בוועידת ישראל לכלכלה ירוקה שהתקיימה לאחרונה, המשתתפים העלו לדיון נושאים בוערים בתחום איכות הסביבה, ביניהם קידום מיחזור ומצוקת נפח הטמנת פסולת – בהקשר של הפסקת פעילות מטמנת עברון, וקולות קוראים המתוכננים להתפרסם בימים הקרובים בתחום הפסולת לתמיכה ברשויות מקומיות ובתעשיית המיחזור בסכום של מאות מיליוני ₪.

בנוסף לכך הוצגו מיזמים מעניינים בתחום איכות הסביבה, התקיימו שולחנות עגולים, ונבחנה הפעילות של משרדי הממשלה והגורמים השונים לשיקום חבל התקומה (עוטף עזה).

כתבות רלוונטיות:

1. חשש למשבר בענף הפסולת, 17.3.2024
2. הוראות בניגוד להיתר הפליטה, 20.3.2024
3. אתגרי הטיפול בפסולת עירונית, 28.03.2023
4. חירייה: מיליון טונה פסולת, 35% מיחזור, 10.06.2020
5. למידע נוסף על פסולת עירונית | infospot

מטמנת עברון תיסגר

מצוקת נפח ההטמנה של פסולת עירונית גם עלתה לדיון במסגרת הועידה. השרה סילמן עדכנה כי המשרד להגנת הסביבה החליט להפסיק את ההטמנה במטמנת עברון כדי לא להפוך אותה ל"אתר חירייה 2" של הצפון, כלומר להר של פסולת. המטמנה מעניקה כיום שירותי הטמנה לתושבי הצפון, מחיפה ועד צפת.

כפי שפרסמנו לפני מספר חודשים, המשרד להגנ"ס אישר תמיכה בהיקף של 27 מיליון ₪ ברשויות המקומיות ששולחות את הפסולת שלהן למטמנת עברון לתקופה של שנתיים, עבור שינוע הפסולת לאתר הטמנה אחר, בכפוף לאבני דרך להקמת מתקני קצה לטיפול בפסולת, כתחליף להטמנה.

בתגובה להחלטה על סגירת מטמנת עברון, אמר נשיא הועידה, גיל ליבנה, מנכ"ל איגוד ערים דן לתברואה המפעיל את פארק המיחזור חירייה, אתר הפסולת הגדול בישראל, כי "עברון זו המטמנה היחידה שמשרתת את הגליל המערבי, והמטמנה תיסגר. אם אין מטמנה קרובה לנהריה, לעכו, ולשאר היישובים באזור, המשמעות היא שהפסולת תיסע רחוק מאוד. זה גם מייקר עלויות וגם מוסיף עומס לכבישים וזיהום אוויר. הפסולת לא תגיע למיחזור".

ליבנה התריע בפני משבר פסולת שלדבריו כבר נמצא כאן, והוסיף כי לא רחוק היום שגם חירייה תיאלץ להורות לרשויות המקומיות להפסיק לשלוח פסולת לאתר כי אין מה לעשות איתה, בין היתר, בשל היעדר נפח הטמנה והיעדר תוכנית שתואמת את המצב.

לפני שנתיים וחצי דיווחנו כי הרשויות המקומיות ומינהל התכנון התריעו מפני משבר לאומי בטיפול בפסולת בשל הגידול בכמות הפסולת הנוצרת בישראל מדי שנה והמדיניות של המשרד להגנ"ס לסגור ולצמצם מטמנות, במטרה לעודד פתרונות חלופיים, שלא קמים בקצב תואם.

מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, גיא סמט, התייחס לנושא בוועידה, ואמר כי השאיפה של המשרד להגנ"ס היא שהפסולת תטופל ברמה המקומית, עם מתקני טיפול שיקומו בפריסה ארצית. אלא שלדבריו, מתקני הטיפול קמים בקצב לא מספק בשל תופעת ה-נימבי NIMBY כאשר מרבית הרשויות המקומיות לא רוצות שמתקן טיפול בפסולת יקום בשטחן.

"לשלטון המקומי יש אחריות – ללא סמכות"

המשבר בתחום הפסולת לא נובע רק מהיעדר נפח הטמנה או מתובעת 'נימבי'. סוגיות רבות בתחום טרם נפתרו או שקיים ויכוח ער סביבן. למשל, המחלוקת בעניין היטל ההטמנה. בעוד שהרשויות המקומיות מבקשות לנהל בעצמן את כספי היטל ההטמנה כדי לטפל בפסולת של תושביהן, המשרד להגנת הסביבה מרכז את הכסף בקרן הניקיון שנמצאת בשליטתו יחד עם משרד האוצר, והם אלה שמחליטים על השימוש בכספי ההיטל.

לדברי גיל ליבנה, נשיא הועידה, ומנכ"ל איגוד ערים דן לתברואה, אתר חירייה שתחת ניהולו משלם 100 מלש"ח בשנה היטל הטמנה. עם זאת, הוא לא מקבל מהקרן לניקיון תקציב דומה להקמת מתקני קצה – מתקני מיון והשבה למשל – אלא בקושי רבע מהסכום.

ליבנה תולה את הבעיה שיצרה את משבר הפסולת בישראל במאזן הסמכות והאחריות. לדבריו הממשלה מחזיקה בסמכות (חקיקה, מדיניות וכספי קרן הניקיון) אך ללא האחריות על יישום בפועל של איסוף וטיפול בפסולת – שנופל על הרשויות המקומיות, שלא מחזיקות בסמכות.

דניאל אונגר, מנכ"ל פארק המיחזור אור, שותף לדעה ששיטת השימוש בכספי היטל ההטמנה לקויה. לדבריו, "מענק הקמה חד פעמי לא פותר בעיה כי המפעל צריך להיות רווחי במשך כל תקופת חייו, זה לא עוזר להקים מפעל על בסיס מענק הקמה, ולאחר מכן הוא לא רווחי בהפעלה". לדבריו כיום לא כדאי להקים מתקן קצה לטיפול בפסולת כי אי אפשר להתחרות בעלות הנמוכה של הטמנה. כשמחיר ההטמנה יהיה כפול, יהיה ליזמים שווה להשקיע במתקנים מתוחכים ויקרים שמגדילים את אחוז המיחזור באופן משמעותי.

לדברי היועץ הסביבתי דניאל מורגנשטיין, "צריך לזרוק את התוכנית הקיימת ולהתחיל לחשוב כמו אירופה. הבעיה היא לא האתרים, אלא לצמצם את כמות האשפה במקור".

כלכלה מעגלית בפארק המיחזור אור

אחת ההרצאות המעניינות בועידה ניתנה על ידי ד"ר נדב זיו, מנכ"ל אור פחם הארץ ומנהל מו"פ של פארק מיחזור אור שבבקעת הירדן, שמרכז שורה של פתרונות יצירתיים וסביבתיים לטיפול בפסולת עץ ובוצת שפכים.

כך למשל, חברת – 'קומפוסט אור' - המטפלת ביותר מ-60% מהבוצה שנוצרת לאחר הטיפול בשפכים במט"שים ברחבי במדינה. החברה פועלת במתכונת של 24/7 וקולטת 360 אלף טון בוצה ועוד כ 200 אלף טון גזם עירוני מדי שנה.

החברה הופכת את הבוצה והגזם לקומפוסט חקלאי באיכות מעולה שיש לו דרישה בשוק. האתר שהיא מפעילה הוא בין הגדולים בעולם לטיפול בבוצה, וקבוצות מהעולם מגיעות ללמוד את המודל הייחודי שלו כדי להטמיעו למדינתם.

בפארק המיחזור אור מתגאים בכך שלמרות שנקלטים בפארק מדי שנה, מעל חצי מיליון טון של חומרים אורגניים, כלל החומרים ממוחזרים והופכים למוצרי צריכה מבוקשים והפארק מתגאה ב 0% הטמנה. כל זאת הודות לצוות מקצועי ומיומן של תפעול ותחזוקה, והודות להשקעה תמידית במו"פ.

לקומפוסט אור מחלקה נוספת לשיקום קרקעות מזוהמות בשמנים ודלקים. החברה פיתחה טיפול ביולוגי ייחודי למזהמים אורגניים שמפחית את הריכוז שלהם לרמה נמוכה שמאפשרת לעשות שימוש בקרקע לכיסוי ומילוי באתרי תשתית. 'קלין סויל', חברת הבת של קומפוסט אור שוקדת בימים אלה על פיתוח של שיטות לטיהור מתכות כבדות ומזהמים אחרים מקרקעות.

