איגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון אימץ שיטות הסוואה צבאיות במטרה לאתר ולתעד משליכי פסולת בניין בשטחים פתוחים בזמן אמת, באמצעות מצלמות שהותקנו בתוך סלעי הסוואה. ציוד הצילום "מוטמן" בתוך הסלע המדומה שמוצב במקומות מסוימים, ומאפשר צילום של השטח מבלי שהעבריינים  יבחינו בכך.  המידע המצולם עובר לפקח האיגוד ברגע שבו מושלכת הפסולת.

מלבד המצלמות, האיגוד משתמש ברחפן שעולה לאוויר ומצלם את משליכי הפסולת גם מהאוויר. את המידע מעביר האיגוד למשטרה הירוקה להמשך טיפול, הכולל קנסות והתראות.  מלבד המאבק במשליכי הפסולת, המצלמות ישמשו גם לתיעוד חיות בר בשטח עבור סקרי טבע ובכלל זה מיני חי נדירים.

כתבות רלוונטיות:

1. פשיטה על תחנות מעבר פיראטיות. נחקרו חשודים ונתפסו כלי רכב, 14.12.2022
2. אכיפה נגד משליכי פסולת בניין באופן פיראטי, 09.8.2022
3. ניסיון נוסף לקדם חוק להסדרת הטיפול בפסולת בניין, 23.2.2022
4. בית המשפט גזר חודשיים מאסר על משליך פסולת, 24.4.2022
5. המשטרה הירוקה פשטה על שני אתרי פסולת פיראטיים, 12.4.2022
6. למידע נוסף על פסולת | infospot 

פשיטה על תחנות מעבר פיראטיות לפסולת בניין

גם הרשויות המקומיות וגם המשרד להגנת הסביבה פועלים בשנים האחרונות בצורה נרחבת בניסיון לאכוף ולהרתיע השלכת פסולת בניין בשטחים פתוחים.

רק לפני ימים אחדים דיווחנו כאן על מספר פעולות אכיפה של המשטרה הירוקה בתחום פסולת בניין. בשני מקרים היא חשפה תחנות מעבר לא חוקיות לפסולת בנייה ובמקרה נוסף היא תפסה עברייני סביבה שהשליכו פסולת בנייה ועודפי עפר בשטחים פתוחים. בעקבות כך נחקרו חשודים ונתפסו והוחרמו כלי עבודה.

תחנת מעבר לא חוקית אחת פעלה בגבול שבין בת-ים לראשון-לציון. במשך מספר חודשים קיימו המשטרה הירוקה, משטרת ישראל וגורמים נוספים חקירה סמויה נגד התחנה. מממצאי החקירה עלה כי התחנה פעלה ללא רישיון עסק, תוך שהיא מפרה גם את חוק שמירת הניקיון. במקום נחקרו חשודים ובעל העסק זומן לחקירת המשך. בכפוף לצווי בית משפט נתפסו במקום שופלים, משאיות ומלגזות.

תחנת מעבר לא חוקית שנייה פעלה בדרום תל אביב. המשטרה הירוקה ניהלה נגדה חקירה סמויה במשך כמה חודשים. בחקירה עלה שהתחנה פועלת באופן פיראטי ללא רישיון עסק ותוך הפרת חוק שמירת הניקיון. גם במקרה שלה בוצעה פעילות אכיפה שבה נחקרו באזהרה שני חשודים ובעלי העסק זומנו לחקירה במשרדי המשטרה הירוקה. נוסף על כך, נתפסו 6 כלי עבודה ומסמכים.

באירוע נוסף נתפסו 3 משאיות שהשליכו עודפי עפר ופסולת בניין בשטחים פתוחים בקריית אונו ובעמק הנרקיסים שבאזור גלילות, בניגוד לחוק שמירת הניקיון וחוק רישוי עסקים ותקנותיהם. המשאיות הועברו למגרש ייעודי, והחשוד העיקרי נחקר באזהרה.

במקרה אחר שאירע באוגוסט האחרון, עוכבו ונחקרו 7 חשודים בעקבות השלכת כמויות גדולות של עפר לנחל איילון, סמוך לגנות. על פי הערכות, החשודים פעלו במשך שבועיים ושינעו מאות משאיות בעודם מפירים את חוק שמירת הניקיון וחוק רישוי עסקים. מעשיהם גרמו לסתימה של נחל איילון בעפר ולסכנה ליישובים הסמוכים מפני הצפות של הנחל. כמה חשודים נוספים יזומנו לחקירה בימים הקרובים. 6 כלים ששימשו לביצוע העבירות, כולל משאיות, באגר ושופל כבר נתפסו. על פי החשד, החשודים עוסקים בכרייה ובשינוע של עפר בהיעדר אישורים נדרשים ובאמצעות משאיות בלא רישיון שינוע.

במקרה נוסף שאירע לפני חודשים אחדים, המשטרה הירוקה עיכבה לחקירה נהג משאית שנתפס משליך פסולת בניין בשטח פתוח באזור גוש חלב בצפון. הנהג נעצר לאחר שמעשיו תועדו במצלמות. המצלמות הוצבו בשטח לאחר שבסיור שגרתי של מפקחי המשטרה הירוקה אותר מפגע במקום. נהג משאית נוסף ובעל השטח זומנו אף הם לחקירה.

האם הממשלה הבאה תקדם חוק פסולת בנייה?

בשנים האחרונות ניסו לקדם חקיקה בתחום פסולת הבנייה ללא הצלחה. בנובמבר 2018 עבר תזכיר חוק פסולת בניין קריאה ראשונה, אך קידומו נעצר בשל חילופי השלטון התכופים מאז.

בפברואר השנה אמר המשרד להגנת הסביבה בדיון בכנסת כי עד סוף השנה הוא מתכוון לפרסם טיוטת חוק שתסדיר את הטיפול פסולת בניין, אך בינתיים שוב היו בחירות ואי היציבות השלטונית נמשכת ולא ברור אם הנושא יקודם על ידי הממשלה הבאה, לכשתוקם. בדיון בנושא הציג המשרד את הבעיות המרכזיות כיום בתחום פסולת הבניין.

בעיה אחת היא השלכת הפסולת בשטחים פתוחים. בין השנים 2021-2019 התקבלו 1,676 תלונות על כך במוקדי המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים, וייתכן מאוד שהיו מתקבלות תלונות נוספות אם משאבי הפיקוח של רשות הטבע והגניחם לא היו יורדים בשנה האחרונה.

לדברי המשרד השלכת הפסולת נובעת מחקיקה חסרה, חוסר בפיקוח ובאכיפה, חוסר במתקני קצה לטיפול בפסולת וכן חוסר בפיקוח עצמי מצד החברות שמייצרות את הפסולת.

בעיה אחרת היא מימוש חלקי בלבד של פוטנציאל הכלכלה המעגלית שטמון בפסולת הבנייה. גם המימוש החלקי נובע מחקיקה חסרה, וכן מתמלוג נמוך לחומרי גלם בתוליים, מהיעדר יישום של הפרדה והפחתה במקור ומאי רכש ציבורי ירוק.

לחלק מהבעיות האלה מנסים לקדם פתרון ללא קשר להעברת החוק. לפני פחות משנה למשל המשרד להגנת הסביבה פרסם קול קורא לעידוד הקמה ושדרוג מתקני טיפול בפסולת בנייה וקיבל 45 הצעות בתגובה. לאחר מכן, בפברואר האחרון הוא פרסם קול קורא נוסף, הפעם להקמת מערכים אזוריים לטיפול בפסולת בנייה והוא עדיין פתוח להגשות.

לצד זאת, עד סוף שנת 2023 שבעה תקנים למוצרי בנייה צפויים לקבל אישור שיאפשר שימוש בחומרים ממוחזרים. עדכון תקן בנייה ירוקה תוך תיאום עם מכון התקנים נמצא בשלב מתקדם. המשרד להגנת הסביבה גם הגביר את האכיפה נגד השלכת פסולת בנייה בשנה האחרונה ומקדיש לכך יותר משאבים.

התייחסויות

מנכ"ל איגוד שומרון, גלעד בן ארי: "מטרתנו היא לצמצם את תופעת ההשלכה הבלתי חוקית של פסולת בנין בשטחים הפתוחים. זוהי עבירה כלכלית הפוגעת בסביבה ובאיכות החיים של כולנו. האיגוד מגביר את הפיקוח ומשתף פעולה עם הרשויות המקומיות ועם המשרד להגנת הסביבה המטרה להשיג אכיפה אפקטיבית. את פסולת הבניין יש לפנות רק לאתרים מורשים בהם הפסולת עוברת עיבוד וכך רוב החומר חוזר לשוק לצורך שימוש חוזר".

---

מסמכים רלוונטיים: