיע בחוקי הסדרים קודמים אך לבסוף לא יצא אל הפועל.

הזרז שהביא ליצירת הצעת חוק 'נימבי' היה הסירוב של עיריית חיפה בשנת 2017 לקבל את החלטת הממשלה לגבי החלופה המועדפת לייבוא אמוניה בטווח הזמן הקצר, באמצעות הזרמת אמוניה מאוניה בנפח מוקטן ישירות למפעלים, כתחליף למיכל האמוניה שנסגר.

על  פי חוק רישוי עסקים, הרשות המקומית היא זו המעניקה רישיון לעסק הפועל בתחומה (למעט במקרה של מפעלים ביטחוניים). ואולם, בהצעת חוק נימבי הקודמת נטען כי יש עסקים שפעילותם חיונית למשק והאינטרס לקיומם רחב יותר מהגבולות המוניציפאליים והשיקולים המקומיים.

לכן, כדי להתמודד עם החשש שרשות מקומית תמנע את הקמתו או הפעלתו של עסק בעל חשיבות לאומית באמצעות מנגנון רישוי עסקים, מוצע כי כאשר מדובר בהענקת רישיון עסק לתשתיות ולמתקנים בעלי חשיבות לאומית אסטרטגית - ההחלטה תהיה בסמכותו של גורם ממשלתי שיבחן את הצורך בקיומו של העסק בראייה רחבה יותר, תוך העדפת שיקולים של האצת הצמיחה, פיתוח המשק ושמירה על אספקת שירותים חיוניים לציבור.

אישור לתחנות כח לחרוג מהיתר הפליטה

צעד שמופיע שוב בחוק ההסדרים, ושהמשרד להגנת הסביבה התנגד לו בתוקף בעבר, מציע כי החברה הממשלתית לניהול מערכת החשמל הארצית, חברת נגה, תוכל לאשר לתחנות כח לחרוג מערכי הסף שמופיעים בהיתר הפליטה שלהם, במקרים שזה נחוץ להבטחת אמינות אספקת החשמל.

כאשר חברת נגה ביקשה לפני חודשים אחדים אישור להרחיב את פעילות תחנת הכוח באשדוד ב-2,500 שעות, המשרד להגנת הסביבה סירב. קצת קודם הוא אישר לחברה 2,000 שעות אך לא נענה לבקשה הנוספת. המשרד הסביר שלא הוצגו לו נתונים שמראים כי הגדלת שעות הפעילות של היחידות המזהמות באשדוד הכרחית להבטחת אספקת חשמל רציפה ומכיוון שהיחידות המדוברות מזהמות אף יותר מהיחידות הפחמיות באשקלון – הגדלת השעות לא אושרה.

הבטחת אספקת חשמל למשק

כידוע, משק האנרגיה עומד בפני אתגרים משמעותיים: בשנים הבאות הביקוש לחשמל צפוי לעלות בקצב גבוה יותר מהרגיל, בשל גידול האוכולסיה אך בעיקר בשל המעבר לרכבים חשמליים.

כדי להתמודד עם כך ולהבטיח את אמינות החשמל, מוצע בטיוטת חוק ההסדרים כי בנוסף לתחנת הכח שתוקם באזור שורק, תוקם תחנת כח מונעת גז במרכז הארץ בגוש דן או צפונית לו עד שנת 2028 לכל המאוחר.

כמו כן מוצע לאפשר לשרי האנרגיה והאוצר לאשר לחברת החשמל להאריך את משך החיים ההנדסי של יחידות ייצור החשמל בתחנת הכוח רידינג בתל אביב.

עוד מוצע ששר האנרגיה יאשר תוכנית פיתוח למערכת ההולכה וההשנאה אשר תכלול תחנת מיתוג באזור מורשה ואת קווי החשמל הדרושים להפעלתה עד ספטמבר 2026. במקביל, מנכ"ל מינהל התכנון יקדם את ההחלטות בנוגע לתוכנית, וגופים נוספים, ביניהם משרד האנרגיה ורשות מקרקעי ישראל יפעלו להסיר חסמים.

בתחום האנרגיות המתחדשות, מוצע שייצור בהיקף מעל 16 מגוואט (ומעלה – בכפוף לאישור) יהיה פטור מהחובה לקבל רישיון.

בנוסף לכך, שר האנרגיה יגיש החלטת ממשלה ובה יהיו יעדים שנתיים למינהל התכנון לאישור תכניות לייצור אנרגיה מתחדשת. החלטת ממשלה נוספת תקבע יעדים שנתיים לרמ"י בתחום העסקאות של ייצור אנרגיה.

באשר לקידום מתקנים אגרו-וולטאיים, תקודם הצעת החלטה שתכלול תכנית עבודה להשבה, לתכנון ולשיווק קרקעות בעבור הקמת מתקנים אגרו-וולטאיים, יוקצו זכויות להקמת המתקנים לבעלי חוזים קיימים לעיבוד חקלאי ארוך טווח ועוד.

כמו כן, תוקם יחידת אכיפה ופיקוח במשרד החקלאות אשר תהיה אמונה על פיקוח על המשך פעילות חקלאית ושימור המערכת האקולוגית באתרים שבהם יותקנו מתקנים אגרו-וולטאיים.

עוד מוצע בחוק ההסדרים להטיל על מנכ"ל מינהל תכנון להביא לדיון בהפקדה של תכנית מתאר ארצית להקמת מתקנים אגרו וולטאיים. על הדיון להתקיים במועצה הארצית בתוך 120 יום. התוכנית תכלול בין היתר הוראות להקמת מתקנים בהליך של היתר וכללים לשמירה על שימוש חקלאי וקרקע חקלאית.

אלה הם חלק מהצעדים המוצעים בטיוטת חוק ההסדרים בתחום החשמל. לרשימה המלאה יש לעיין במסמך (מצורף תחתית הכתבה).

התייחסויות

אדם טבע ודין: "הדחת המשרד להגנת הסביבה מכל וועדות התכנון יביא לפגיעה חמורה באינטרסים הסביבתיים והבריאותיים של כלל החברה בישראל תוך מתן קדימות לאינטרסים תעשיתיים וכלכליים צרים של בעלי הון. קיים חשש חמור כי הדחתו של המשרד, תיפתח את הדרך והתאבון לגופים פרטיים שמטרתם היחידה תהיה לרצות את שולחיהם ללא כל רגולציה מסודרת. 

אפשר כבר להבין את עומק הסכנה כאשר על פי ההצעה בניה של תשתית לאומית על החוף לא תדרוש את אישור הולחוף חוק אויר נקי: אסור ששום גוף מלבד המשרד להגנת הסביבה יגבור עליו בנושא היתר פליטה.

נגה (מנהל המערכת) אינה גוף מקצועי בנושאי סביבה ואם היא גוברת על המשרד- המשמעות היא ריקון מוחלט מתוכן של חוק אויר נקי מתוך שיקולים כלכליים צרים, עמומים תוך העדפה של האינטרס התעשייתית על פני בריאות הציבור".

יו"ר איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה, עו"ד שרית גולן־שטיינברג על רישוי סביבתי משולב: ״התיקונים מהווים אור ירוק למפעלים המזהמים להמשיך ולזהם ביתר קלות. המהלך הזה מחליש את הרגולציה ואת הכלים של השלטון המקומי כדי לשמור על בריאות התושבים באופן שלא משתמע לשתי פנים.

אם היום מפעלים נדרשים לבחור בטכניקת הפחתת פליטות מיטבית BAT, עתה הם יוכלו לבחור מתוך מנעד טכניקות, לפי שיקולי עלות, ולא תועלת סביבתית ובריאותית.

האפשרות להגיש השגה על ההיתר, תהיה נתונה אך ורק בידי המפעלים ולא בידי איגודי ערים, רשויות מקומיות או ארגוני סביבה. הרשויות המקומיות ואיגודי הערים, השואבים את סמכותם מחוק רישוי העסקים, עלולים לאבד את יכולת ההרתעה שבידם לפעול מול מפעלים מזהמים, כאשר כבר היום יכולות ההרתעה מצומצמות ממילא".

---

מסמכים רלוונטיים:

1. טיוטת חוק ההסדרים, 01.2023
2. טיוטת פרק קידום תשתיות לאומיות בחוק ההסדרים, 01.2023

חברות לפינוי וטיפול בפסולת עירונית