בפארק אור פועלת גם חברת אקולוגז אשר מציעה פתרון לשריפות חקלאיות המהוות מקור משמעותי לזיהום אוויר בארץ. החברה ממחזרת סוגים שונים של פסולת עץ, ביניהם גזם עץ חקלאי, עץ יערני ועץ תעשייתי. חומר הגלם המגיע לאתר מעורב גם בלא מעט פסולת כגון חול, אבנים, פלסטיק וכדומה.  החברה פיתחה טכנולוגיה ייחודית לניקוי מוחלט של חומר הגלם ומזקקת ממנו את העץ בלבד. מהעץ הנקי, חברת אקולוגז מייצרת ריפוד 'ביו-סקיוריטי' חדשני ללולי פטם. למרות שבתחילת דרכה של אקולוגז שוק הלולנים גילה חשדנות כלפי המוצר, כיום החברה לא עומדת בביקוש והיא מטפלת בעשרות אלפי טונות של עץ. המתחרה של רפד הלולים של אקולוגז הינה נסורת עץ מסולסלת – שמקורה מיובא מחו"ל, בהשוואה למוצר של אקולוגז שמגיע מפסולות עץ מקומיות בלבד.

חברה אחרת שפועלת בשטח הפארק היא אור פחם הארץ. החברה פיתחה טיפול תרמי בשם פירוליזה לחומרים אורגניים. החברה מייצרת מוצרי ביו-פחם שונים. בין היתר מייצרת החברה סדרת מצעי שתילה לחקלאות ולגינון בשם קומפוצ'אר. כל מוצר ביופחם של אור פחם הארץ מכיל קילוגרמים של פחמן דו חמצי לכוד לנצח שמפחית גז חממה מהאטמוספירה וגם מאושר לשימוש במסחר באשראי פחמני. החברה מייצרת בנוסף פחם פעיל לניקוי מזהמים.

250 מיליון ₪ לאשכולות של רשויות מקומיות

במהלך הועידה חשפה השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, כי בקרוב יפורסם קול קורא לתמיכה באשכולות של רשויות מקומיות בהיקף של יותר מ-250 מיליון ₪ שמקורם בהיטל ההטמנה שבקרן הניקיון.

כיום יש 12 אשכולות במדינה המייצגים 166 רשויות מקומיות, בעיקר קטנות ו/או מוחלשות. 7 מבין האשכולות המספקים שירותי איכות סביבה ל-98 רשויות, קיבלו תמיכה מהמשרד במסגרת קולות קוראים קודמים והחלטות ממשלה בנושא. התמיכה שימשה את הזוכים להקמת מערכי טיפול בפסולת – איסוף, פינוי ומיחזור, מערך אכיפה ועוד.

תקציב התמיכה שאושר בקרן הניקיון ב- 2018 עמד על כ-350 מיליון ₪, אך רק 50 מלש"ח נוצלו, וכעת מבקשים לנצל 250 מיליון ₪ מהתקציב שטרם נוצל.

מאות מיליוני ₪ לעידוד תעשיית המיחזור

קול קורא נוסף שצפוי להתפרסם בימים הקרובים הוא עבור תמיכה בתעשיית המיחזור. הפרטים המדויקים טרם פורסמו אך מדובר ביישום של לפחות חלק מהתוכנית שאושרה בקרן הניקיון לפני כשנה בהיקף של 400 מלש"ח, לתמיכה בשני פרויקטים:

• הקמה, הרחבה ושידרוג של מפעלי מיחזור או מפעלי מיון שלא ממיינים פסולת מעורבת אלא מבצעים מיון נוסף.
• תמיכה בהגדלת השימוש התעשייתי בחומרים ממוחזרים (תכנון מעגלי), כלומר יצירת שיתופי פעולה בין מפעלי מיחזור לתעשיות המשך (אשר לוקחות את תוצרי המיחזור הראשוני והופכות אותם למוצרי ביניים או למוצרים מוגמרים).

-------

הדברים נאמרו במסגרת ועידת ישראל לכלכלה ירוקה

גופים לייעוץ ויישום חוק פסולת אלקטרונית: