ממידע חדש שהגיע לידי infospot עולה כי ייתכן ויחול שינוי דרמטי באסטרטגיית הטיפול בפסולת של המשרד להגנת הסביבה, שפורסמה בשנת 2018. המשרד להגנ"ס נערך גם לתרחיש שבו לא תתבצע הפרדה במקור של פסולת אורגנית, המהווה כ 45% מהפסולת העירונית, ולכן היא תמשיך להשלח להטמנה, גם לאחר שתעבור מיון וטיפול, מאחר והמשרד להגנ"ס מבקש למנוע את השימוש בה כדשן חקלאי .
בתרחיש כזה, המשמעות היא שהשימוש בהטמנה כמעט ולא יצטמצם בשנים הקרובות, ויעמוד בשנת 2030 על כ- 70%, בהשוואה ל 75% כיום. זאת כאשר המטרה הראשית של האסטרטגיה הייתה לצמצם את ההטמנה לכ 20% בשנת 2030. בתרחיש הזה, גם יעדי השבת אנרגיה מפסולת לשנת 2030 קוצצו בחצי ל-12% במקום 26%, והצפי להשגת 26% השבה הוא שנת 2033.
כלומר, לפי התרחיש המדובר, בעשור הקרוב המשרד להגנ"ס ימשיך להשקיע מיליארדים מכספי היטל ההטמנה בהקמת מתקני מיון, טיפול בפסולת אורגנית ומתקני השבה, אך הטמנה עדיין תהיה יעד הקצה של מרבית הפסולת העירונית גם בעוד עשור. כל זאת כשברקע מצוקת נפח ההטמנה שהתפתחה בשנים האחרונות ביוזמת המשרד להגנ"ס שקיווה שזה ידרבן להקמת מתקני מיון וטיפול.
[הבהרה מתאריך 25.03: חשוב לומר, לא מדובר בעדכון רשמי של האסטרטגיה לטיפול בפסולת של המשרד להגנת הסביבה, אלא בהיערכות מול מוסדות התכנון לתרחיש שמרני. כלומר, המשרד להגנ"ס עדיין שואף ופועל לעמוד ביעדי אסטרטגיית הפסולת המוכרים, אך נערך גם למצב שבו היעדים לא יושגו, כדי להמנע מתרחיש שבו אין לאן לפנות את הפסולת.]
נתונים אחרים חושפים לראשונה גם את המיקום המתוכנן של מתקני השבת אנרגיה מפסולת ברחבי הארץ. מסתבר ש-6 מיקומים למתקני השבה נמצאים כבר בשלבים שונים של תהליכי תכנון ראשוניים, ואלה המיקומים: עכו, עטרות, חירייה, נאות חובב ומישור רותם. בנוסף, במפעל המלט נשר ברמלה מתוכננת הרחבה משמעותית של מתקן ה-RDF התרמי.
כתבות רלוונטיות:
המטרה העיקרית של האסטרטגיה לטיפול בפסולת עירונית, כפי שהוצגה לראשונה בשנת 2018, היא לצמצם את ההטמנה בעזרת הגדלת שיעור המיחזור וההשבה (הפקת אנרגיה מפסולת). כעת, נראה שהמשרד להגנ"ס פוגש את המציאות, ונערך גם לתרחיש אחר, ובו הוא מקצץ בחדות את יעדי המיחזור וההשבה לשנת 2030 כדלקמן