המשרד להגנ"ס מתנגד בחריפות לרפורמה בענף הפסולת שהציע משרד האוצר בטיוטת חוק ההסדרים שעליה דיווחנו בשבוע שעבר. השרה להגנת הסביבה עידית סילמן אומרת שזהו ניסיון למחטף של משרד האוצר, מהלך חפוז וחד-צדדי שלא תואם עם המשרד להגנ"ס, באופן דומה לרפורמה שהאוצר ניסה לקדם בחוק ההסדרים בשנה שעברה.
בתדרוך לתקשורת שנערך בתחילת השבוע בהשתתפות השרה להגנ"ס עידית סילמן וסמנ"כל בכיר לשלטון מקומי במשרד להגנ"ס אלעד עמיחי הדגישו השניים שהמשרד תומך באסדרה של ענף הפסולת באמצעות חקיקה מרכזית, ושהוא אף פועל לקידומה, אך התהליך חייב להיעשות בהליך מקצועי, סדור ושקוף לבעלי העניין ולציבור, ובהתבסס על מנגנונים מקובלים באיחוד האירופי וב-OECD.
המשרד להגנ"ס מדגיש כי במקביל לתהליך יסודי לגיבוש חוק פסולת ראשי, הוא ממשיך לקדם שינויים בענפי הפסולת השונים, כשעל הפרק: הצעת חוק לאסדרת הטיפול בפסולת בניין, תיקון חוק האריזות, תיקון חוק הפיקדון. בנוסף המשרד להגנ"ס מתכוון להשלים את תהליך החקיקה של הוראת השעה שתיתן לו סמכויות תפעוליות כדי להבטיח רציפות תפקודית של הטיפול בפסולת.
כזכור, לפני כשבוע דיווחנו על הרפורמה בענף הפסולת שמשרד האוצר מבקש לקדם במסגרת טיוטת חוק ההסדרים הנלווה לתקציב 2026. ההצעה מתמקדת בהקמת רשות פסולת מרכזית שתהיה כפופה למשרד להגנ"ס ותנהל את הענף.
מדובר בניסיון שני של משרד האוצר לקדם רפורמה במשק הפסולת, לאחר שהצעת הרפורמה בענף הפסולת שעלתה בחוק ההסדרים הקודם, אומנם אושרה כהחלטת ממשלה, אך לא יושמה, בעיקר בגלל חילוקי דעות בין משרד האוצר לבין המשרד להגנ"ס בנוגע לאופן ניהול ענף הפסולת. כמו כן, ועדה בינמשרדית שהייתה אמורה לקום ולגבש המלצות בנושא, מעולם לא קמה או התכנסה.
גם מרכז השלטון המקומי ומרכז השלטון האזורי הביעו הסתייגות מההצעה של משרד האוצר, והדגישו כי כיוון שהרשויות המקומיות הן אלה שבסופו של דבר אחראיות לאסוף ולטפל בפסולת, הן צריכות להיות הרוב בכל מנגנון שיוקדם לניהול משק הפסולת. גם עמותת אדם טבע ודין מתנגדת להצעת החוק וטוענת שמדובר בהצעה שטחית שלא ברור כיצד תפתור את הבעיות של משק הפסולת. התגובות המלאות בתחתית הכתבה.
קישור למסמך התייחסות מפורט של המשרד להגנ"ס לטיוטת חוק ההסדרים, מופיע בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:
כאמור, במשרד להגנ"ס מדגישים שהם תומכים באסדרת משק הפסולת באמצעות חקיקת מסגרת ואף פועלים לקידומה בעבודת מטה מסודרת, אך מותחים ביקורת חריפה על כך שההצעה של משרד האוצר מובאת לאישור דרך חוק ההסדרים בהליך חפוז ולא באמצעות הליך חקיקה יסודי, ובלי תיאום עם המשרד להגנ"ס או בעלי עניין אחרים, ללא עבודת מטה מקצועית, ללא הצבת יעדים וחזון ארוך טווח לענף, ושאינה תואמת את מדיניות המשרד להגנ"ס.
לפי המשרד להגנ"ס, המנגנון שמוצע בהצעת החוק לניהול משק הפסולת לא קיים בשום מדינה אחרת בעולם שהגיעה להישגים בתחום הפסולת. עוד מודגש כי במדינות מפותחות, ובעיקר באיחוד האירופי, הסדרת משק הפסולת מבוססת על קביעת יעדים והיררכיית טיפול שממנה נגזר המודל הניהולי-תפעולי ולא כמו ברפורמה המוצעת שמתמקדת רק בהיבטים הניהוליים-תפעוליים, בלי להציב יעדים ארוכי טווח שייתנו ודאות לעוסקים בתחום.
