בית המשפט המחוזי דחה את עתירת עיריית ראשל"צ והוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיר בדבר הקמת מתקן טיפול בפסולת עירונית במתחם השפד"ן. השופטת הגדירה את טענת העותרות כ"נימבי" (NIMBY) וקבעה שבית המשפט אינו מתערב בשיקול דעתו של מוסד התכנון אלא אם נפלה בו פגם מינהלי, וזה אינו המקרה לדבריה.

עוד קבעה השופטת שהתסקיר הסביבתי שנערך לקראת הקמת המתקן היה מקיף ויסודי וכן שעיריית ראשל"צ מבקשת להקים מתקן דומה משלה, גם אם קטן יותר, ולכן התנגדותה למתקן המתוכנן בשפד"ן לא תקפה.

העתירה הוגשה נגד מתן היתר בנייה לחברת 'זירו וייסט' להקמת מתקן מיון ומיחזור פסולת עירונית במתחם השפד"ן במערב ראשל"צ. העותרות טענו שההיתר ניתן ללא בדיקה מעמיקה במטרה לזרז את ההליך. לפני הגשת העתירה הוגשו ערעורים נגד היתר הבנייה למועצה הארצית לתכנון ובנייה, וכן הוגשו מאות התנגדויות לוועדת התכנון של מחוז מרכז. יצוין שהמשרד להגנת הסביבה תומך בהקמת המתקן בשפד"ן.

עיריית ראשל"צ הגיבה לדחיית העתירה בדברים הבאים: ״אנו לא נפסיק את המאבק בעקבות ההחלטה ונמשיך להילחם נגד הקמת המתקן למען כלל תושבי ראשון לציון. אנו בוחנים ברגע זה הגשת ערר נוסף עד אשר הצדק יצא לאור״.

כתבות רלוונטיות:

1. עתירה נגד הקמת מתקן טיפול בפסולת עירונית בשפד"ן, 09.11.2022
2. הערעורים נדחו: הקמת מתקן הטיפול בפסולת עירונית בשפד"ן תקודם, 6.9.2022
3. הוכרז הזוכה להקמת מתקן במתחם השפד"ן, 10.4.2018
4. נפתח מפעל המחזור הגדול והמתקדם בארץ, 18.04.2017
5. מידע נוסף על פסולת עירונית | infospot

הסיבות לדחיית העתירה נגד מתקן הטיפול בפסולת בשפד"ן

בפסק הדין ציינה השופטת סיבות אחדות לדחיית העתירה. ראשית, היא קבעה שטענת העותרות היא טענת נימבי. הכוונה לכך שהמניע של העותרות הוא למנוע הקמת מתקן תשתית פסולת בסמוך לביתם ללא קשר בהכרח לסיכונים ממנו. השופטת הציגה טענה זו, בין היתר, מכיוון שעיריית ראשל"צ מתכוונת גם כך להקים מתקן פסולת חדש בעיר, גם אם קטן יותר.

השופטת דחתה גם את הטענות הסביבתיות לפיהן המתקן צפוי לגרום למפגעים סביבתיים וכי מתן היתר הבנייה ניתן מהר מדי ללא בדיקה מעמיקה של הנזקים הפוטנציאליים. לדברי השופטת בפסק הדין, "הליך הכנת תסקיר השפעה על הסביבה היה קפדני, יסודי ומעמיק. הוצגו למשרד להגנת הסביבה מספר גרסאות, כל אחת מהן נבדקה על ידי הגורמים המקצועיים במשרד להגנת הסביבה, וכל הערה טופלה במקצועיות ובמלוא הרצינות. רק לאחר כל הבדיקות ואישורי כל הרגולטורים (בריאות, רשות ניקוז, רשות המים, משרד הביטחון) ואנשי המקצוע במשרד להגנת הסביבה ניתן האישור לתסקיר הסביבתי".

השופטת הוסיפה כי המשרד קבע תנאים והנחיות מפורטים למתן ההיתר, לרבות תנאים להגנה על מקורות המים, לאיחסון ולשימוש בביוגז, למניעת מטרדי רעש, ריח וזיהום אויר, לטיפול נופי באתר ולמערכות ניטור ובקרה.

השופטת הסתמכה גם על פסיקות בית משפט בעבר, לפיהן יש לתת משקל גבוה ומיוחד לחוות הדעת של המשרד להגנת הסביבה בהיותו היועץ הסביבתי של מוסד התכנון לפי החוק. כאמור, המשרד תומך בהקמת המתקן בשפד"ן.

השופטת קבעה כי המועצה הארצית לא התעלמה מטענות העותרות ודנה ביסודיות בכל אחת מהטענות הסביבתיות שלהן. רק לאחר בדיקה מקיפה דחתה המועצה את הטענות. "כאמור בית המשפט אינו נוטה להתערב בהחלטות המקצועיות המסורות לשיקול דעתו של מוסד התכנון, אלא אם נפל בהן פגם מינהלי. אין זה המקרה בפניי", פסקה השופטת.

בגין העתירה עיריית ראשל"צ וועדת התכנון של העיר יידרשו לשאת בהוצאות המשפט על סך של כ-60 אלף ₪.  

עשור מפרסום המכרז ועדיין אין מתקן

המכרז להקמת מתקן הפסולת ליד מתחם השפד"ן בראשל"צ יצא לדרך בשנת 2012 ונתקל בקשיים ובעיכובים רבים. באפריל 2018 זכתה במכרז חברת זירו וייסט שנמצאת בבעלות שיכון ובינוי (50%) ו-GES (50%). בינואר 2021 הגיעה חברת זירו וייסט לסגירה פיננסית והחלה לפעול לקבלת אישור בנייה למתקן. לבקשה להיתר הוגשו 257 התנגדויות והתקיימו בהן שני דיונים, בסופם אישרה רשות הרישוי המחוזי את היתר הבנייה. בעקבות כך הוגשו 2 ערעורים אשר נדחו על ידי המועצה הארצית לתכנון. בעקבות כך הוגשה כעת העתירה.

מתקן הפסולת מיועד לשרת את יישובי הסביבה כפתרון קצה לפסולת הביתית המיוצרת במרחב העירוני והוא חלק מיישום יעדי הממשלה לטיפול בפסולת עירונית וצמצום הטמנתה. כיום קיים מחסור במתקני פסולת בשל קושי להקים מתקני טיפול בפסולת בישראל, בייחוד בגוש דן. הקושי נובע בין היתר מהליכים תכנוניים ממושכים, נימבי (התנגדות תושבים ורשויות להקים בשטחן מתקני פסולת) וחוסר ודאות כלכלית ליזמי מתקני פסולת.

400,000 טונות פסולת בשנה. מיון, הפקת חשמל ודשן

המתקן המתוכנן צפוי לכלול מתקני מיון פסולת לחילוץ חומרים בני מיחזור והפרדת הפסולת האורגנית. לאחר המיון, החומרים בני המיחזור יעברו למפעלי מיחזור, הפסולת האורגנית תעבור למתקן עיכול אנארובי ליצירת גז מתאן [CH₄] והפקת חשמל מהמתאן ושארית הפסולת שלא ניתן למחזר תעבור להטמנה. הבוצה שתישאר מתהליך הפקת החשמל תעבור טיפול להפיכה לקומפוסט לטובת דישון חקלאי.

המתקן צפוי לטפל בכ-400,000 טונות פסולת עירונית בשנה שתגיע מרשויות מקומיות סמוכות. הפסולת תהיה מורכבת משני סוגים:

1. זרם פסולת פריקה ביולוגית ('פסולת אורגנית'), שמקורה בתחנות מעבר ומיון או בפסולת מופרדת במקור (פח חום).
2. פסולת עירונית מעורבת (פח ירוק).

חברות לפינוי וטיפול בפסולת עירונית