בשבוע שעבר דיווחנו על טיוטת חוק ההסדרים שהכין משרד האוצר, שמציעה מהפכה בהסדרת ענף הפסולת העירונית, ועל ההתנגדות החריפה שהציג המשרד להגנת הסביבה, להצעת האוצר.

אך יש גורם מרכזי נוסף במשק הפסולת – השלטון המקומי (הרשויות המקומיות), שהוא האחראי לאיסוף ופינוי הפסולת, והוא זה שמשלם חצי מיליארד ש"ח בשנה של היטל הטמנה שמצטבר בקרן הניקיון ונועד להקמת מתקני הטיפול בפסולת. לכן חשוב לשמוע את עמדתו. חשוב גם לזכור שלשלטון המקומי יש כוח פוליטי, והממשלה תתקשה להעביר רפורמה שכזו, בלי הסכמות עם השלטון המקומי.

לכן, קיימנו שיחה עם חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי, וראש עיריית מודיעין-מכבים-רעות, כדי להבין את עמדתו בנושא הצעת חוק ההסדרים – להסדרת משק הפסולת.

כתבות רלוונטיות:

1. המשרד להגנ"ס מתנגד בחריפות להצעת האוצר למשק הפסולת, 26.09.2024
2. רעידת אדמה בענף הפסולת. משרד האוצר לוקח את המושכות, 23.09.2024
3. הוראה שתאפשר למשרד להגנ"ס לכפות פעילות על אתר פסולת, 08.07.2024
4. האם יש מספיק מקום להטמנה? תלוי את מי שואלים, 9.6.2024
5. למידע נוסף על פסולת עירונית | infospot

האם משרד האוצר התייעץ עם מרכז השלטון המקומי בגיבוש הצעת החוק להסדרת משק הפסולת?

האוצר לא התייעץ איתנו ישירות. אך מיד לאחר פרסום הטיוטה, שוחחנו, גם היום, ונקבעו פגישות עבודה. אנחנו בעד לעשות שינוי במשק הפסולת, אך בצורה שתיתן מענה שיתאים לצרכים השונים, אנחנו מסבירים את זה לאוצר, ותכף אפרט.

אבל קודם נבין שיש בישראל משבר פסולת שמתפתח כבר שנים, ורק הולך ומחמיר. מצד אחד מצוקה של נפח הטמנה, מצד שני לא קמו מתקני קצה לטיפול בפסולת שיהוו חלופה למטמנות.

הממשלה, והמשרד להגנ"ס לדורותיו, לא הצליחו לקדם הקמת מתקני קצה בקצב ראוי שיהווה חלופה להטמנה, אף שגבו מהרשויות המקומיות מעל 7 מיליארד ש"ח דרך היטל הטמנה לאורך השנים, שיועדו לצורך הזה בדיוק.

אז אתה תומך בהעברת הסמכות להסדרת משק הפסולת מהמשרד להגנ"ס, למשרד האוצר?

אני חייב לומר שיש בתקופה האחרונה ניסיון אמיתי של המשרד להגנ"ס, תחת השרה עידית סילמן, לקדם את הנושא, אבל אני מבין את מי שאומר שזה מעט מדי ומאוחר מדי. מצד שני, הניסיון שלנו עם משרד האוצר אינו מוצלח, ויש חשש שכשהאוצר מלאים, אז הכסף יילך לחברות ממשלתיות שמייצרות ג'ובים אבל לא תמיד נותנות פתרון מתאים.

בנוסף לכך, העברת ההסדרה למשרד האוצר זה עוד פיתרון ריכוזי שלא מטמיע את התובנה ש- 70% מהרשויות המקומיות יכולות להסתדר מצויין בלי הסדרה מלמעלה של השלטון המרכזי, ועבורן התערבות של השלטון המרכזי רק מפריעה ומעכבת. צריך לזכור שהרשויות המקומיות מכירות בצורה הכי טובה את צורכי התושבים.

מדינת ישראל ריכוזית מדי, וכאשר הרשויות המקומיות מתפקדות טוב, צריך לתת להן להוביל עם מינימום התערבות של השלטון המרכזי. זה גם המגמה בהרבה מדינות OECD, עוברים לניהול אזורי של איגודי ערים.

עבור 30% מהרשויות המקומיות, בדרך כלל אלה שיותר קטנות או חלשות, כן יש מקום להתערבות של המדינה. לכן צריך הסדרה דיפרנציאלית.

איך אתה רואה את משק הפסולת העתידי בישראל?

ניהול משק הפסולת על ידי תאגידים אזוריים של רשויות מקומיות, שיובילו, או לפחות יהיו שותפות מרכזיות, בהקמת מתקני הטיפול בפסולת הגדולים עבור תושביהן, וכך יוכלו גם להבטיח את כמות הפסולת הנדרשת כדי שהמתקן יהיה כלכלי, גם לשלוט בעלות הטיפול בפסולת שהן משלמות, וגם לתת שירות טוב לתושב.

למשל, אם צריך 5 מתקני השבה בישראל, כלומר מתקן אחד ל-2 מיליון תושבים, אז לייצר בישראל 5 איגודי ערים אזוריים שייתנו מענה לנושא הזה.

הייתי בביקור במתקן תרמי של השבת אנרגיה מפסולת בברלין, בירת גרמניה. מתקן מסודר, נקי, שנותן פתרון לכשני מליון תושבים, מייצר אנרגיה, ומגיע ל- 3% הטמנה בלבד. אנחנו צריכים להקים 5 מתקנים כאלה בישראל, בהובלה של איגודי ערים.

מה שאתה מציע - ניהול משק פסולת בתאגידי אזוריים - זה לא החזון שהאוצר מציג בטיוטת חוק ההסדרים. מה אתה חושב שייקרה?

בשיחה שלי עם האוצר בנושא היום, אני חושב שהם מבינים ש- 70% מהרשויות המקומיות מנהלות את הטיפול בפסולת בצורה טובה. אם האוצר והגנת הסביבה יילכו איתנו לתהליך שבו יהיה מענה דיפרנציאלי, זה יפתור את הבעיה. כלומר התאגדות אזורית של הרשויות המקומיות, כשהמדינה מתערבת ותומכת ברשויות הקטנות או החלשות שצריכות עזרה.

האוצר מציע להקים רשות פסולת עצמאית, כמו רשות המים או רשות החשמל, שיסדירו את משק הפסולת, מה דעתך?

אין לנו התנגדות להקמת רשות פסולת עצמאית, כל עוד היא תפעל כרגולטור שמעצים ומקדם יזמות שמובילות הרשויות המקומיות, ולא תוקע יזמות. רשות המים ורשות החשמל, גם הן עם פוטנציאל לפעול בהצלחה רבה, אבל המפתח הוא תמיד שותפות והעצמה של הרשויות המקומיות, שהן אלו שיודעות לתת מענה מקומי לצרכים מקומיים.

איזה עוד נושאים משמעותיים מעכבים את הקמת מתקני הקצה?

אחת הבעיות שמעכבת את הקמת והרחבת אתרי הפסולת, ולא מדברים עליה, זה מינהל מקרקעי ישראל, שבשנים האחרונות שינה את המדיניות שלו, ומפעיל פרוטקשן. המינהל מבקש לקבל הכנסות מכל טון פסולת שנכנס לאתר פסולת. זה לא הגיוני, זה מעלה את עלות הטיפול בפסולת שמשלמות הרשויות המקומיות, וזה מעכב את הקמת והרחבת המתקנים.

 חברות לפינוי וטיפול בפסולת