המשרד להגנת הסביבה פרסם היום את דוח יישום חוק האסבסט לשנים 2011–2023 ולפיו מאז נכנס לתוקפו חוק האסבסט ב-2011, פונו והוסרו יותר מ-17.8 מיליון מ"ר אסבסט צמנט ואלפי טונות של אסבסט פריך, בעלות כוללת של כ-1.5 מיליארד ₪.
אך נותרה עוד כמות אסבסט צמנט גדולה יותר מפי 5 אותה צריך לפנות. כך שלפי קצב העבודות הנוכחי, של 1 מיליון מ"ר בשנה, העבודות יושלמו רק בשנת 2100, ובעלות של כ-5.3 מיליארד ₪.
כדי שאפשר יהיה להמשיך את פרויקט הסרת האסבסט, ואולי אף להגביר את הקצב, נדרשים לא רק תקציב, אלא גם נפח הטמנה יעודי לאסבסט, מכיוון שהוא מוטמן בנפרד מסוגי פסולת אחרת, תוך הקפדה שלא יתפזר באוויר. המשרד להגנ"ס מתריע שעלול להיווצר מחסור בנפח הטמנה לאסבסט שאמור להתמלא עד תום עוד 4 שנים, ולכן מבקש לקדם את התוכניות למטמנות אסבסט יעודיות.
עוד אתגר שהמשרד להגנ"ס מתמודד איתו הוא מספר קטן מדי של בעלי רישיונות לעסוק בפינוי וסילוק אסבסט פריך, דבר הגורם לעלויות גבוהות ולחשש מהאטת קצב העבודות.
מקור האסבסט בישראל במפעל איתנית שבנהריה בו יוצרו בין השנים 1950–1997 כ-95.5 מיליון מ"ר מוצרי אסבסט צמנט שהשתמשו בהם ברחבי הארץ. כמו כן השתמשו באלפי טונות של אסבסט פריך בתור חומר בידוד בתעשייה, במבני ציבור ובמוצרים שבשימוש צה"ל. נוסף על אלה פוזרו עשרות אלפי מ"ק של פסולת אסבסט פריך בקרקעות הגליל המערבי.
אסבסט, חומר מסרטן מוכח, הוא אחד החומרים המסוכנים לבריאות האדם. בישראל, ובייחוד בגליל המערבי, הוא גרם לתחלואה עודפת במזותליומה, סרטן נדיר ואלים הפוגע בקרום העוטף את הריאות ונמצא קשר מובהק בינו לבין חשיפה לאסבסט.
קישור לדוח המלא בסוך הכתבה.

כתבות רלוונטיות:
המקור הבלעדי כמעט של אסבסט בישראל הוא במפעל איתנית שפעל בשנים 1950–1997 בחוף נהריה, ייבא סיבי אסבסט וייצר מגוון של מוצרים מתערובות של אסבסט ומלט ששימשו במבנים בכל רחבי הארץ. בישראל יש 3 דרכי חשיפה עיקריות לאסבסט:
אסבסט צמנט: השימוש הנפוץ ביותר הוא במוצרים קשיחים העשויים מתערובת של אסבסט ומלט (צמנט) בהרכב של עד 10% סיבי אסבסט. לפי ההערכות, במפעל איתנית יוצרו ושווקו ברחבי ישראל כ-95.5 מיליון מ"ר של מוצרי אסבסט צמנט, בהם לוחות לגגות, צנרות, מיכלי מים, אדניות ועוד. המוצרים נמצאים במבני ציבור, בתים פרטיים, מבני תעשייה וחקלאות ובבסיסים צבאיים ברחבי הארץ. מוצרי אסבסט צמנט מסוכנים כשהם נשברים, נשרפים או מרוסקים וסיבי האסבסט משתחררים לאוויר. החוק קובע פינוי המפגעים במקרים אלה, אולם מתיר להשתמש במוצרי אסבסט צמנט כל עוד הם שלמים ותקינים.
אסבסט פריך: אסבסט במצב גולמי, במוצר או תערובת, שאפשר לפורר אותו כשהוא יבש. שימש לבידוד תרמי במתקנים תעשייתיים, בידוד אקוסטי במבני ציבור ובציוד ובכלי רכב צה"ליים. בגלל הסכנה מפיזור סיבים מהמוצרים, נקבעה חובה להסירו מכלי רכב וציוד של צה"ל ובתעשייה ובמבני ציבור. לאחרונה אושר תיקון לחוק שדוחה לסוף שנת 2030 את המועד האחרון שבו צה"ל יחויב להסיר רכיבי אסבסט מכלי טיס.
פסולת אסבסט בקרקע: במהלך שנות פעילותו של מפעל איתנית, פוזרה פסולת תעשייתית ברחבי הגליל המערבי ששימשה חומר חיפוי לקרקע לכיסוי דרכים חקלאיות, בחצרות בתים, בשטחים ציבוריים ועוד. בשנת 2017 הסתיים אחרי 6 שנים שלב א' של פרויקט פינוי פסולת האסבסט בגלילי המערבי שבמסגרתו פונו כ-80% ממנה. לפני כמה חודשים החל שלב ב' של הפרויקט.
אסבסט, חומר מסרטן מוכח, הוא אחד החומרים המסוכנים לבריאות האדם. בישראל, ובייחוד בגליל המערבי, הוא גרם לתחלואה עודפת במזותליומה, סרטן נדיר ואלים הפוגע בקרום העוטף את הריאות ונגרם באופן מובהק מחשיפה לאסבסט.
מנתוני רשם הסרטן הלאומי עולה שמשנת 1980 ועד 2022 אובחנו בישראל יותר מ-1,200 חולים במזותליומה. 75% מהחולים הם גברים. את רוב המקרים, כ-85% ממקרי התחלואה, אפשר לקשור ל"חשיפה תעסוקתית" לאסבסט המאופיינת בחשיפה ממושכת לריכוזים גבוהים של סיבים באוויר. יתר המקרים, כ-15% מהתחלואה, מיוחסת לחשיפה סביבתית הנובע מעובדים באסבסט שחזרו לביתם בבגדים ועם ציוד מזוהמים והעתיקו את הזיהום ממקום העבודה לבתיהם.
בדוח מוסבר שיש 7 סוגי רישיונות לעיסוק באסבסט: קבלן אסבסט (צמנט או פריך), עובד אחראי אסבסט (צמנט או פריך), מפקח אסבסט פריך, מעבדת אנליזה, מעבדה דוגמת אסבסט ודוגמי אסבסט, סוקר אסבסט ומפעיל אתר פסולת אסבסט.
במרשם העוסקים באסבסט רשומים היום יותר מ-450 בעלי רישיונות. למרות הירידה הצפויה בהיקף עבודות האסבסט הפריך, הנובעת מסיום תקופת ההסרה שנקבעה בחוק, עדיין יש צורך בעוסקים באסבסט לביצוע עבודות מורכבות, אך מספר בעלי הרישיון לעסוק בעבודות אסבסט פריך או בפיקוח עליהן נמוך, ולכן העלויות גבוהות ופינוי האסבסט הפריך הופך למאתגר.
לכן, כבר היום יש צורך להגדיל את מספר העוסקים בתחום.
היכן עומדות העבודות לפינוי מפגעי האסבסט? לפי הדוח, עד 2023 הוסרו והוטמנו 17.8 מיליון מ"ר אסבסט צמנט ב-29,000 היתרי עבודה שנתן המשרד להגנ"ס שהם כ-92% מכלל ההיתרים שניתנו, לכל סוגי עבודות האסבסט (פריך, תעשיה, קרקעות). מדובר בכמות עצומה של אסבסט צמנט שהוסרה מהמרחב הציבורי והביתי באמצעות קבלנים מורשים ובפיקוח של המשרד להגנ"ס ושל היחידות הסביבתיות.
במקביל פונה גם אסבסט פריך ששימש לבידוד תרמי ואקוסטי במתקנים תעשייתיים, במבני ציבור ובבסיסי צה"ל. מאז כניסתו לתוקף של חוק האסבסט, נוקו מאסבסט פריך וחזרו לשימוש בטוח יחידות ייצור בתחנות כוח, בתי זיקוק, מפעלים, מוסדות תרבות, אוניברסיטאות ובתי ספר. בצה"ל הוסרו יותר מ-40 אלף רכיבי אסבסט מכלי רכב וממטוסים, לצד 37,000 מ"ר של לוחות "פיקל" שהוסרו בבסיסים.
הפרויקט הלאומי לניקוי קרקעות מזוהמות באסבסט פריך בגליל המערבי והחזרת שטחים בעיר ובחוף הים לציבור הרחב החל עוד בשנת 2011.
בגליל המערבי פוזרה פסולת אסבסט תעשייתית שמקורה במפעל איתנית ברדיוס של 15 ק"מ מהמפעל והיא שימשה מצע לדרכים חקלאיות, לשבילים בעיר ולחצרות. בשלב א' של הפרויקט (2011–2017) פונו כ-80% מהפסולת בעלות של 325 מיליון ₪, מהם 150 מיליון ₪ במימון מפעל איתנית, לפי עקרון "המזהם משלם".
בשנת 2023 יצא לדרך שלב ב' של הפרויקט שבמסגרתו נמשך הפינוי מעשרות אתרים בתקציב של יותר מ-70 מיליון ₪, עד להשלמה הצפויה במהלך שנת 2026. מוקדם יותר השנה הודיע המשרד להגנ"ס כי הושלם פינוי של 45 אלף טונות של קרקע מזוהמת מחוף הים הצפוני בנהריה, ובסיום העבודות הוחזר החוף לציבור והעירייה תאריך את הטיילת גם לאזור זה. בפרויקט זה הושקעו כ-100 מיליון ₪ מכספי קרן הניקיון.
לפי החוק, שיטת הסילוק המאושרת היחידה לפסולת אסבסט היא הטמנתו בקרקע. האסבסט מוטמן בתאים ייעודיים באתרי הטמנה מורשים בנפרד מסוגי פסולת אחרים וכשמקפידים למנוע פיזור סיבים לאוויר. במהלך השנים פעלו ברחבי הארץ 9 אתרים מורשים להטמנת אסבסט צמנט, 5 מהם פעילים גם היום. עבור הטמנת אסבסט פריך – מטמנת אפעה היא האתר המורשה היחידי בארץ.
לפי הדוח, נותרו במשק הישראלי עוד כ-78 מיליון מ"ר של מוצרי אסבסט צמנט, נתון זה מחושב לפי כמות מוצרי האסבסט צמנט שיוצרו במפעל איתנית (95.5 מיליון מ"ר) שממנה הוחסרה כמות הפסולת שפונתה עד כה. בקצב פינוי של כ-1 מיליון מ"ר בשנה, הפינוי יסתיים בשנת 2100, וזה בלי לשקלל את הירידה בקצב הפינוי בשנים האחרונות.
עוד מודגש בדוח כי הטמנת פסולת האסבסט שנותרה מחייבת עתודות הטמנה בנפח של כ-2.3 מיליון מ"ק (בהתחשב בכיסוי היומי והמרווחים בין המוצרים המוטמנים). כיום, עתודות ההטמנה בכל האתרים הקיימים מסתכמות בכ-5% בלבד מהנפח הנדרש להטמנת האסבסט הקיים בישראל. זאת ועוד, בקצב ההטמנה הנוכחי עתודות ההטמנה יספיקו ל-4 שנים בלבד. כ-8% מנפח ההטמנה הדרוש נמצאים בהליכי תכנון, אך בדוח מציינים שאין ודאות שהם אכן יאושרו.
עלות פינוי מפגעי האסבסט עד לסיום הסרתם המלאה בשנת 2100 מוערכת בכ-5.3 מיליארד. האומדן חושב לפי עלת פינוי אסבסט כיום והוא לא משקלל את הנזק הבריאותי לציבור בגלל חשיפה למפגעי אסבסט.
אומדן עלויות פינוי האסבסט עד סוף שנת 2023, מוערכת בכ-1.5 מיליארד ₪, לפי החלוקה הזו:
אסבסט צמנט: לפי ההערכות הוסרו כ-17.8 מיליון מ"ר של אסבסט צמנט בעלות כוללת של כ-713 מיליון ₪. כשמדובר בעבודות קטנות בשטח קטן המחיר נע בין 50–100 ₪ למ"ר. בעבודות בהיקפים נרחבים יותר המחיר למ"ר בעבור הפירוק נמוך ועומד על כ-20 –50 ₪ למ"ר.
אסבסט פריך: עלות הפינוי וההטמנה של 233 מיליון טון של אסבסט פריך שפונו מוערכת בכ-854 מיליון ₪. בדוח מדגישים שמחיר הפינוי של טונה אסבסט פריך בתעשייה גבוה הרבה יותר בגלל מורכבות והתמשכות העבודות. כך למשל המחיר לפינוי טון של אסבסט בתעשייה עמד על כ-27,000 ₪, בעוד המחיר לפינוי של טון של אסבסט ממבני ציבור או צה"ל עמד על כ-4,200 ₪.
עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה: "המאבק באסבסט הוא דוגמה למחויבות המדינה לבריאות הציבור והסביבה. עד כה הושקעו למעלה מ-1.5 מיליארד ₪ בפינוי החומר המסרטן. המשרד נחוש להמשיך במשימתו עד להשלמת היעד – מדינת ישראל נקייה מאסבסט, בריאה ובטוחה יותר .זהו חלק ממהלך כולל של הגנה על בריאות אזרחי ישראל והבטחת עתיד סביבתי נקי לדורות הבאים".
רעות רבי, מנהלת אגף מניעת זיהום אוויר ואסבסט במשרד להגנת הסביבה: "הדוח שפורסם מציג את ההישגים מאז תחולת החוק ופורש בפנינו את האתגרים להמשך הטיפול במזהם מסרטן זה. המשרד להגנת הסביבה ימשיך לפעול בנחישות להמשך יישום החוק עד להסרה מוחלטת של אסבסט מהמרחב הציבורי במטרה לספק לכל אזרחי ישראל סביבה בריאה ונקייה יותר".
--
מסמכים רלוונטיים:
חברות לניהול וטיפול בפסולת מסוכנת:
