שורה של ארועים גרמו להחרפה במצוקת הפתרונות לטיפול בפסולת עירונית במיוחד בצפון הארץ, והנושא הגיע לדיון בכנסת בשבוע שעבר, ובו נפרשו הבעיות ונקבע שיתקיים דיון המשך, כרגע ללא החלטות.

בין הארועים שהתרחשו בחודשים האחרונים: ההודעה של המשרד להגנ"ס על סגירת מטמנת עברון, בזמן שמתקן המיון החדש הצמוד לעברון טרם החל לפעול, כשבמקביל מטמנת חגל במנחמיה מצמצמת את קליטת הפסולת בשל סכסוך עם רשות מקרקעי ישראל שמעכב את פיתוח המטמנה. כל זה קורה כשאתר הטיפול בפסולת אורגנית הגדול בארץ, משואה, בבקעת הירדן, הפסיק לקלוט פסולת לאחרונה בשל מחלוקת בין המפעילה לבין המשרד להגנ"ס. חשוב לזכור שהארועים האלה מהחודשים האחרונים, מגיעים לאחר שמטמנת תאנים שליד חצור הגלילית נסגרה גם היא, בשנת 2019.

התוצאה היא החרפה של מצוקת הפתרונות לטיפול בפסולת עירונית של הרשויות המקומיות בצפון הארץ, שנאלצות לשלם מחירים גבוהים יותר, עבור שינוע הפסולת לאתרים מרוחקים. לדברי משרד הפנים, סגירת מטמנת עברון צפויה לייקר לרשויות הרלוונטיות את עלות הטיפול בפסולת פי 2, לכן יש לספק פתרונות לטווח הקצר ולסבסד אם צריך, כדי לא להשאיר את הרשויות שבויות כבנות ערובה בידי הספקים.

מצוקת נפח ההטמנה אינה חדשה, כבר לפני שנתיים וחצי דיווחנו כי הרשויות המקומיות ומינהל התכנון התריעו מפני משבר לאומי בטיפול בפסולת בשל הגידול בכמות הפסולת הנוצרת בישראל מדי שנה והמדיניות של המשרד להגנ"ס לסגור ולצמצם מטמנות, במטרה לעודד פתרונות חלופיים, שלא קמים בקצב תואם, בשל אתגרי נימבי ובירוקרטיה תכנונית, ובינתיים אין מענה מיידי למצוקת ההטמנה בטווח הקצר.

כתבות רלוונטיות:

1. מאות מיליוני ₪ לרשויות המקומיות ותעשיית המיחזור, 28.3.2024
2. חשש למשבר בענף הפסולת, 17.3.2024
3. כיפופי ידיים בין המשרד להגנ"ס וחברת ורידיס, 21.2.2024
4. מצוקת נפח ההטמנה מגיעה לבית המשפט, 25.12.2024
5. מידע נוסף על פסולת עירונית | infospot

המלכוד של מטמנת עברון

לאחרונה דיווחנו כי המשרד להגנת הסביבה החליט להפסיק את ההטמנה במטמנת עברון, כדי לא להפוך אותה ל"אתר חירייה 2" של הצפון, כלומר להר של פסולת. משמעות ההחלטה היא שהרשויות המקומיות באזור – עכו, נהרייה, אשכולות גליל מערבי, המפרץ, ובית הכרם, ייאלצו לשלוח את הפסולת שלהן להטמנה באתר גוש חלב, וחלק מהפסולת למטמנת חגל, שתיהן מרוחקות יותר ממרבית הישובים המדוברים, דבר שצפוי לייקר את העלויות לרשויות.

המשרד להגנ"ס כבר אישר לפני חצי שנה, באמצעות קרן הניקיון, מימון של 27 מיליון ש"ח לאותן רשויות מקומיות, בגין העלות העודפת של שינוע הפסולת לאתרים מרוחקים יותר, במקום לעברון. התמיכה הנ"ל אמורה לשרת אותן לתקופה של שנתיים, כאשר בזמן הזה יקודמו אתרים אזורים חלופיים לטיפול בפסולת (צ.ח.ר, טליה ועוד).

אך יש עוד היבט למטמנת עברון, והוא מתקן המיון המתקדם שהוקדם בצמוד אליה, והיה אמור להוות פתרון חלקי למטמנה. המתקן החדש אמור לחלץ חומרים ברי מיחזור (פלסטיק, מתכת, נייר וקרטון – המהווים עד 10% מהפסולת) ולהפריד פסולת אורגנית (כ 40% מסך הפסולת) כדי להעבירה לטיפול באתר טיפול יעודי. כך שרק הפסולת שאינה ברת מיחזור, המהווה כ- 50% מהפסולת, הייתה אמורה להשלח להטמנה באתרים מרוחקים.

אולם לפי דברי מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה גיא סמט בדיון בועדה שהתקיים בשבוע שעבר, בעלי מתקן המיון החדש בעברון (בהם קיבוץ עברון) מסרבים להפעילו מפני שברצונם למקסם את הרווח שלהם על ידי הגבהת מטמנת הפסולת הקיימת. סמט הוסיף כי התמיכה של המשרד בעלות העודפת של שינוע הפסולת לאתרים מרוחקים יותר, יינתן רק בתנאי שיופעל מתקן המיון החדש כעת.

מצוקת הטמנה גם במטמנת חגל

אלא שגם אחת המטמנות החלופיות שאמורה להוות פתרון למטמנת עברון, מטמנת חגל ליד מנחמיה, המהווה היום אתר קצה לעשרות רשויות מקומיות נוספות מהצפון מלבד אלה של עברון, נמצאת במצוקת נפח הטמנה על רקע מחלוקת עם רשות מקרקעי ישראל (רמ"י).

כפי שדיווחנו לפני 3 חודשים, לפני חודשים אחדים מפעילת האתר הודיעה ללקוחות שונים ובהם לאשכול הרשויות גליל מזרחי כי היא לא תוכל להמשיך לקלוט את הפסולת שמייצרות הרשויות בשל מצוקת נפח הטמנה באתר, הנובע ממחלוקת עם רמ"י על הסדרת חוב ישן, בגינו רמ"י לא מאפשרת את הרחבת המטמנה.

כעת אנו מדווחים כי מטמנת חגל הוציאה בימים האחרונים הודעה לכל לקוחותיה כי לאור מצוקת נפח ההטמנה הנותר באתר, ובשל העיכוביםשנוצרו והזמן הנדרש להרחבתו (כשנה וחצי), האתר מבקש מכל הגורמים שמפנים פסולת לאתר חגל לצמצם את כמויות הפסולת שהם מעבירים בכ 50-60% החל מה 1 למאי 2024.

השבתת אתר הטיפול הגדול בישראל לפסולת אורגנית

והבעיות לא מפסיקות כאן. נזכיר כי לפני חודש דיווחנו שחברת ורידיס הודיעה על הפסקת הפעילות של מתקן הטיפול בפסולת אורגנית בבקעת הירדן (מתקן משואה). מדובר באתר הגדול והמשמעותי ביותר לטיפול בפסולת אורגנית בישראל, שקולט מדי שנה כ 450,000 טון פסולת אורגנית ממוינת (ממתקני מיון) והופך אותם לקומפוסט. מאז האתר הפסיק לפעול ומשמעות הדבר היא שיותר פסולת אורגנית נשלחת ישירות להטמנה, אף שמצוקת נפח ההטמנה רק עולה.

הסיבה להשבתת האתר, לפי ורידיס, היא שלילת מענקים ממנה ושינוי תנאי המענקים, בלעדיהם פעילות אתר משואה לא רווחית. כל זאת כאשר ברקע המשרד להגנ"ס מנהל חקירה פלילית על פעילות אתר משואה.

סמכות להורות למתקני פסולת לפעול גם ללא רווחיות

בדיון בכנסת התייחס מנכ"ל המשרד להגנ"ס סמט לנושא של השבתת אתר הטיפול משואה, ואמר כי לדעתו יש להעניק למשרד להגנ"ס סמכות לחייב מתקן פסולת להישאר פתוח, משום שמדובר בתשתית לאומית חיונית והשוק כיום ריכוזי מדי. הכוונה, להישאר פתוח גם אם החברה טוענת שמדובר בפעילות לא רווחית. סמט אמר שסמכות דומה יש לרגולטורים אחרים של תשתיות לאומיות, כמו רשות החשמל.

התאחדות התעשיינים מתנגדת לעמדה זו בטענה שאי אפשר לחייב מתקן להמשיך לעבוד גם כשהוא הפסדי.

צמצום כמות הפסולת במקור, במשקי הבית

לצד הגורמים שמחפשים פתרונות לכמויות הפסולת ההולכות וגדלות, יש מי שסבור כי הפתרון טמון בהפחתת כמות הפסולת במקור – כלומר הפחתת כמות הפסולת שנוצרת על ידי משקי הבית.

נציג ארגון אדם טבע ודין, עמיעד לפידות, הציג בדיון בוועדה עמדה לפיה יש לדבר גם על פתרונות "במעלה הזרם" (הפחתה במקור) ולא רק על פתרונות הקשורים למורד הזרם (מיחזור, השבה).

לדבריו, ניתן למשל, להשיב את המס על כלים חד פעמיים מפלסטיק אשר בסבב הקודם הביא להפחתת צריכת הכלים ב-50%. לצד זאת יש לעודד הפרדה במקור במשקי הבית, שכן היא מעודדת את הפחתת כמות הפסולת הנוצרת. בנוסף לכך, יש ליישם את סעיף חוק האריזות שאוסר על הטמנת פסולת אריזות.

אמצעי נוסף שיכול לעזור הוא הפרדת התשלום על הפינוי והטיפול בפסולת מתשלום הארנונה, כפי שעשו עם ענף המים בעבר. כלומר משקי הבית ישלמו לפי כמות הפסולת שהם מייצרים ולכן יהיה להם תמריץ כלכלי לצמצמה. יישום של אמצעים אלה ונוספים יכולים להביא להפחתת כמות הפסולת הנוצרת במקור בכ- 25% לפי לפידות.

 חברות לפינוי וטיפול בפסולת