המשרד להגנת הסביבה מציג מתווה חדש להצעת חוק פסולת בניין, שיתחיל היום דיונים כהכנה לקריאה שנייה ושלישית בועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. במתווה החדש, המשרד להגנ"ס מסתמך על פתרונות טכנולוגיים להסדרת השוק, כפי שטרם נעשה בתחומי איכות הסביבה בישראל, והדבר מעורר ציפיות וסקרנות רבה. המשרד להגנ"ס מקווה שהחוק יעבור במושב הבא של הכנסת (לאחר הפגרה ולאחר דיונים בוועידת הפנים והסביבה).
לפי המתווה החדש, מה שימנע את השלכת הפסולת בשטחים פתוחים תהיה מערכת תשלומים ממשלתית (ברוח פנגו או ביט) שרק דרכה יוכלו יצרני פסולת (משפצים, קבלנים, יזמים) לשלם עבור שרותי הובלה וטיפול בפסולת בניין, ואילו המובילים ואתרי קצה יוכלו לקבל את התשלום עבור עבודתם, רק דרכה, לאחר אימות שהפסולת אכן הגיעה לאתר הקצה.
כמו כן, מובילי הפסולת ואתרי הקצה יידרשו להירשם במרשם עוסקים בפסולת כדי שיוכלו לקבל כספים מהמסלקה הממשלתית. לשם כך, יידרשו לעמוד בתנאים שונים, בינהם, התקנת GPS על משאיות הפסולת ועל כלי האצירה, התקנת מצלמה, התקנת חיישן לחיווי של רכינה של מכולת המשאית שמעידה על פריקה, והתקנת חיישן משקל. כל אלה יסייעו לפקח על פינוי חוקי של הפסולת ליעדה.
לצד התקוות הרבות שנתלות במתווה החדש, יש גם חששות טבעיים בדבר יכולת היישום של מנגנון מורכב מבחינה טכנולוגית שאמור לשרת אלפי עוסקים בתחום, ועוד עשרות אלפי יצרני פסולת, מדי שנה. חשש נוסף הוא מכך שיהיו יצרני פסולת שינסו להתקשר עם מובילים פיראטיים שלא דרך המערכת החדשה, וכיצד ניתן יהיה לפקח על כך.
כתבות רלוונטיות:
לפי ההערכות של המשרד להגנת הסביבה, בשנת 2022 יוצרו כ-7 מיליון טונות פסולת בניין, מהם כמיליון טונות הושלכו בשטחים פתוחים. תופעת השלכת הפסולת בשטחים פתוחים לא רק פוצעת את הנוף אלא גם עולה למדינה ולרשויות המקומיות תקציבי עתק בגין ניקוי ופינוי המפגעים.
לפי המשרד להגנ"ס, הבעיה של השלכת פסולת הבניין בשטחים פתוחים נבעה מכך שמובילי הפסולת קיבלו תשלום מראש מיצרני הפסולת בגין השינוע של הפסולת לאתר מורשה, ומרגע שהתשלום אצלם, יש להם תמריץ כלכלי להשליך את הפסולת בשטחים פתוחים ולחסוך לא רק את עלות וזמן השינוע, אלא גם את דמי הטיפול בפסולת שעליהם לשלם בכניסה לאתר הטיפול המורשה.
מאז שנת 2018, ועוד קודם לכן, המשרד להגנ"ס מנסה לקדם הצעת חוק להסדרת ענף הטיפול בפסולת בניין. הצעת החוק הזו עברה לפני שנה קריאה ראשונה יחד עם חוק ההסדרים, אך מיד לאחר מכן הצעת החוק פוצלה מחוק ההסדרים לטובת המשך החקיקה בתהליך רגיל של הכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הפנים והגנ"ס של הכנסת.
המתווה אותו המשרד מנסה לקדם מאז 2018 הסתמך על חובת התקשרות של יצרני הפסולת עם מתקני הקצה, וכך לדלג על המובילים, שיפעלו תחת אתרי הקצה.
אלא שכפי שדיווחנו ביולי האחרון, המתווה זכה להתנגדות רבה מצד מובילי פסולת, שטענו שחופש העיסוק שלהם ייפגע בשל כמות קטנה של מובילי פסולת שפועלים באופן פיראטי, וכי המתווה החדש מעניק כוח רב מדי לכמות קטנה של אתרי קצה וייצור שוק ריכוזי.
בעקבות ההתנגדות של המובילים, המשרד להגנ"ס נאלץ לחזור לשולחן השרטוטים ולהכין מתווה חדש. כך הגענו למתווה החדש שמתבסס על מרשם עוסקים בפסולת ומנגנון תשלומים ממשלתי. כלומר, החופש של יצרני הפסולת לבחור להתקשר ישירות עם מובילי הפסולת או אתרי הקצה נשאר כפי שהוא כיום.
המתווה החדש כולל חובת רישום של מובילי פסולת ואתרי קצה במרשם ממשלתי ייעודי. המרשם יהיה פומבי וממנו יוכלו יצרני הפסולת לבחור את אנשי המקצוע שלהם – המובילים ואתרי הקצה.
כדי להופיע במרשם, יידרשו המובילים והאתרים לעמוד בתנאי סף ולהפקיד ערבות בנקאית. חובת רישום תוטל גם לגבי כלי אצירה וכלי רכב שמשנעים פסולת. אמצעי הבקרה שיצטרכו להיות מותקנים, מפורטים בהמשך הכתבה.
יצרני הפסולת מצידם יהיו מחויבים לבחור אנשי מקצוע רק מהמאגר, לקבל אישור מהעירייה להציב כלי אצירה, לשלם דרך המערכת הממשלתית בלבד ולשמור את החוזה המשולש (שטר מטען דיגיטלי בין יצרן הפסולת, המוביל ואתר הקצה).
יצרני פסולת גדולים יחויבו להכין תוכנית טיפול בפסולת בנייה, כולל הפרדה במקור שתאפשר להגדיל את שיעור ואיכות המיחזור.
חלק מהצעת החוק החדשה עוסקת באמצעים להגברת הניטור, הבקרה והפיקוח על מובילים הפסולת ואתרי הקצה. תהיה חובת התקנה של 4 אמצעי מעקב על כל רכב שמוביל פסולת, כדי שיוכל להופיע במרשם העוסקים בפסולת ולהיות זכאי לקבלת תשלום דרך המנגנון הממשלתי:
בעזרת האמצעים האלה, יהיה קל לבדוק כל הפרה או חריגה, ולהבטיח שינוע של הפסולת לאתר קצה מורשה. המידע מהמשאיות וכלי האצירה יוצג במערכת און-ליין ארצית שתהיה נגישה למפקחים בכל עת. המשרד להגנת הסביבה הודיע כי הוא מנסח עם משרד המשפטים הסדרים למניעת פגיעה בפרטיות של מובילי הפסולת.
חלק מהצעת החוק עוסקת גם בהחמרת הענישה על עברייני פסולת בניין. כך, הפקחים יקבלו סמכויות לעכב כלי רכב שחשודים בעבירות פסולת, הם לא יידרשו לתפוס מוביל משליך את הפסולת בזמן אמת, אלא יוכלו לתת קנס גם אם הוא לא רשום במאגר המובילים, או מפר את אחת מהדרישות, או לא קיבל תשלום דרך המערכת הממשלתית.
כל אחת מהעבירות הבאות יכולות להסתכם בקנס של 100 אלש"ח לעוסק יחיד ו-200 אלש"ח לתאגיד:
למשרד להגנת הסביבה יש סיכום עם משרד האוצר לפיו הוא יקבל תוספת תקנים של כוח אדם ותקציבים לטובת הפיקוח על יישום החוק.
המשרד להגנת הסביבה מנסה ליישם את המתווה החדש של חוק פסולת בניין, באופן חלקי, גם על זרמי פסולת אחרים. כלומר, לחייב מובילים של כל סוגי הפסולת (עירונית, עודפי עפר, אלקטרונית, אריזות) להתקין חיישן מיקום מבוסס GPS על כלי הרכב במטרה לצמצם את שריפות הפסולת הפיראטיות ואת השלכת עודפי העפר, וזרמי הפסולת האחרים בצד הדרך. עם זאת, נכון לעכשיו מדובר רק בהצעה ראשונית שעוד תצטרך להיבחן מכל כיוון ולא ברור אם היא אכן תיכנס להצעת החוק.
הרשויות המקומיות חוששות שחובת התקנת חיישן GPS לעל מובילי פסולת עירונית יעלה את עלות פינוי הפסולת שלהן, אך המשרד להגנ"ס סיכום איתן כי הוא יישא בנטל העודף באמצעות כספי קרן הניקיון.
---
מסמכים רלוונטיים: