בעלי העניין המרכזיים סביב המשבר בענף הטיפול בפסולת עירונית, הגיעו בחודש שעבר לדיון סוער בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת: נציגי המשרד להגנת הסביבה, משרד האוצר, רשות מקרקעי ישראל, ראשי רשויות מקומיות ועוד.

הרשויות המקומיות שיזמו את הדיון, המחישו את עליית המחירים שהן נאלצות לממן מכספי הארנונה, ועל חשבון שירותים עירוניים אחרים. הן דרשו להרחיב מטמנות קיימות ולהקים מטמנות חדשות כדי לספק פתרון מיידי לעליית המחירים, עד אשר יקומו מתקני טיפול חלופיים בעוד 5-10 שנים. משרדי הממשלה השונים תמכו גם הם בעמדה הזו, אך נראה שיש מחלוקת לגבי איזו מהמטמנות להרחיב.

במקביל, הרשויות ביקשו לבטל את תמלוגי ההטמנה שרמ"י החלה לגבות לאחרונה, להפסיק את תשלומי היטל ההטמנה לקרן הניקיון, ולהגדיל את כמות הנציגים של הרשויות בהנהלת הקרן.

במהלך הדיון עלה המתח הקיים בין משרד האוצר למשרד להגנ"ס סביב הרפורמה לענף הפסולת שהאוצר מבקש לקדם, והסתבר כי הוועדה המשותפת שהייתה אמורה להציג את המלצותיה לפני חודש, טרם התכנסה.

כתבות רלוונטיות:

1. משבר הטיפול בפסולת עירונית מגיע לרתיחה, 09.03.2025
2. ראיון עם נציג משרד האוצר על הרפורמה בענף הפסולת, 08.03.2025
3. הרשויות המקומיות דורשות ממשרד האוצר להתערב במשבר הפסולת , 13.1.25
4. משרד האוצר מיתן את הרפורמה במשק הפסולת, 15.10.2024
5. למידע נוסף על פסולת עירונית | infospot

משבר חסר תקדים

יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין-מכבים-רעות, חיים ביבס, טען כי יש לפתור 3 נושאים בדחיפות:

1. הקמה או הרחבה של אתרי הטמנה באופן מיידי, עד שיקומו מתקני טיפול חלופיים.
2. הקפאת התמלוגים שרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) החלה לגבות בשנה האחרונה
3. הפסקת תשלומי היטל ההטמנה של הרשויות לקרן הניקיון

הסיבה העיקרית למשבר, הסביר ביבס, היא מחסור באתרי הטמנה ומתקני טיפול חלופיים, דבר שגורם לעליית מחירים (בין היתר משום שאין פיקוח על המחירים), שבעקבותיה גדל התמריץ הכלכלי לטיפול פיראטי בפסולת, כולל השלכה בשטחים פתוחים.

במצב הזה, הרשויות גם נאלצות לשלם יותר בגלל עליית המחירים, וגם לממן את הפינוי של הפסולת שמושלכת באופן פיראטי בשטחים פתוחים. כל זה מכספי הארנונה ועל חשבון שירותים עירוניים אחרים.

לדבריו, בטווח המיידי יש להרחיב את אתרי ההטמנה הקיימים ובמידת הצורך להקים מטמנות חדשות,  מכיוון שהקמת מתקני הטיפול החלופיים תמשך לפחות 5 שנים.

בנוסף לכך, ביבס קרא לבטל את התמלוגים שרשות מקרקעי ישראל החלה לגבות לאחרונה ממטמנות בגובה 27 ₪ לטון פסולת. מכיוון שהמטמנות מגלגלות את העלות החדשה לרשויות המקומיות.

ביבס הדגיש כי הרשויות המקומיות לא יכולות לעמוד בעליית המחירים לטיפול בפסולת שנאמדת ברמה הארצית ביותר מחצי מיליארד ₪ בשנה, כסף שהן צריכות להביא מכספי הארנונה שנועדו לשירותים עירוניים כמו חינוך, תשתיות, תרבות ועוד. וכל זה במהלך שנת מלחמה שמחמירה את המצב הכלכלי.

המילכוד של הרשויות המקומיות

מספר ראשי רשויות מקומיות נוספים דיברו בדיון והמחישו את המילכוד בו הם נמצאים. ראש המועצה האזורית גליל תחתון וחבר במליאת אשכול הרשויות כנרת-עמקים, ניצן פלג, סיפר שהרשויות החברות באשכול כנרת-עמקים שולחות את הפסולת העירונית להטמנה באתר חגל, שהעלה את מחירי ההטמנה בשיעור של 33% בשנה החולפת.

אלא שלאחרונה הם שמו לב לנתון מפתיע ולא מוסבר: כמות הפסולת שנשלחת להטמנה בחגל יורדת. פלג רמז כי הפסולת החסרה ככל הנראה מטופלת באופן פיראטי ומושלכת בשטחים פתוחים או במטמנות לא חוקיות. מי שאמורות לטפל בעבריינות הפסולת המתגברת הן הרשויות המקומיות, אלא שאין להן תקציב לנושא, וזה נשאר ללא פתרון.

עברון: המשרד יממן במשך שנתיים את הפער בין ההטמנה למיון

משה קונינסקי,  ראש עיריית כרמיאל הציג את המצב באשכול רשויות גליל מערבי, בו כרמיאל חברה. לדבריו, מתחילת ינואר 2025 עלות סילוק הפסולת עלתה כמעט פי 2, מ-260 ₪ לטון ליותר מ-500 ₪ לטון, זאת בשל סגירת מטמנת עברון, עליה דיווחנו לאחרונה.

קונינסקי הסביר כי עליית המחירים הזו מתבטאת בעלות נוספת של מליוני ₪ בשנה להוצאות טיפול בפסולת לכל רשות מקומית באזור. למשל, במועצה מקומית ירכא מדובר על גידול מ-6.7 מיליון ₪ ל-12.2 מיליון ₪ לשנה. בעיריית נהריה מ-8.6 מיליון ₪ ל-16 מיליון ₪ לשנה. כל זאת בזמן ש-70 רשויות מקומיות בצפון לא הצליחו לאזן את התקציב שלהן בשל המלחמה.

בסוף ינואר דיווחנו שכדי לתת מענה לעליית המחירים הפתאומית, המשרד להגנ"ס החליט להעניק תמיכה זמנית ל-3 חודשים, לרשויות המקומיות שמפנות את הפסולת לעברון, ולממן להן את פערי המחיר. היום אנחנו מדווחים שקרן הניקיון אישרה להאריך את התמיכה לשנתיים בסכום של כ-60 מיליון ₪.

הפתרון לטווח הקצר: הטמנה

בטווח הארוך, האסטרטגיה שהמשרד להגנ"ס מקדם בשנים האחרונות הוא הקמת מתקני טיפול שיחליפו את המטמנות. אלא שבמהלך הדיון נראה שכל הגורמים מסכימים שהקמת המתקנים תמשך עוד זמן רב, בין 5-10 שנים, ועד אז, יימשך השימוש הנרחב בהטמנה.

נראה שגם המשרד להגנ"ס, שבשנים האחרונות צמצם את פעילותן של המטמנות במטרה לתמרץ הקמה של מתקנים חלופיים, הבין שאין ברירה. במהלך הדיון הדגישה השרה להגנ"ס עידית סילמן שהמשרד מוכן לפתוח מטמנות חדשות. אולם באותה נשימה היא הוסיפה כי המשרד סבור כי נפח ההטמנה הקיים בישראל, על בסיס המטמנות הקיימות והרחבות שלהן, מספקות את צורכי המשק לשנים הקרובות.

לעומתה, נציג משרד האוצר בדיון, רכז מים וסביבה באגף התקציבים עידו מור, הדגיש כי הרחבת המטמנות הקיימות, רובן ממוקמות בדרום, לא תפתור את המשבר עבור יישובי הצפון שיצטרכו לשנע את האשפה לדרום. הוא גם הזכיר שהקמה של מטמנות חדשות, וגם פתיחה של תאי הטמנה חדשים, היא תהליך שלוקח שנים ספורות. לכן לדבריו, יש לנצל אתרי הטמנה קיימים בצפון, כולל פתיחה מחדש של מטמנת עברון שנסגרה והגבהתה, כדי לתת מענה מיידי.

מתח בין משרדי האוצר והגנת הסביבה

בחודשים האחרונים יש מתח בין המשרד להגנ"ס למשרד האוצר, סביב ההצעה לרפורמה מקיפה בענף הפסולת שהאוצר פרסם באופן חד צדדי, ואשר זכתה להתנגדות חריפה של המשרד להגנ"ס. לאחר ריכוך של הרפורמה, ההצעה אושרה כהחלטת ממשלה.

החלטת הממשלה שאושרה, קבעה כי תוקם ועדה בינמישרדית בהובלה משותפת של המשרד להגנ"ס ומשרד האוצר, שתגבש עקרונות מנחים להסדרת משק הפסולת. הוועדה הייתה אמורה לגבש המלצות בתוך 4 חודשים, אך חלפו יותר מ-5 חודשים והוועדה טרם התכנסה.

במהלך הדיון, נחשפה המחלוקת בין משרד האוצר למשרד להגנ"ס שמונעת את הקמת הוועדה. כאשר המשרד להגנ"ס מבקש להוביל את התהליך על פי האג'נדה שלו, ואילו האוצר רוצה לבחון מחדש את משק הפסולת, עם דגש על הקמת רשות פסולת עצמאית ומשק סגור.

בדיון, השרה סילמן טענה שמשרד האוצר מונע יישום של חלק מהפתרונות שהמשרד להגנ"ס מקדם, בהם הטלת פיקוח מחירים על מטמנות הפסולת, והענקת סמכות למשרד להגנ"ס לכפות היקף פעילות על אתרי פסולת. בעוד נציג משרד האוצר אמר שיש לכנס את הוועדה עליה הוסכם בהחלטת הממשלה ולדון במסגרתה בפתרונות.

הרשויות המקומיות רוצות לשלוט בקרן הניקיון

עוד נושא שעלה בדיון הוא מנגנון תשלומי היטל ההטמנה לקרן לשמירת הניקיון, ואופן ניהולה. ראש עיריית אשקלון, תומר גלאם, אמר שהרשויות המקומיות צריכות לשלוט בקרן, עם 4 חברי הנהלת, במקום 2 (מתוך סה"כ 7).

גם ביבס התייחס לקרן הניקיון וציין שמאז הקמתה בשנת 2007 נגבו מהרשויות יותר מ-7 מיליארד ₪ באמצעות היטל ההטמנה, אך אף מתקן טיפול לא קם. ביבס מתח ביקורת חריפה על התנהלות הקרן וכינה אותה "הונאה כספית". לדברי ביבס יש להפסיק את תשלום היטל ההטמנה של הרשויות המקומיות לקרן הניקיון.

השרה סילמן הצהירה בדיון שבשנתיים האחרונות הקרן מתפקדת בצורה טובה, ושהיא מממשת את ייעודה, אך היא תומכת בכניסת נציגים נוספים מהשלטון המקומי והאזורי להנהלת הקרן, והיא מוכנה לפתוח את הקרן לתקצוב ישיר של הרשויות, רעיון שהרשויות תומכות בו, בתנאי שיימצאו מקורות מימון חלופיים להקמת מתקני הטיפול בפסולת. עם זאת, ציינה סילמן, רעיון התקצוב הישיר נתקל בהתנגדות משרד האוצר.

מנכ"ל פורום ה-15 עו"ד איתן עטיה, הציע להקפיא למשך שנתיים את היטל ההטמנה שהרשויות משלמות ושמועברות לקרן הניקיון.

חברות לפינוי וטיפול בפסולת