המשרד להגנת הסביבה הודיע כי הצעת חוק רישוי סביבתי משולב תקודם במסגרת חוק ההסדרים שילווה את אישור התקציב הקרוב ושצפוי לעבור בעוד חודשים אחדים.
המשרד הדגיש שהחוק מקודם ביחד עם משרד האוצר, מה שמעיד על הגעה להסכמות מקדימות בין הצדדים וסיכויים גבוהים יותר שהחוק יעבור, לאחר שהוא חזר ועלה מספר פעמים מאז שנת 2014.
במסגרת הרפורמה הוסכם עם משרד האוצר על תגבור כוח אדם משמעותי למשרד להגנת הסביבה למערך הרישוי הסביבתי. בנוסף לכך, במסגרת חוק ההסדרים הקרוב, המשרד צפוי לקבל תקצוב מהאוצר להקמת מערכות מחשוב לצורך דיגיטציה של הרגולציה הסביבתית על התעשייה.
הרישוי הסביבתי המשולב עתיד לאחד לכדי היתר אחד את היתר הפליטה לאוויר, היתר הרעלים והתנאים הסביבתיים ברישיון העסק. ההיתר המאוחד יהיה תקף לתקופה של 10-7 שנים ותהליכי קבלתו וחידושו יתנהלו מול גורם יחיד מוסכם מהמשרד להגנת הסביבה (one stop shop).
כל אלה לצד שינויים נוספים צפויים להקל את הבירוקרטיה הכרוכה בהיתרים הסביבתיים ולהעניק ודאות גדולה יותר לתעשייה, דבר שיקל עליה לבצע השקעות בטכנולוגיות ותהליכים שיפחיתו את השפעתם הסביבתית של מפעלים. במקביל, הרישוי המשולב יתבסס על התקנים הסביבתיים האירופיים, הנחשבים למתקדמים והמחמירים בעולם.
מאז 2014 היו מספר ניסיונות להעביר את חוק הרישוי הסביבתי המשולב. בפעם האחרונה לפני כשנה, תזכיר החוק אושר על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה אך לא הספיק להגיע לקריאה ראשונה בכנסת.
הרעיון לרישוי סביבתי משולב מגיע מהאיחוד האירופי שבו מיושמת דירקטיבת IDE (לפני כן נקראה IPPC) כבר יותר מעשור.
כתבות רלוונטיות:
המשרד להגנת הסביבה מציין כי החוק צפוי להביא להגדלת ההשקעות בהפחתה במקור של זיהומים ופליטות לסביבה, להניב תועלת משקית בעלויות ישירות של חצי מיליארד שקל ועוד 2 עד 3 מיליארד שקל בעלויות עקיפות שיתווספו להעלאת הפריון של התעשייה שתבצע השקעות סביבתיות יעילות יותר. זאת לצד קיצור זמני ההמתנה של עסקים בעשרות אחוזים.
בנוסף לכך, החוק צפוי להביא לשיפור בביצועים הסביבתיים ולהפחתה של זיהומים בהיקף דומה לזה של חוק אוויר נקי, אשר על פי הערכות המשרד להגנת הסביבה הביא לתועלת משקית מצטברת של 115 מיליארד שקל בעשור בהפחתת זיהומים – בעיקר בשל ההפחתות המשמעותיות בתחנות הכוח בעקבות הרגולציה של המשרד.
כיום המשרד להגנת הסביבה מעניק מספר היתרים סביבתיים שונים: היתר פליטה לתקופה של 7 שנים, היתר רעלים לתקופה של שנה עד 3 שנים, תנאים סביבתיים ברישיון עסק לתקופה של 5 עד 15 שנים והיתר הזרמה לים.
הרישוי הסביבתי המשולב מבקש לאחד את ההיתרים הללו להיתר מאוחד - רישוי סביבתי משולב.
להסדרת ההיתר המאוחד יהיה איש קשר אחד מסוים שירכז את העבודה על ההיתר מול המפעל. בנוסף לכך, ההיתר יהיה תקף ל-10-7 שנים, והאפשרות להכניס בו שינויים משמעותיים במהלך תקופה זו תהיה מוגבלת לעומת המצב כיום.
כך תהיה ודאות לעסקים והם יוכלו לתכנן את השקעותיהם הסביבתיות והאחרות. כתוצאה מחוסר הוודאות כיום נפגעת היכולת של עסקים להגיב להזדמנויות עסקיות ונפגע התמריץ שלהם לבצע השקעות משמעותיות בהגנה על הסביבה ובאמצעים להפחתה במקור. מצב זה פוגע הן בפריון המשאבים והן בביצועים הסביבתיים של התעשייה.
כמו כן, כיום זמני המענה לפניות מפעלים מתארך בשל עומס משימות ומחסור בכוח אדם במשרד להגנת הסביבה. הזמן למענה עשוי להגיע עד לשנתיים במקרים קיצוניים. עיכובים במענה לבקשות לאישור שינויים בתהליכי ייצור עלולים לפגוע בתהליכים עסקיים בתעשייה באופן משמעותי או ביכולת של התעשייה להגיב לשינויים בשוק. כיום לא מוגדרים לוחות זמנים קבועים לטיפול בפניות מסוגים שונים, ואי אפשר לעקוב אחרי הפנייה באופן דיגיטלי, מה שיוצר חוסר ודאות בקרב המפעלים.
מלבד קיצור משכי הטיפול הגבוהים, איחוד ההיתר יתרום גם לסביבה. לפי המשרד להגנת הסביבה, ראייה מתכללת תאפשר התחשבות בקשר שבין מרכיבי סביבה שונים, בהשפעות ההדדיות בין אוויר, מים וקרקע ותיעדוף של הטיפול בהשפעות המזיקות ביותר במסגרת רישוי משולב, ועל כן צפויה להביא לתוצאות עדיפות מבחינה סביבתית. רישוי משולב של כלל ההיבטים הסביבתיים יאפשר גם מתן העדפה למניעה במקור של היווצרות מזהמים ופסולת לטובת הפחתה מיטבית של כמויותיהם והשפעותיהם הסביבתיות השליליות.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "חוק אוויר נקי, אחד מהחוקים הסביבתיים החשובים בישראל, הביא בעשור האחרון לשיפור באיכות האוויר על ידי הפחתת פליטות משמעותית מהמזהמים הגדולים ביותר, בהן תחנות הכוח. אנחנו מעלים הילוך ועוברים לשלב הבא: הרפורמה ברישוי סביבתי משולב שמקדמים המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר היא הצעד הבא בהפחתת זיהומים וסיכונים מהתעשייה הגדולה בארץ, ואחת הרפורמות המשמעותיות לשיפור הרגולציה בישראל. רפורמה זו מקודמת לטובת כלל הציבור בישראל באמצעות שיפור סביבתי משמעותי, הפחתת בירוקרטיה ורגולציה עודפת, דיגיטציה של השירות הממשלתי, ויצירת ודאות לתעשייה. נמשיך בצעדים לשיפור בריאות הציבור והסביבה".
---
מסמכים רלוונטיים: