המשרד להגנת הסביבה פרסם קול קורא לתמיכה ברשויות המקומיות בגליל, למימון ההפרש במחיר פינוי הפסולת שנוצר מהסגירה של מטמנת עברון לאחרונה, והמעבר למתקן מיון פסולת חדש שהחל לפעול באותו מיקום.

לכאורה מדובר בסיפור מקומי, אך הוא צפוי לחזור על עצמו בכל הארץ בעשור הקרוב, ככל שהמעבר מהטמנה למיחזור והשבה תתקדם. לכן חשוב להבין ולהכיר את המקרה.

לכאורה, הטיפול במתקן המיון חוסך את עלות היטל ההטמנה (כ-120 ₪ לטון) שהרשויות נאלצו לשלם עד כה בגין ההטמנה בעברון. אלא שהטיפול במתקני המיון עולה כסף, ובנוסף לכך, מתקני המיון מחלצים חומרים ברי מיחזור (מתכת, פלסטיק, קרטון ונייר וכו') בכמות של עד 10% מהפסולת. כלומר, ה-90% הנותרים נשלחים להטמנה ומשלמים בגינם היטל הטמנה. בנוסף לכך, מכיוון שמטמנת עברון נסגרה, חלופות ההטמנה רחוקות יותר ולכן נוספת עלות השינוע.

הרשויות המקומיות, שנאלצות לשלם סכום גבוה הרבה יותר לטיפול בפסולת, מתרעמות ומבקשות תמיכה. במשרד להגנ"ס מסבירים כי הוחלט על התמיכה מכיוון שבשנת 2025 צפויות הוצאות חריגות לרשויות המקומיות בצפון לצורכי שיקום והיערכות מחדש לאחר המלחמה, ותוספת העלות היא שינוי של ממש לתקציב 2025.

המימון ניתן לתקופה מוגבלת של 3 חודשים, במהלכם ייבחנו פתרונות ארוכי טווח לטיפול בפסולת באזור.

הקול הקורא מצורף בתחתית הידיעה.

כתבות רלוונטיות:

1. התערבות מיידית של משרד האוצר במשבר הפסולת, 13.1.2025
2. מצוקת נפח ההטמנה מחמירה, במיוחד בצפון הארץ, 1.4.2024
3. קרן הניקיון אישרה 900 מלש"ח למתקני מיון, 10.12.2023
4. 9.25 מיליון ₪ לרשויות בצפון לטיפול בפסולת, 18.11.2019
5. מידע נוסף על פסולת עירונית ביתית | infospot

90% מהפסולת נשלחת להטמנה בכל מקרה

במשך שנים פעלה בקרבת קיבוץ עברון מטמנה לקליטת פסולת עירונית מעורבת, שהייתה קולטת כ-360 אלף טון פסולת מדי שנה, ושהייתה לקראת מיצוי נפח ההטמנה, ולכן בשנים האחרונות נבנה במקום מתקן מיון חדשני, כתחליף למטמנה, עם קיבולת של 1,300 טון פסולת ביום. מתקן המיון החל לפעול במתכות של הרצה בתחילת החודש (ינואר) ואמור לעבוד במתכונת מלאה כבר בשבועות הקרובים.

מתקני המיון בישראל ממיינים את הפסולת העירונית ל-3 זרמים:

• עד 10% חומרים ברי מיחזור (מתכת, פלסטיק, נייר, קרטון וכו'), שיכולים להמכר כחומר גלם
• עד 45% חומר אורגני, שיכולים לעבור למתקן טיפול (אנארובי ו/או קומפוסטציה), אלא שיש מחסור במתקנים כאלה בישראל, ובנוסף, המשרד להגנ"ס לא מתיר שימוש בקומפוסט חקלאי מפסולת אורגנית שלא הורדה במקור. כלומר הפסולת מטופלת, אך נשלחת להטמנה.
• עד 45% שאריות מיון שאינן ברות מיחזור, שכיום אין להן פיתרון מלבד הטמנה, בעתיד יישלחו למתקני השבת אנרגיה מפסולת.

כלומר הרשויות המקומיות נאלצות גם לשלם עבור המיון של 100% מהפסולת, וגם דמי קליטה במטמנה והיטל הטמנה עבור יותר מ-90% מהפסולת. בנוסף לכך, מכיוון שהמטמנה בעברון נסגרה, הרשויות נאלצות לשנע את הפסולת לאתרי הטמנה מרוחקים יותר (גוש חלב, חגל, עבלין, או בדרום), וגם לכך יש תוספת עלות. במידה והפסולת האורגנית נשלחת למתקן טיפול מקדים לפני הטמנה, גם לכך יש עלות נוספת.

לכן, כבר לפני שנה דיווחנו כי אושרה תמיכה של 27 מיליון ₪ ברשויות הגליל שמפנות פסולת לעברון, בשל הפרשי המחיר. אך נראה שהתמיכה לא הועברה בפועל. אותה תמיכה הייתה מיועדת לתקופה של שנתיים, ואילו התמיכה הנוכחית מיועדת ל-3 חודשים בלבד, בהיקף של 7.5 מיליון ₪.

תקציב התמיכה מגיע מחשבון ההטמנה בקרן הניקיון, בו מצטברים הכספים מהיטל ההטמנה שמשלמות הרשויות המקומיות.

הרשויות דורשות את התערבות האוצר בעליית מחירי הטיפול בפסולת

מעבר לעלויות הנוספות הרבות שמושתות כעת על הרשויות הללו, לאחרונה דיווחנו כי היו"רים של מרכז השלטון האזורי והמקומי – חיים ביבס ושי חג'ג' – ביקשו משר האוצר להתערב באופן מיידי במשבר הפסולת ולכנס ישיבה דחופה בנושא, זאת על רקע העלאת מחירים של מטמנות והמצוקה בנפחי הטמנה שמאלצת את הרשויות לשנע את הפסולת רחוק מהן.

מהמכתב של היו"רים לשר האוצר עלה כי צפויות התייקרויות משמעותיות בתחום הפסולת, אשר יעמיסו עלויות של יותר מ-350 מיליון ₪ על רשויות מקומיות ברחבי ארץ – מחצית מהסכום בגין תמלוגים לרמ"י, ששינתה את שיטת חישוב התמלוגים והחלה לדרוש מהמטמנות שפועלות על שטח שבניהולה כ-27 ₪ לכל טונה של פסולת מוטמנת. לדברי היו"רים, כ-85% מהרשויות המקומיות התקשו לאשר תקציבים מאוזנים לשנת 2025 ונאלצו ליטול הלוואות.

מצוקת נפח ההטמנה אינה חדשה. לפני כ-3 שנים דיווחנו כי הרשויות המקומיות ומינהל התכנון התריעו מפני משבר לאומי בטיפול בפסולת בשל הגידול בכמות הפסולת הנוצרת בישראל מדי שנה, והמדיניות של המשרד להגנ"ס לסגור ולצמצם מטמנות במטרה לעודד פתרונות חלופיים. אלא שהחלופות לא קמות בקצב תואם בשל אתגרי נימבי ובירוקרטיה תכנונית, ובינתיים אין מענה מיידי למצוקת ההטמנה בטווח הקצר.

עברון כמקרה בוחן לייקור עלות הטיפול בפסולת

חשוב להבין, שגם אם היו קיימים מתקן טיפול בפסולת אורגנית ומתקן השבה לטיפול בשאריות המיון – שביחד היו קולטים את כל הפסולת ממתקן המיון, כך ש-100% מהפסולת לא הייתה נשלחת להטמנה, עדיין עלות הטיפול בפסולת הייתה הרבה יותר יקרה מאשר עלות ההטמנה.

ידוע כי היטל ההטמנה בישראל לא משקף את העלות החלופית של הטיפול בפסולת, כך שכל טון פסולת שעובר מהטמנה למיון וטיפול, מייקר את עלות הטיפול שמלמות הרשויות המקומיות.

מכיוון שהאסטרטגיה של המשרד להגנ"ס לטיפול בפסולת עירונית מכוונת לצמצום ההטמנה ומעבר למיחזור והשבה, עלות הטיפול בפסולת צפויה לעלות בשנים הקרובות, בכל רחבי הארץ, עם הקמתם של מתקני הטיפול וצמצום ההטמנה.

לפני 5 שנים: תמיכה דומה ברשויות מקומיות

אגב, זו לא הפעם הראשונה שהמשרד להגנ"ס תומך ברשויות בהסדרת הטיפול בפסולת. בנובמבר 2019 דיווחנו כי הממשלה אישרה את תתמיכה בסכום של עד 9.25 מיליון ₪ ב-18 רשויות המקומיות החברות באשכול הגליל המזרחי בעלויות כניסה לתחנת מעבר ושינוע הפסולת לאתר הטמנה, למשך שנה.

התמיכה אז ניתנה בשל סגירתו של אתר ההטמנה "תאנים" לאחר מיצוי נפח ההטמנה שלו בעקבות מפגעים סביבתיים שנגרמו ממנו, ומכיוון שסגירתו העלתה באופן ניכר את עלויות שינוע הפסולת עבור הרשויות באשכול.

התייחסויות

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: "תמיכת המשרד ברשויות המקומיות והאזוריות בגליל וסביבתו תאפשר גישור זמני על פערי העלויות בעברון לטובת מיון ומחזור של הפסולת העירונית".

---

מסמכים רלוונטיים: