המשרד להגנת הסביבה פרסם טיוטת תקנות להערות הציבור בנושא טיפול בפסולת אורגנית. התקנות מחייבות לטפל בפסולת אורגנית לפני הטמנתה או העברתה לשימוש אחר, בהתאם לסטנדרט באיחוד האירופי ובמדינות מפותחות.

כמו כן, התקנות קובעות כי רק פסולת אורגנית שתופרד במקור תוכל לעבור – לאחר טיפול – לשימוש חקלאי או לטיוב קרקע. התקנות לא יחולו על פסולת חקלאית ועל פרש בעלי חיים.

מטרות התקנות הן לצמצם את המפגעים הנובעים מפסולת אורגנית לא מטופלת – בין שהיא מוטמנת ובין שהיא מפוזרת בשטחים חקלאיים ופתוחים, כגון תשטיפים, זיהום קרקע ומי תהום, מפגעי ריח, פליטת גזי חממה ועוד. כמו כן, המשרד להגנת הסביבה מציין כי התקנות יצמצמו את השטח שיידרש להטמנה, שנמצא כיום בחוסר, ויגדילו את שיעורי המיחזור.

אפשר להגיש הערות ציבור עד לתאריך 17.11.2022.  קישור לנוסח התקנות בתחתית הידיעה.

כתבות רלוונטיות:

1. משבר פסולת אורגנית, 03.7.2022
2. תקנות פסולת אורגנית: חובת מיון וטיפול. איסור שימוש אם לא הופרדה במקור,  07.4.2022
3. 4 נעצרו בפשיטה על אתרי פסולת שקשורים להטמנה לא חוקית, 16.5.2022
4. 250 מיליון ₪ למתקני טיפול בפסולת אורגנית, 12.07.2021
5. למידע נוסף על פסולת | infospot

2 חלופות נבחנו, אחת נבחרה: איסור הטמנה ללא טיפול מקדים

המשרד להגנת הסביבה ביצע בשנה האחרונה תהליך לגיבוש רגולציה והערכתה (RIA) בנושא טיפול בפסולת אורגנית. במסגרת התהליך נבחנו שתי חלופות מרכזיות:

1. איסור הטמנה של פסולת אורגנית לא מטופלת באמצעות תקנות ייעודיות.
2. העלאת היטל ההטמנה הכללי של פסולת מעורבת.

בסיום התהליך נבחרה החלופה הראשונה – איסור הטמנה של פסולת אורגנית. בהתאם לכך גובשה טיוטת תקנות.

לפי הטיוטה שפורסמה כעת, פסולת אורגנית המושלכת לפח הירוק ועתידה להיות מופרדת במתקן מיון תידרש לעבור טיפול וייצוב לפני הטמנה ולא תוכל לשמש לשימושים אחרים (חקלאות, מילוי קרקע וכו').

לעומת זאת, פסולת אורגנית שהופרדה במקור בפח חום או במתקן דשונת (קומפוסט) לא תידרש במיון - ואפשר יהיה לעשות בתוצריה טיוב קרקע ולהשתמש בה בחקלאות ובגינון. אולם, אם יימצא שהיא לא איכותית מספיק לשימושים שונים, אפשר יהיה להטמינה בכפוף לעמידה בערך סף של עד 10 מיליגרם חמצן לקילוגרם חומר יבש.

ערך של צריכת חמצן מבטא את מידת הפריקות של החומר ולכן גם את פוטנציאל הפליטה של גזי חממה מהפסולת המוטמנת. ערך זה מבטא גם את מידת היציבות של החומר אשר תורמת למניעת מפגעים נוספים, כגון מפגעי ריח, יצירת תשטיפים ועוד.

המשרד להגנת הסביבה מסביר כי עד היום, בהיעדר סטנדרט מחייב לטיפול בפסולת אורגנית והפיכתה לדשן, תוצרי הטיפול אינם מתאימים לשימוש חקלאי או אחר. עם זאת, חלק ניכר מהתוצרים מפוזרים בשטחים חקלאיים או פתוחים בתירוץ של "טיוב הקרקע" כדי לחסוך בדמי הטמנה. הדבר יוצר מפגעים סביבתיים ואקולוגיים העלולים לגרום לזיהום קרקע ומים, לתשטיפים, לפגיעה בערוצי נחלים, לשיבוש מערכות אקולוגיות, למפגעי ריח ועוד.

המשרד מדגיש כי גם כאשר מטמינים את הפסולת האורגנית ללא טיפול מקדים יש סכנה למפגעים דומים.

הוראות חדשות למיון פסולת עירונית

כאמור, רק פסולת אורגנית מעורבת (שלא הופרדה במקור) תהיה חייבת בתהליך של מיון. טיוטת התקנות מגדירה הוראות למיון הפסולת. בין היתר:

• על המיון להתבצע באמצעים ממוכנים, הכוללים הפרדה של הפסולת האורגנית וכן הפרדה ל-3 זרמי פסולת נוספים לפחות הניתנים לטיפול. זרמים אלה יכולים להיות פלסטיק, מתכות, אל-מתכות, נייר וקרטון, וכן מיון של חומרים בעלי ערך קלורי גבוה שניתן לבצע בהם השבה לאנרגיה (RDF).
• התקנות מציעות אחוז מזערי לחילוץ החומרים המיועדים לטיפול - 40% מכלל הפסולת הנקלטת. כמו כן, נקבעה דרישת איכות פרטנית לאחוז הפסולת האורגנית שיכולה להימצא בשאריות המיון. כאמור, שאריות המיון לא נדרשות להישלח לטיפול לאחר המיון טרם ההטמנה.

התקנות מורות על צעדים נוספים לאחר שלב המיון: יש לקבוע חובות סימון על דשן המועבר לשימוש חקלאי. לאחר השלמת הליך הטיפול בפסולת אורגנית שנאספה בנפרד, והפיכתה לדשן, הפסולת הופכת למוצר חדש. מטרת הסימון היא בראש ובראשונה גילוי מידע לצרכן. בנוסף לכך, סימון האריזה יאפשר מעקב במקרה שתתברר חריגה מהערכים העלולה לגרום למטרדים סביבתיים.

מי יהיה אחראי לביצוע התקנות?

במסגרת גיבוש טיוטת התקנות, המשרד להגנת הסביבה בחן 2 חלופות להטלת האחריות על ביצוע הדרישות החדשות:

1. מקורות הפסולת, כולל הסקטור המוניציפלי, ומתקני המיון והטיפול בפסולת
2. מתקני הטיפול בפסולת בלבד

בסוף נבחרה החלופה השנייה משום שהיא פשוטה יותר ליישום. לדברי המשרד להגנת הסביבה, בהיעדר חוק מסגרת לפסולת, הטלת אחריות על הרשויות המקומיות כרוכה במורכבות משפטית וסמכות חלקית אשר לא תאפשר בקרה טובה.

לכן התקנות מציעות שמפעיל מטמנה יקלוט ויטמין פסולת רק לאחר שהוצג לו אישור מאתר הטיפול או המיון. מוצע להטיל עליו אחריות לערוך בדיקה ויזואלית בעת קליטת הפסולת ופריקתה. במקרה שהפסולת רטובה וזורמים ממנה תשטיפים, ברור שאין מדובר בפסולת העומדת בערך הסף, ועליו להחזירה לשולח.

המשרד מודה כי מצד אחד הטלת האחריות ליישום התקנות על מתקני הטיפול והמיון בלבד מאפשרת למקד בהם את משאבי הבקרה והאכיפה של המשרד, אולם מצד שני היעדר בקרה ישירה על מקורות הפסולת, קרי על הרשויות המקומיות, עלול ליצור מצבים של זליגת הפסולת לפעילויות או לאתרים לא מוסדרים. לכן המשרד עובד בימים אלה על חוק מסגרת לפסולת שבו יקבע בין היתר משטר אחריות, מנגנוני רישוי, בקרה ודיווח שיאפשרו אסדרה הוליסטית של משק הפסולת.  

פסולת אורגנית חקלאית ופרש בעלי חיים – לא בתקנות

במהלך גיבוש נוסח התקנות נבחנה האפשרות להכליל פסולת אורגנית חקלאית, לרבות פסולת צמחית, פגרים ופסדים. אולם הוחלט שהתקנות לא מתאימות משום שאפשרויות מיון הפסולת האורגנית החקלאית שונות ממיון פסולת אורגנית אחרת, וכך גם השימושים האפשריים והמקובלים בה והאסדרה הקיימת לגביה. המשרד להגנת הסביבה מקדם במקביל טיוטת תקנות ייעודיות לטיפול בפסולת חקלאית.

לפי הערכות משרד החקלאות, סך הפסולת הצמחית החקלאית המיוצרת בישראל עומד על כמיליון טונות בשנה. לזה מצטרפים עשרות אלפי טונות בודדות של פגרים ופסדים מגידולים מהחי.

לגבי פסולת פרש בעלי חיים, מאחר שקיימת הסדרה ייעודית בתחום זה, ולנוכח מאפיינים כגון אמצעי הטיפול הקיימים והתוצרים האפשריים המבחינים זרם זה מפסולת אורגנית אחרת, הוחלט לא להכלילו בתקנות החדשות.

המשרד להגנת הסביבה יבחן בעתיד אם התקנות השיגו את המטרות

כדי לאפשר מדידה ובחינה עתידית של יעילות האסדרה המוצעת, מוצעים מדדי הצלחה לבחינה 5 שנים לאחר כניסה מלאה של האסדרה לתוקף:

• הקמת תשתית טיפול בעלת קיבולת המספיקה לכלל הפסולת האורגנית המיוצרת בישראל
• 25% שיעור הפסולת האורגנית הממוחזרת לדשונת תקנית

לצד הגדרת מדדי הצלחה, המשרד להגנת הסביבה הוסיף המלצה למשרד הפנים לבחון עם השלטון המקומי מדיניות משותפת שמטרתה תהיה להציע תמריצים להפחתת פסולת, בין היתר באמצעות חיוב התושבים לשלם על הפסולת בהתאם לכמות שייצרו (Pay As You Throw). הדבר מצריך הפרדה של משק הפסולת במסגרת תשלומי הארנונה, בדומה לתשלום הנפרד על צריכת שירותי המים והביוב דרך תאגידי המים.

פסולת אורגנית אחראית ל-10% מפליטות גזי החממה בישראל

משקלה של הפסולת האורגנית כ-2 מיליון טון בשנה והיא מהווה כ-40% ממשקל הפסולת העירונית הכללית. עם זאת, רק 30% ממנה מטופלים – 600 אלף טונות – והשאר מוטמנים ללא טיפול.

לפי המשרד להגנת הסביבה, כ-10% מסך פליטות גזי החממה של ישראל נובעים מהטמנת הפסולת האורגנית. הנתון כולל גם פליטה משריפת פסולת באתרי הטמנה. השריפות נוצרות במידה רבה בשל הפסולת האורגנית המוטמנת. גזי החממה נפלטים מהפסולת בעקבות תהליכים של פירוק בסביבה אנאירובית (מחוסרת חמצן).

הגדלה ושיפור של הקול הקורא למתקני טיפול בפסולת אורגנית

כצעד משלים לתקנות המוצעות, המשרד להגנת הסביבה מגדיל ומשדרג את הקול הקורא לתמיכה במתקני טיפול בפסולת אורגנית עירונית, שפורסם לראשונה לפני כשנה.

מדובר בקול הקורא לתמיכה בהקמה, שדרוג והפעלה של מתקני טיפול בחומר אורגני מפסולת עירונית. במסגרת העדכון העלה המשרד את התקציב הכולל של הקול הקורא מ-250 מלש"ח ל-600 מלש"ח. כמו כן, גובה התמיכה בכל טונה של פסולת אורגנית שהופרדה במקור, תטופל במתקן ותגיע לערך המקובל באירופה עלה ל-80 ₪ לטונה.

נוסף על כך, מאחר שהתקנות יחייבו העברה של פסולת אורגנית למתקני טיפול, ובכל מקרה הצורך בהקמתם גובר, הוגדלו שיעורי התמיכה בהקמת מתקנים לעד 60%. כמו כן אושרה טכנולוגיית יריעות חדירות למחצה המקובלת באירופה.

כיום יש 7 מתקני מיון ממוכנים הפועלים בישראל ועוד 2 מתקנים בשלבי הקמה. לפי הערכות המשרד, עד מועד כניסת התקנות לתוקף יוקמו מספיק מתקנים אשר יוכלו למיין את כלל הפסולת המעורבת בישראל.

פסולת אורגנית באיחוד האירופי

לפי הפרסום של המשרד להגנת הסביבה, בשנת 2018 חייב האיחוד האירופי את מדינות האיחוד, במסגרת העדכון לדירקטיבת הפסולת, להפריד את הזרם האורגני במקור עד סוף שנת 2023.

הדירקטיבה גם קבעה שהחל משנת 2027 לא יוכר כמיחזור תוצר טיפול שמקורו בפסולת אורגנית שלא הופרדה במקור. ב-2019 קבע האיחוד האירופי רגולציית דשנים עם סטנדרט להגדרת דשן בשוק האירופי. נקבע כי תוצר שמקורו בפסולת אורגנית שלא הופרדה במקור לא יוכל להיסחר באופן חופשי בשוק האירופי כדשן, ובנוסף קבעה החקיקה גם תנאי סף לאיכות התוצר.

השימושים המקובלים באיחוד האירופי בתוצרי הטיפול בפסולת אורגנית שעברה הפרדה במקור הם חקלאות וטיוב קרקע.

---

מסמכים רלוונטיים:

1. טיוטת תקנות אוויר נקי (מניעת מפגעים מפסולת אורגנית), 2022, משרד המשפטים, 09.2022

חברות לפינוי וטיפול בפסולת