ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה דחתה לאחרונה שני ערעורים שהוגשו נגד הקמת מתקן מיון וטיפול בפסולת עירונית במתחם השפד"ן במערב ראשל"צ.

המתקן, שתקים חברת 'זירו ווייסט' (שותפות בין שיכון ובינוי ל – GES) לאחר שזכתה במכרז, מיועד לקלוט עד 400,000 טונות פסולת עירונית בשנה ולטפל בחלק ניכר מהפסולת של תושבי גוש דן במקום להעבירה להטמנה בנגב.

מי שהגישו את הערעורים נגד הקמת המתקן סמוך לראשל"צ היו עיריית ראשל"צ וחלק מבעלי הקרקעות שנמצאות בסמוך למתקן העתידי. הערעורים הוגשו לאחר שרשות הרישוי המחוזית אישרה את הבקשה להיתר בנייה.

הטענות העיקריות של המערערים היו שהטכנולוגיה המתוכננת במתקן אינה מיטבית (BAT) ושתושבי האזור צפויים להיפגע מזיהום אוויר וממפגעי ריח. כמו כן, המערערים טענו כי לא הוכחה כדאיות כלכלית וגם לא צורך בהקמת מתקן מיון פסולת נוסף נוכח הפריחה בהקמת מתקני מיון בתקופה האחרונה. עוד טענו כי חברת זירו ווייסט הייתה אמורה להציג חוזים עם לקוחות פוטנציאליים בעת בקשת היתר בנייה.

כאמור הוועדה דחתה את הערעור, אך קיבלה את טענת עיריית ראשל"צ כי לא ניתן לאפשר גמישות תכנונית ליזמית להוסיף עוד 10% של שטחי בניה תחת הטיעון של "בלתי צפוי מראש". לדברי ראש העירייה, מדובר בהחלטה משמעותית שתחייב את החברה היזמית לבקש אישורים בכל חריגה תכנונית.

כתבות רלוונטיות:

1. הקמת מתקן הפסולת בשפד"ן מתקדמת, 06.1.2021
2. הוכרז הזוכה להקמת מתקן במתחם השפד"ן, 10.4.2018
3. עזריאלי מוכרת את GES ב-110 מיליון ₪, 29.1.2020
4. נפתח מפעל המחזור הגדול והמתקדם בארץ, 18.04.2017
5. מידע נוסף על פסולת עירונית | infospot

עיריית ראשל"צ: חשש לזיהום אוויר ומפגעי ריח

העירייה טענה שחברת זירו ווייסט לא הצליחה להגיע לסגירה פיננסית ללא קבלת תמיכה כספית מהמדינה, ושהמודל העסקי של החברה מציב סימני שאלה בין היתר בשל העובדה שהיא לא שחקנית מרכזית בתחום הפסולת, ומשום שלא ניתן לייצר קומפוסט איכותי לחקלאות מפסולת שלא הופרדה במקור (בדומה לדיווח על אתר הפסולת משואה בבקעת הירדן מלפני חודשיים). לאור זאת העירייה חוששת כי המתקן לא יהיה רווחי וזה יגרום לחברה 'לעגל פינות' בתפעול ולגרום לנזקים סביבתיים.

העירייה טענה גם שלזירו ווייסט אין ניסיון מספק בהקמה ובהפעלה של מתקנים מהסוג המתוכנן וכי מדובר בטכנולוגיה של טיפול אנארובי שטרם נוסתה בישראל בהיקף משמעותי לטיפול בפסולת ממקור ביתי. לדבריה, מתקנים אנארוביים אינם מתאימים לטיפול בפסולת הנפוצה בישראל ומאז שפורסם המכרז לראשונה חלו שינויים גדולים בתחום הפסולת בארץ.

בנוסף, העירייה טענה שאין גורם מקצועי נוסף מלבד אנשי המשרד להגנת הסביבה שבחן ואישר את הטכנולוגיה המתוכננת. כמו כן, לעמדת העירייה כבר אין מחסור בולט במתקני מיון פסולת ולכן אין סיבה מוצדקת להקים את המתקן בשפד"ן. העירייה אף סברה שזירו ווייסט אמורה להציג חוזים עם לקוחות פוטנציאליים כחלק מבקשת היתר הבנייה למתקן.

בתגובה לטענות השיבה הוועדה המחוזית כי המשרד להגנת הסביבה סבור שהרכב הפסולת לא ישתנה עד 2030 ולכן הטכנולוגיה המתוכננת נותרת רלוונטית ואין צורך להחליפה בטכנולוגיה חדישה יותר. כמו כן, מדובר בטכנולוגיה של חברה בינלאומית מוכרת ומנוסה הפועלת במדינות שונות בעולם, והרכב הפסולת בישראל דומה להרכב במדינות עם מאפייני פסולת דומים שקיימת בהן כבר הטכנולוגיה המתוכננת מזה שנים.

בתגובה לטענה כי אין צורך בעוד מתקן אלא בלהתמקד בחינוך למיחזור כדי לעודד הפרדה במקור, השיבה הוועדה המחוזית שההקמה היא חיונית ללא קשר לחינוך למיחזור. כמו כן, כמות הפסולת במדינה רק עולה וצפויה לעלות בעתיד ולכן אין חשש שלא תהייה פסולת לטפל בה.

באשר לטענה כי על היזמית להציג חוזים עם לקוחות פוטנציאליים השיבה הוועדה כי פירוט הרשויות המקומיות שישלחו פסולת למתקן והיקף הכמויות אינו צריך להופיע במסמכי היתר הבנייה מאחר שמדובר בעניין עסקי שיוסדר בין צדדים לקראת הפעלת המתקן.

גם חברת זירו ווייסט ציינה בתגובה לטענות כי טכנולוגיית העיכול האנאירובי מוכחת ועדכנית, ונעשה בה שימוש במתקנים רבים ברחבי העולם, וכי החברה השותפה לתכנון המתקן היא בעלת ניסיון עשיר בעשרות מתקנים דומים הפועלים באותה טכנולוגיה.

ועדת הערעורים דחתה את ערר עיריית ראשל"צ

ועדת הערעורים גיבתה את החלטת הוועדה המחוזית וקבעה כי התוכנית שהגישה זירו ווייסט מספיק מפורטת ומתאימה למצב הפסולת הצפוי גם בעתיד ולמדיניות המשרד להגנת הסביבה, והיא כשירה לקבלת היתר בנייה.

הוועדה הוסיפה כי מדובר במתקן חשוב להתמודדות עם משבר הפסולת בישראל שמתאפיין בהעברת מרבית הפסולת כיום להטמנה, זאת למרות הפגיעה הסביבתית ומחסור בשטחי הטמנה. באשר לתוצר לא איכותי של דשן חקלאי, הוועדה טוענת כי גם אם לא יהיה אפשר לשווק דשן איכותי מהפסולת עדיין לא צריך להניח שזירו ווייסט 'תעגל פינות' ותפגע בסביבה כדי לחסוך. בנוסף, הוועדה הסבירה כי עיריית ראשל"צ שטענה כי לחברה יש מודל עסקי גבולי - לא הוכיחה את טענתה.

באשר להצהרת העירייה כי לא תשלח את הפסולת שלה לטיפול במתקן החדש, ועדת הערעורים ציטטה את דבריו של החשכ"ל באומרו שהמתקן ימשיך לפעול גם ללא הפסולת של תושבי ראשל"צ, בעיקר משום ששיעור הפסולת בארץ נמצא בעלייה מתמדת.

עשור מפרסום המכרז ועדיין אין מתקן

המכרז להקמת מתקן הפסולת ליד מתחם השפד"ן בראשל"צ יצא לדרך בשנת 2012 ונתקל בקשיים ועיכובים רבים. באפריל 2018, חברת זירוו ווייסט בבעלות שיכון ובינוי (50%) ו GES –(50%)  נבחרה כזוכה במכרז ה B.O.T -להקמה והפעלה של מתקן הפסולת כאשר הצפי הוא 25 שנות תפעול, אשר בסיומן יועבר המתקן למדינה ללא תמורה.

בינואר 2021 הגיעה חברת זירווייסט לסגירה פיננסית והחלה לפעול לקבלת אישור בנייה למתקן. לבקשה להיתר הוגשו 257 התנגדויות והתקיימו בהן שני דיונים, בסופם אישרה רשות הרישוי המחוזי את היתר הבנייה. בעקבות כך הוגשו 2 ערעורים.

מתקן הפסולת מיועד לשרת את יישובי הסביבה כפתרון קצה לפסולת הביתית המיוצרת במרחב העירוני והוא חלק מיישום יעדי הממשלה לטיפול בפסולת עירונית וצמצום הטמנתה. כיום קיים מחסור במתקני פסולת בשל קושי להקים מתקני טיפול בפסולת בישראל, בייחוד בגוש דן. הקושי נובע בין היתר מהליכים תכנוניים ממושכים, נימבי (התנגדות תושבים ורשויות להקים בשטחן מתקני פסולת) וחוסר ודאות כלכלית ליזמי מתקני פסולת.

400,000 טון פסולת בשנה. מיון, הפקת חשמל ודשן

המתקן המיועד לקום בשפד"ן יכלול מתקני מיון פסולת לחילוץ חומרי ברי מיחזור והפרדת הפסולת האורגנית. לאחר המיון החומרים ברי המיחזור יעברו למפעלי מיחזור, הפסולת האורגנית תעבור למתקן עיכול אנארובי ליצירת גז מתאן [CH₄] והפקת חשמל מהמתאן, כאשר הבוצה שתישאר מתהליך הפקת החשמל תעבור טיפול להפיכה לקומפוסט לטובת דישון חקלאי, ושארית הפסולת שלא ניתן למחזר– תעבור להטמנה.

המתקן צפוי לטפל בכ-400,000 טונות פסולת עירונית בשנה שתגיע מרשויות מקומיות סמוכות. הפסולת תהיה מורכבת משני סוגים:

1. זרם פסולת פריקה ביולוגית ('פסולת אורגנית'), שמקורה בתחנות מעבר ומיון, או בפסולת מופרדת במקור (פח חום).
2. פסולת עירונית מעורבת (פח ירוק).

תחרות עם חירייה?

אתר הפסולת העיקרי שפועל כיום במרכז הארץ הוא חירייה. ובו 2 מתקנים עיקריים שקולטים פסולת עירונית מעורבת:

• תחנת המעבר שקולטת כ-400,000 טונות פסולת עירונית – ושם היא נדחסת ועוברת להטמנה ללא מיון. חירייה נמצאים בתהליך הקמה של מתקן מיון שיאפשר למיין את הפסולת הזו.
• מתקן ה-RDF: לאחר הרחבה נוספת שיצאה לפועל בשנה האחרונה (תוספת קו מיון רביעי), הצפי שהמתקן יקלוט 600,000 טונות פסולת עירונית. הפסולת עוברת מיון לחילוץ חומרים ברי מיחזור, פסולת אורגנית, ופסולת יבשה שממנה מייצריםRDF  - תחליף דלק שעובר למפעל נשר רמלה. החומרים ברי המיחזור עוברים למפעלי מיחזור, הפסולת האורגנית עוברת לאתרי טיפול בקומפוסטציה (או הטמנה), והשארית של הפסולת שאינה ברת מיחזור עוברת להטמנה.

המתקן החדש שצפוי לקום בשפד"ן יקלוט 400,000 טונות בשנה - שווה ערך לכל הפסולת העירונית שמגיעה לתחנת המעבר בחירייה (לא כולל ה RDF). המרחק הגיאוגרפי ביניהם לא גדול (11 ק"מ), ולכן ייתכן שתהיה ביניהם תחרות מסוימת על הרשויות שיעבירו אליהן פסולת.

התייחסויות

ראש עיריית ראשל"צ רז קינסטליך: "אנחנו לא נפסיק כאן, מדובר בעוד שלב במאבק שלנו ולא משנה כמה הדרך תהיה רצופה בדחיות, אנחנו נילחם בשביל תושבות ותושבי ראשון לציון ועל זכותם שלא יוקם כאן מתקן פסולת אזורי. אנחנו לומדים כרגע את תוכן ההחלטה בצורה מקצועית, ואת דרכי הפעולה העמודות בפנינו בשלב הזה.

כפי שהבטחתי אנחנו נמשיך להתנגד למתקן אזורי במתכונתו הנוכחית, ונעשה כל מה שנדרש כדי להבטיח את איכות חייהם של תושבות ותושבי ראשון לציון".

---

מסמכים רלוונטיים: