משרד האוצר פרסם אמש נוסח מעודכן של טיוטת חוק ההסדרים הנלווה לתקציב 2025. כזכור, אחת הרפורמות שמציע האוצר לקדם בחוק ההסדרים, היא הסדרת משק הפסולת. הרפורמה שהוצעה נתקלה בהתנגדות חריפה של המשרד להגנת הסביבה והארגונים הסביבתיים, כמו גם ביקורת של מרכז השלטון המקומי.

בעקבות הביקורת, האוצר ביצע כמה שינויים בהצעת הרפורמה להסדרת משק הפסולת. מרבית השינויים אינם מהותיים, אלא נוגעים לאופן שבו יבוצעו הדברים, תוך הפחתת קביעות מוחלטות, ויותר בחינה משותפת עם המשרד להגנ"ס והצוות הבינמישרדי שאמור לגבש המלצות להסדרת משק הפסולת. למשל, האוצר מציע לחלוק את הסמכות להסדרת משק הפסולת יחד עם המשרד להגנ"ס, ולא שתהיה סמכות בלעדית של האוצר כפי שהוצע במקור. בכתבה שלפניכם, פירוט של חלק מהשינויים שבוצעו בנוסח המעודכן של חוק ההסדרים שפורסם אמש.

קישור לנוסח המעודכן של טיוטת חוק ההסדרים מופיע בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. השלטון המקומי רוצה להוביל את הטיפול בפסולת, 29.09.2024
2. המשרד להגנ"ס מתנגד בחריפות להצעת האוצר, 26.09.2024
3. רעידת אדמה בענף הפסולת. משרד האוצר לוקח את המושכות, 23.09.2024
4. הוראה שתאפשר למשרד להגנ"ס לכפות פעילות על אתר פסולת, 08.07.2024
5. האם יש מספיק מקום להטמנה? תלוי את מי שואלים, 9.6.2024
6. למידע נוסף על פסולת עירונית | infospot

סמכות משותפת למשרדי האוצר והגנת הסביבה

אחד השינויים הבולטים בהצעת חוק ההסדרים המקורית (מלפני כחודש) הוא העברת הסמכות להסדרת משק הפסולת למשרד האוצר, במקום המשרד להגנ"ס. כפי שדיווחנו, המשרד להגנ"ס התנגד בחריפות להעברת הסמכות למשרד האוצר.

ככל הנראה התנגדות המשרד להגנ"ס התקבלה באופן חלקי, ובנוסח המעודכן הסמכות להסדרת משק הפסולת היא משותפת למשרד האוצר ולמשרד להגנת הסביבה. כלומר, המשרד להגנ"ס מצטרף כשותף.

הצעת החוק המעודכנת גם מציינת לוחות זמנים לגיבוש הצעת חוק להסדרת משק הפסולת על ידי משרד האוצרה והמשרד להגנ"ס – עד 8 חודשים מאישור חוק ההסדרים.

סדר העדיפויות לטיפול בפסולת

האסטרטגיה הרשמית לטיפול בפסולת לפיה פועל המשרד להגנת הסביבה, גובשה על בסיס 10 עקרונות, שהראשון והמרכזי שבהם הוא ניהול משק הפסולת בהתאם לעקרונות היררכיית הטיפול בפסולת, שמגדירה את סדר העדיפויות הסביבתי לטיפול בפסולת: הפחתה במקור, שימוש חוזר, מיחזור, השבה, ורק בסוף הטמנה.

נזכיר כי בהצעת חוק ההסדרים המקורית (מלפני חודש) הוצע סדר עדיפויות חדש לטיפול בפסולת, שלא תואם את העקרונות הסביבתיים שמנחים את המשרד להגנ"ס. בסדר העדיפויות שהוצע פורטו 5 עקרונות, והם (בתמצית): הבטחת אספקת שירותי פינוי פסולת, צמצום עלויות, מיקסום תועלות, צמצום הפשיעה בתחום, וצמצום הנזקים הסביבתיים.

כעת, בטיוטת חוק ההסדרים המעודכנת שפורסמה השבוע, הוסרו 5 עקרונות סדר העדיפויות, ובמקומם מוצע עקרון מרכזי חדש: "הבטחת אספקת שירותים סדירים לטיפול בפסולת תוך צמצום העלויות הכלכליות והסביבתיות הנובעות מייצור הפסולת והטיפול בה"

כלומר, גם בנוסח המעודכן, לא מופיעה היררכיית הטיפול בפסולת שמנחה את המשרד להגנ"ס. במקום זאת, ניתן דגש על הבטחת אספקת שירותי הטיפול בפסולת, ועל צמצום עלויות כלכליות. השמירה על הסביבה אמנם מוזכרת, אך במסגרת צמצום עלויות.

עם זאת, הצעת החוק המעודכנת משאירה פתח לוועדה הבינמשרדית שתוקם לגיבוש המלצות להסדרת משק הפסולת, שתדון גם בהצעת סדר העדיפויות הממשלתי לטיפול בפסולת.

לסדר העדיפויות של העקרונות לטיפול בפסולת יש חשיבות רבה, משום שהאמצעי הזול ביותר לטיפול בפסולת (אם מתעלמים מעלויות חיצוניות) הוא הטמנה, שדווקא נחשבת לאפשרות הנחותה ביותר מבחינה סביבתית. כלומר, למיחזור יש מחיר, ואם לא לוקחים בחשבון את העלויות החיצוניות אז לכאורה אפשר להמשיך להטמין פסולת.

אלא שלהטמנה גם יש מחיר. זיהום אוויר ופליטת גזי חממה מהטמנת פסולת אורגנית ללא טיפול, הצטמצמות השטחים הפתוחים ופגיעה נופית בשל התרחבות מטמנות, מפגעים תברואתיים וסביבתיים, סיכון לזיהום קרקע ומי תהום מדליפת תשטיפים, ועוד.

יעדים חדשים לטיפול בפסולת עירונית, לפי מתקני טיפול

אסטרטגיית הטיפול בפסולת של המשרד להגנ"ס קבעה יעדי מיחזור והשבה מאתגרים לשנת 2030, אך בשנים האחרונות שיעור המיחזור וההשבה כמעט לא השתנה, כך שלפני חצי שנה דיווחנו שהמשרד להגנ"ס מתכוון לשנות את יעדי המיחזור ולהקל אותם באופן משמעותי.

בהצעת חוק ההסדרים המקורית (מלפני חודש), הציעו יעד-על חדש של 20% הטמנה של פסולת עירונית בשנת 2050, דחייה של 20 שנה (!) ממועד יישום יעד ההטמנה שנקבע לשנת 2030.

בהצעה המעודכנת שפורסמה אמש לא נעשו שינויים משמעותיים ביעדים, אך מוצעים יעדי ביניים לשנת 2027, לצד היעדים לשנת 2035 ושנת 2045, כדלקמן:

להגדלה לחצו כאן

הסדרת ביניים לפסולת אורגנית

בשל הזמן שצפוי לקחת להעביר את חוק אסדרת משק הפסולת, ולהקים מתקני טיפול, הצעת החוק המקורית (מלפני חודש) מפרטת צעדי ביניים לטווח הזמן הקצר והבינוני, עם דגש על הטיפול בפסולת אורגנית.

בהצעת החוק המעודכנית (שפורסמ אמש), הוסר הסעיף שמציע לקבוע היטל הטמנה נמוך יותר לפסולת אורגנית מטופלת, בהשוואה לפסולת אורגנית לא מטופלת.

לא ברור האם היטל ההטמנה הדיפרנציאלי יעמוד לדיון במסגרת הועדה הבינמישרדית שאמורה לגבש המלצות להסדרת משק הפסולת, או שהוחלט לוותר על הנושא ולהתבסס על המתווה של תעריף חשמל מועדף למתקני שמייצרים חשמל מטיפול בפסולת, שאמור להתפרסם בקרוב (לאחר עבודת מטה של יותר משנה) ואשר יכול להיות רלוונטי גם למתקני טיפול בפסולת ארוגנית שמפיקים ביוגז מהפסולת, ממנו ניתן לייצר חשמל.

החברה הממשלתית לשירותי איכות הסביבה – זרוע ביצוע להקמת מתקני טיפול בפסולת

אחד מהאתגרים הגדולים של משק הפסולת, הוא הקמת מתקני טיפול בפסולת. כדי לנסות לייעל ולזרז את תהליך הקמת מתקני הטיפול בפסולת, הצעת החוק המקורית (מלפני חודש) ממליצה להגדיר את החברה הממשלתית לשירותי איכות הסביבה, כזרוע ביצוע לתכנון, ניהול, וייזום של מתקני טיפול בפסולת.

בהצעת החוק המעודכנת מבהירים כי רק לאחר שינוי מטרות החברה ניתן להניע את הנושא, וכי בטרם ייחתם הסכם מסגרת עם החברה, צוות הבינמישרדי יבחן את הנושא, כולל את ההשפעה על התחרות במשק.

בנוסף לכך, בדברי ההסבר להצעת החוק המעודכנת, מפרטים את הסיבות לרצון להשתמש בחברה לשרותי איכות הסביבה כזרוע ביצוע. בינהם:

• בכל משקי התשתיות יש זרוע ביצוע שהינה חברה ממשלתית (נגה בחשמל, מספר חברות בתחבורה וכו')
• לחברה לשירותי איכות הסביבה יש יתרון בשל המומחיות שלה בתחום הפסולת המסוכנת
• היקף הפרויקטים הנדרש במשק הפסולת הוא גדול מאוד והמשרד להגנ"ס לא יכול להיות גוף תכנון בלעדי.
• המשרד להגנ"ס לא מצליח בתכנון תוכניות למתקני השבה, למרות ניסיונות חוזרים ונשנים.
• החברה לשרותי איכות הסביבה היא הגוף הראשון שהצליח לאשר תוכנית למתקן השבה שכיום מצוי בהליך מכרזי
• המשרד להגנ"ס עלול להיות בניגוד עניינים, מצד אחד בכובעו כיזם שמקדם הקמת מתקני טיפול בפסולת, מצד כיועץ סביבתי במוסדות התכנון שאמון על שמירה על הסביבה.

-----

מסמכים רלוונטיים: