טיוטה ראשונית של חוק ההסדרים שהגיעה לידינו, מלמדת כי משרד האוצר מתכנן מהפכה בהסדרת ענף הטיפול בפסולת. בראש ובראשונה, הצעת החוק מציעה להעביר מהמשרד להגנת הסביבה, למשרד האוצר, את הסמכות להסדיר את ענף הטיפול בפסולת, שייעשה ברובה באמצעות רשות פסולת עצמאית, כמו רשות החשמל ורשות המים, שגם תנהל את קרן הניקיון.
בנוסף לכך, הצעת החוק קובעת סדר עדיפויות חדש ממנו נגזרת התוכנית לפיתוח משק הפסולת, ששם בראש את הבטחת שירות פינוי הפסולת לתושבים וייעול וצמצום העלויות, ולא את היררכיית איכות הסביבה של הטיפול הפסולת שהייתה הרעיון המרכזי עד היום.
לא רק סדר עדיפויות חדש, אלא גם יעדים חדשים מוצעים בהצעת החוק. במקום יעד של 20% הטמנה בשנת 2030, היעד החדש מדבר על 20% הטמנה רק בשנת 2050, וממנו נגזרים יעדים לפי סוג וכמות מתקני טיפול בפסולת, במקום שיעור המיחזור, ושיעור ההטמנה.
הצעת החוק ממליצה על מגוון של צעדים נוספים, בינהם: הפרדת תקציב הטיפול בפסולת ברשויות המקומיות, היטל הטמנה דיפרנציאלי על פסולת אורגנית מטופלת, הגדרת החברה הממשלתית לאיכות הסביבה כזרוע ביצוע להקמת מתקני טיפול בפסולת, ועוד הרבה.
כתבות רלוונטיות:
האסטרטגיה הרשמית לטיפול בפסולת של המשרד להגנת הסביבה, גובשה על בסיס 10 עקרונות, שהראשון והמרכזי שבהם הוא ניהול משק הפסולת בהתאם לעקרונות היררכיית הטיפול בפסולת, שמגדירה את סדר העדיפויות הסביבתי לטיפול בפסולת לפי הסדר הבא: הפחתה במקור, שימוש חוזר, מיחזור, השבה, ורק בסוף הטמנה.
בטיוטת חוק ההסדרים, מבקשים לקבוע סדר עדיפויות חדש לטיפול בפסולת, מבלי להזכיר את היררכיית הטיפול בפסולת. להלן סדר העדיפויות המוצע:
הצעת החוק מעניקה סמכות לשר האוצר, ולא לשרה להגנת הסביבה, לגבש הצעת חוק להסדרת משק הפסולת, ולהביאה לאישור הממשלה והכנסת.
לצורך גיבוש הצעת חוק להסדרת משק הפסולת, מוצע להקים צוות בין-משרדי שיבחן את המשמעויות הכלכליות בהתאם לעלויות הישירות והעקיפות לצרכנים, ויגבש המלצות בנושא, תוך דגש על צמצום עלויות הנובעות מהחוק.
מוצע כי בראש הצוות יעמדו מנכ"ל המשרד להגנ"ס והממונה על התקציבים במשרד האוצר, בהשתתפות נציגי משרדי ממשלה רלוונטיים, ותוך התייעצות עם בעלי העניין הרלוונטיים, בהם הרשויות המקומיות.
הצעת חוק ההסדרים מגדירה נושאים שייבחנו במסגרת גיבוש חוק הסדרת משק הפסולת, ובהם שני עקרונות מרכזיים: הראשון הוא הקמת רשות פסולת עצמאית שתהיה אחראית על יישום חוק משק הפסולת, באופן דומה לרשות החשמל ורשות מים. השני הוא שהפרדת תקציב הטיפול בפסולת של הרשויות המקומיות, מיתר התקציב העירוני. בדומה לתשלום על צריכת מים.
רשות הפסולת תהיה אחראית, בין היתר, על התחומים הבאים:
אסטרטגיית הטיפול בפסולת של המשרד להגנת הסביבה קבעה יעדי מיחזור והשבה מאתגרים לשנת 2030, אלא שהשנים התקדמו ושיעור המיחזור והשבה כמעט לא השתנה, כך שלפני חצי שנה דיווחנו שהמשרד להגנ"ס מתכוון לשנות את יעדי המיחזור ולהקל אותם באופן משמעותי.
כעת, בהצעת חוק ההסדרים, מציעים יעד-על חדש – 20% הטמנה של פסולת עירונית בשנת 2050. להזכירכם, זה יעד ההטמנה שהמשרד להגנ"ס קבע באסטרטגיית הפסולת עבור שנת 2030. מהיעד הזה, הצעת החוק גוזרת יעדי ביניים שמתבססים על כמות מתקני הטיפול והקיבולת שלהם, החל משנת 2035, כדלקמן:
כדי לקדם את הקמת המתקנים, הצעת החוק מגדירה סמכויות וחובות לרשות מקרקעי ישראל, גופי התכנון, והמשרד להגנ"ס, כולל התנאים ואמות המידה לגופים פרטיים שיתכננו ויקימו מתקני טיפול בפסולת.
בנוסף לכך, הצעת החוק קובעת כי כל אחד משלושת הגופים הבאים: המשרד להגנ"ס, וועדת המכרזים הבינמשרדית של החשב הכללי במשרד האוצר, והחברה לשרותי איכות הסביבה, יביאו לפחות תוכנית אחת למתקן טיפול בפסולת לדיון בועדת התשתיות הלאומיות בתוך 180 יום.
מכיוון שיכול לקחת זמן להעביר את חוק אסדרת משק הפסולת, ועד שיוקמו מתקני הטיפול הרבים, הצעת החוק מפרטת צעדי ביניים לטווח הזמן הקצר והבינוני