פארק המיחזור חירייה הוא אתר פסולת חריג בנוף הישראלי. מדובר באתר הפסולת הגדול בישראל, שנמצא בבעלות איגוד ערים דן לתברואה וקולט כרבע מהפסולת העירונית בישראל (1.25 מיליון טונה בשנה של כ-30 רשויות מקומיות).

הוא גם אתר הפסולת עם שיעור המיחזור וההשבה מהגבוהים בישראל – מעל 30%, בין היתר בזכות מגוון של מיזמים ומתקנים לטיפול בפסולת שבהם שותף האיגוד, לצד יזמים פרטיים.

לקראת ועידת ישראל לכלכלה ירוקה שתתקיים ביום שני הקרוב, קיימנו ראיון קצר עם נשיא הוועידה, מנכ"ל איגוד ערים דן לתברואה, גיל ליבנה.

כתבות רלוונטיות:

1. משבוע הבא: עיריית ראשל"צ תפנה את הפסולת לחירייה, 26.07.2023
2. אתגרי הטיפול בפסולת עירונית, 28.03.2023
3. פורסמה טיוטת תקנות לטיפול בפסולת אורגנית, 29.9.2022
4. חירייה: מיליון טון פסולת, 35% מיחזור, 30 רשויות מקומיות, 10.06.2020
5. למידע נוסף על פסולת עירונית | infospot

כאחד האנשים שמכירים באופן אינטימי את ענף הפסולת בישראל, מה דעתך על מצבו בשנת 2024?

מדינת ישראל טובעת בזבל של עצמה, והרשויות המקומיות בדרך לאבד שליטה על הטיפול בפסולת שלהן. תמונת המציאות של הטיפול בפסולת  - ישראל 2024 - מעלה חשש כבד שאנו על סף משבר סביבתי של ממש.

לא מעט נבואות זעם נאמרו ונכתבו לאורך השנים ביחס להתנהלות הטיפול בפסולת במדינה. נבואות אלה ביטאו תסכול מתמשך כלפי המדיניות הלאומית המשתנה, שיצרה בלבול וחוסר וודאות והובילה עד כה לאפס הישגים בתחום צמצום ההטמנה והעלאת המחזור. מזה כשני עשורים שמדינת ישראל מציבה יעד שאפתני לצמצום ההטמנה מ-80% כיום ל-20% כמקובל בעולם המערבי, ותוצאות אין. למעשה, שינוי נוסף שעומד על הפרק במדיניות הלאומית בתחום מיחזור הפסולת האורגנית לקומפוסט - דשן חקלאי – יביא לכך ששיעור ההטמנה אף יגדל לכ -90%.

אתה מדבר על כך שהמשרד להגנ"ס מבקש לאסור על שימוש חקלאי בדשן שמקורו בפסולת אורגנית עירונית שלא הופרדה במקור. מה דעתך על כך?

כ- 40% מהפסולת העירונית בישראל היא פסולת אורגנית, שכיום ברובה נשלחת להטמנה, וחלק קטן ממנה עובר טיפול במתקני קומפוסטציה במטרה להפוך אותה לדשן חקלאי. כיום מספר מתקני טיפול נוספים נמצאים בהקמה, כך שחלק גדול יותר מהפסולת האורגנית יעבור טיפול שיהפוך אותה לדשן חקלאי.

אלא שהמשרד להגנ"ס סבור שאיכות ההפרדה של זרם הפסולת האורגנית במתקני המיון לא מספקת כדי להשתמש בה לאחר מכן כדשן חקלאי, ולכן מבקש לאסור את השימוש הזה.

במשרד להגנ"ס מסבירים שאיסור דומה קיים ברגולציה האירופאית, אך המצב באירופה שונה מישראל. קודם כל, הפסולת העירונית בישראל מאופיינת באחוז גבוה יותר של פסולת אורגנית מאשר באירופה, בשל הבדלים במנהגי הצריכה. כמו כן, באירופה יש כבר מערך של הפרדה במקור של פסולת אורגנית בערים רבות, כך שהאיסור מהווה תמריץ להרחיב אותו, אך בישראל ההפרדה במקור היא שולית ולכן המשמעות של האיסור היא שליחת הפסולת האורגנית להטמנה. בנוסף לכך, הקרקע באירופה זקוקה לפחות דשן כדי להניב גידולים חקלאיים, בהשוואה לישראל, כך שקל להם יותר לוותר על מקור משמעותי ליצירת דשן.

לכן, אני חושב שבמקום לשלול באופן גורף שימוש בדשן מפסולת אורגנית ממוינת, המשרד להגנ"ס צריך לאתגר את מתקני המיון ולהגדיר את רמת איכות הקומפוסט הנדרשת לשימוש חקלאי.

אם ייכנס לתוקף האיסור על שימוש חקלאי בדשן שמקורו בפסולת אורגנית שהופרדה במתקני מיון, השימוש המאסיבי בהטמנה באתרי הדרום והצפון יימשך עוד שנים רבות, ויהיה צורך להרחיב את המטמנות הקיימות ואולי אף לפתוח מטמנות חדשות, ונמשיך לראות מאות משאיות פסולת נוסעות על הכבישים מדי יום. בדיוק הפוך מהמטרה המוצהרת של המשרד להגנ"ס.

בעבר הציעו לעודד הפרדה במקור (והפחתה במקור) על ידי גביית תשלום מתושבים לפי כמות הפסולת שהם מייצרים ולא מפרידים. מה דעתך?

התושבים הם יצרני הפסולת, ולכן נכון להגביר אצלם את מודעות ולייצר תמריץ לצמצום כמות הפסולת ולהפרדתה בבית לזרמים שניתן למחזר, עם דגש על הפסולת האורגנית.

אך ניתן לעשות זאת רק כאשר תהיה לכל תושב את התשתית המתאימה והנוחה לבצע הפרדה במקור – כלומר מתקני אצירה נפרדים לכל זרם פסולת, במיקום קרוב לבית. כלומר אפשר בהחלט להטיל חלק מהאחריות על התושבים, אך צריך לתת להם כלים מתאימים.

כחלק מהאסטרטגיה הלאומית לטיפול בפסולת, דובר בעבר על הקמת מתקן השבת אנרגיה מפסולת בפארק המיחזור חירייה. האם הנושא עדיין על הפרק?

התוכנית הותנעה בסוף העשור הקודם, אך לאחר מכן הוקפאה מסיבות פוליטיות וחילופי שרים. לאחרונה חודשה עבודת התכנון הראשונית, אך מדובר בתהליך מאוד ארוך ואנחנו בשלביו הראשונים. אנחנו חושבים שנכון להקים בחירייה מתקן השבה שייתן מענה סביבתי לפסולת בסמוך למקום בו היא נוצרת, מבלי לשנע אותה להטמנה באתרים רחוקים.

בעשור האחרון הוקמו בפארק המיחזור חירייה מספר פרויקטים שסיפקו חלופות להטמנה (מפעל ה-RDF, מתקן למיחזור פסולת בניין). האם חירייה תמשיך לצמצם את שיעור ההטמנה בשנים הקרובות?

לפארק המיחזור חירייה תוכניות לטווח קצר, ולטווח הארוך, לצמצום ההטמנה שכיום מתבצעת באתר 'אפעה' שבדרום.

כבר בתחילת שנת 2026 צפוי להתחיל לפעול בחירייה מתקן מיון חדש שימיין כ-40% מהפסולת העירונית שמגיעה לחירייה, ויחלץ ממנה חומרים ברי מיחזור ופסולת אורגנית, כך שרק שאריות המיון המהוות כ-50% מהפסולת, ישלחו להטמנה. יחד עם מפעל ה RDF שקולט וממיין כ – 60% מהפסולת העירונית בחירייה,  נגיע ל- 100% מיון של הפסולת העירונית בחירייה.

בטווח הארוך, אנחנו כאמור מקדמים הקמה של מתקן השבת אנרגיה מפסולת, שיוכל לטפל בשאריות המיון שאינן ברות מיחזור, כך שהן יטופלו בחירייה ולא יישלחו להטמנה.

------

גיל ליבנה, מנכ"ל איגוד ערים דן לתברואה שמפעיל את פארק המיחזור חירייה, הוא נשיא ועידת ישראל לכלכלה ירוקה, שתתקיים ביום שני הקרוב – קישור לפרטים נוספים