במשרד להגנ"ס טוענים כי ההצעה של האוצר להקים רשות פסולת מבוססת על המודל הקיים של רשות החשמל, אך במשרד להגנ"ס מתריעים שההצעה מתעלמת מהאתגרים הייחודיים של משק הפסולת ואף מהלקחים שנלמדו ממבנה משק החשמל.
יותר מכל, המשרד להגנ"ס סבור שהרפורמה שמשרד האוצר מבקש לקדם לא צפויה לתת מענה לכשלים הקיימים במשק הפסולת ואף עלולה לגרום לנסיגה ברמת הטיפול בפסולת, ליצור קיפאון בשוק ולסכן השקעות גדולות שכבר נעשו במתקני תשתית מתמקדים. נוסף על כך היא עלולה לעכב או אף לבטל השקעות עתידיות של יזמים.
בעקבות החלטת הממשלה משנה שעברה שבה אושר נוסח מרוכך של הצעת הרפורמה במשק הפסולת שמשרד האוצר ניסה לקדם בחוק ההסדרים לשנת 2025, הוקם במשרד להגנ"ס צוות מקצועי שמגבש הצעת חוק לאסדרת משק הפסולת. בצוות חברים נציגים ממשרדי הממשלה והארגונים הרלוונטיים.
הצעת החוק שעובדים עליה במשרד להגנ"ס מבוססת על יישום עקרון "המזהם משלם", טיפול בפסולת לפי היררכיית הטיפול בפסולת ומעבר למודל של כלכלה מעגלית.
במשרד הסבירו כי גם הם מתוסכלים מהזמן הממושך שלוקח לגבש ולהשלים חקיקה של חוק משמעותי, אך דווקא בשל מורכבותו של משק הפסולת ובעלי העניין המרובים, וכיוון שהוא רגיש כל כך לטלטלות, חשוב ללכת ב'דרך המלך', ולא בהליך נמהר כמו שמשרד האוצר מנסה לעשות באמצעות חוק ההסדרים.
במקביל לעבודה על הצעת חוק כוללת לאסדרת משק הפסולת, המשרד להגנ"ס מציין כי הוא מקדם בימים אלה עוד שורה של צעדים שאמורים לקדם את ענף הטיפול בפסולת. במשרד מדגישים שצעדים אלה לא מתנגשים עם אסדרת משק הפסולת או עם הקמת רשות פסולת עצמאית או כל מתווה אחר.
אלה הצעדים העיקריים שמהשרד מקדם בימים אלה:
כפי שדיווחנו בשבוע שעבר, פרק הפסולת בטיוטת הצעת חוק ההסדרים שנלווה לתקציב 2026 מתמקד בהקמת רשות פסולת מרכזית, שתהיה כפופה למשרד להגנ"ס, ותנהל את הענף.
ההצעה מגדירה את סמכויותיה של אותה רשות פסולת הכוללות בין השאר קביעת תעריפים במקטע הבין-עירוני, הענקת רישיונות והקמת מרשם לעוסקים בתחום הפסולת, גיבוש ויישום תוכנית פיתוח לאומית בתחום הפסולת, אחריות במצבי חירום, תכנון מתקנים לטיפול וסילוק פסולת, הקמת חברה ממשלתית לניהול מערכת הפסולת, הקמת מערכת סליקה שרק דרכה יערכו ההתקשרויות בין העוסקים בתחום, ועוד.
כמו כן מבטלת הצעת החוק את מנגנון היטל ההטמנה ואת הקרן לשמירת הניקיון (קרן הניקיון) שפועלת תחת המשרד להגנ"ס, וקובעת שעם כניסתו לתוקף של החוק, והקמת רשות הפסולת העצמאית, יבוטל היטל ההטמנה ויתרת חשבון הטמנה בקרן הניקיון, שטרם חויבו, יועברו לניהול רשות הפסולת וישמשו לפיתוח תשתיות בלבד.
בנושא התעריפים קובעת הצעת החוק כי הרשויות המקומיות יוכלו לגבות תעריף נפרד על איסוף פסולת במקטע הפנים-עירוני. את גובה התעריף כל רשות תוכל לקבוע בעצמה, והוא לא ינוהל או ייקבע באמצעות רשות הפסולת.
ההצעה הנוכחית היא ניסיון שני של משרד האוצר לקדם רפורמה בענף הפסולת. הניסיון הראשון היה בהצעת חוק ההסדרים בשנה שעברה. גם אז משרד האוצר יזם את הרפורמה וגם אז המשרד להגנ"ס טען שהיא לא גובשה בתיאום עימו ולכן התנגד לה בחריפות.
בשל ההתנגדות החריפה של המשרד להגנ"ס וארגוני הסביבה וביקורת של מרכז השלטון המקומי, משרד האוצר עשה שינויים בהצעתו המקורית, ונוסח מרוכך ומעודכן שלה אושר בסוף חודש אוקטובר 2024 כהחלטת ממשלה.
החלטת הממשלה קבעה בין השאר שתוקם ועדה בינמישרדית בהובלה משותפת של המשרד להגנ"ס ומשרד האוצר, שתגבש המלצות בתוך 4 חודשים מיום הקמתה, אלא שבגלל חוסר הסכמה בין משרד האוצר למשרד להגנ"ס באשר למי יוביל את הוועדה, היא מעולם לא קמה, ובפעול הרפורמה בענף הטיפול בפסולת לא קודמה.
דוח מעקב של מבקר המדינה שבדק את ענף הטיפול בפסולת עירונית מתח ביקורת על כך שהוועדה הבינמשרדית לא קמה. בתשובתו לביקורת, טען משרד האוצר כי המשרד להגנ"ס מסרב לכנס את הוועדה, ולכן האוצר פועל מול המשרדים הרלוונטיים כדי לגבש תזכיר חקיקה לאסדרת משק הפסולת כמשק סגור.
מרכז השלטון המקומי: "מעל עשור מדינת ישראל מפקירה את משק הפסולת, וגוזלת כספים מהרשויות המקומיות לקרן הניקיון בלי להציג פתרון, גם העתירה שלנו לבג"ץ, שבחר לתת למדינה עוד עשר שנים ולקוות שהמצב ישתפר מעצמו, לא נותנת מענה למשבר החמור.
בתוכנית להקמת הרשות לפסולת – 'הנייר סובל הכל'. כשתתגבש תוכנית ריאלית שבה נראה איך באמת ניתן לייעל משמעותית את הטיפול בפסולת ולהבטיח שהכספים שנגבים אכן מושקעים בהסדרת משק הפסולת ובעתיד מדינת ישראל בנושא, ובתנאי שהדרישה שלנו שברשות הפסולת יהיה רוב מובהק לשלטון המקומי, ולא למשרד כזה או אחר תתמלא, נביא אותה לידיעת הרשויות והתקשורת.
למדנו את הלקח מקרן הניקיון שמטרתה הייתה לטפל באשפה ולא הקימה עד היום אף לא מתקן השבה אחד".
מרכז השלטון האזורי: “אנחנו בוחנים את הדברים לעומק. משק הפסולת בישראל נמצא במשבר: פסולת מושלכת בשטחים פתוחים, מתרבות שריפות פסולת פיראטיות, והתושבים הם אלה שנפגעים. פתרונות ההטמנה מצטמצמות, אתרים רבים נסגרו, והעלות לרשויות הולכת ומזנקת, בלי שיפור בשירות. בשלב זה, אנו בוחנים לעומק את ההצעה ואת השלכותיה על הרשויות ותושביהן.
הרפורמה לא נותנת איזון נכון למעמד של הרשויות המקומיות בתוך מועצת הרשות. הרשויות המקומיות הן האמונות על הטיפול בפסולת, והן האחראיות על הפינוי, המתקנים להטמנה בשטחן והרשויות המקומיות משלמות הון. הרשויות המקומיות העבירו מיליארדים לקרן הניקיון- שלא חזרו. כמי שאמון על הטיפול בפסולת אנחנו דורשים רוב בכל רשות שתוקם".
מירב עבאדי מנהלת תחום רגולציה באדם טבע ודין: "ההצעה של משרד האוצר להקמת רשות פסולת היא הצעה שטחית ואמורפית שקשה להבין כיצד תיתן מענה לבעיות של משק הפסולת. ההצעה שמה דגש על ההיבטים הכלכליים מבלי להתייחס להיבטים הסביבתיים שהם לב ענף הטיפול בפסולת, ומבלי להציב יעדים סביבתיים שייתנו וודאות לענף. ההצעה לא מתייחסת לתוכנית האסטרטגית של המשרד להגנ"ס – הפחתה במקור, הפחתת הטמנה, הפרדה לזרמים וכו'. גם לא ברור איך אפשר להתייחס לכל סוגי הפסולת כמקשה אחת, כאשר לכל זרם פסולת יש מאפיינים שונים.
אין ספק שצריך חוק פסולת אחוד כדי להסדיר את הענף, אך לא כלאחר יד בחופזה. זה לא יעבוד, ועלול להזיק."
---
מסמכים רלוונטיים: