המשרד להגנת הסביבה פרסם להערות הציבור טיוטה לעדכון התנאים הסביבתיים ברישיון העסק של מפעלי בטון. זאת משום שבשנים האחרונות מפעלי בטון התגלו כמקורות פליטה משמעותיים של חלקיקים נשימים PM10 ו- PM2.5, ובחלק מהמקרים הם גרמו לחריגות מערכי איכות האוויר.

סיבה נוספת לעדכון התנאים הסביבתיים היא הגידול הצפוי במפעלי בטון. לפי המשרד להגנ"ס, אל 200 מפעלי הבטון הקיימים כיום צפויים להצטרף בשנים הבאות מפעלים נוספים (צפי של 74 מפעלי בטון נוספים עד שנת 2050) כדי לתת מענה לתחזית הביקוש לבטון לאור הגידול הצפוי בבנייה.

אחד השינויים המשמעותיים שמופיעים בעדכון התנאים הוא ביטול ההבחנה בין מפעלים בקירבת אזורי מגורים (עד 150 מטר), שעד היום קיבלו תנאים מחמירים יותר, לבין מפעלים במרחק גדול יותר, שקיבלו תנאים מקלים. כעת הדרישות המחמירות יחולו על כל מפעלי הבטון.

בין הדרישות החדשות: חובת אחסון חומרי הגלם במקום מקורה ומוגן, התקנת מערכות אוטומטיות להפחתת פליטות (כולל ערפול) בעת פריקת חומרי גלם, והתקנת מערכות אוטומטיות לשטיפת גלגלי משאיות. כמו כן יידרשו מפעלים חדשים לאחסן חומרי גלם בתשתיות תת-קרקעיות בלבד.

כמו כן מוצע לעדכן את ערכי הפליטה המותרים בעמדות העמסת מערבלים, בהתאם לערך הנהוג בתקן הגרמני TA Luft.

בהיבט הכלכלי, המשרד להגנ"ס מעריך כי עלות יישום הדרישות החדשות צפויה לעמוד על 425,000–710,000 ₪ למפעל בטון קיים ו-1.3–1.8 מיליון ₪ למפעל בטון חדשם הנדרש לבנות תאי אחסון תת-קרקעיים. העלות הכוללת לסך מפעלי הבטון צפויה להסתכם בכ-109 מיליון ₪ נטו עד שנת 2050, שיתקזזו עם חיסכון תפעולי מוערך של כ-78 מיליון ₪, הנובע בעיקר מהמעבר לאחסון תת-קרקעי, ולכן העלות נטו המשקית אמורה לעמוד על כ-21 מיליון ₪.

לצד זה, המשרד להגנ"ס מעריך כי ההפחתה הצפויה בפליטת מזהמים צפויה לתרום לחיסכון משקי של כ-58 מיליון ₪, נוסף על תועלות סביבתיות ובריאותיות.

קישור לטיוטת עדכון תנאי המסגרת מובא בסוף הכתבה. הערות הציבור אפשר להגיש עד 31.5.2026.

כתבות רלוונטיות:

1. דוח איכות האוויר 2023: אזור תעשייה עטרות 'מככב', 4.11.2025
2. 6  מפעלים בשנתיים באזה"ת עטרות: צו הפסקת פעילות, 19.9.2024
3. צו הפסקת פעילות למפעל בטון בעטרות, 13.3.2023
4. לראשונה: זיהום האוויר בל"ג בעומר היה נמוך יותר, 6.5.2026
5. מידע נוסף על זיהום אוויר | infospot

הדרישות: קירוי, מערכות אוטומטיות להפחתת פליטות ועדכון ערך הסף

השינוי העיקרי בעדכון המוצע הוא כאמור ביטול ההבחנה בין מפעלי בטון הממוקמים באזור רגיש (עד 150 מטר מאזורי מגורים, מבני ציבור או נופש), לבין מפעלים הממוקמים באזור לא רגיש, והחלת מסגרת דרישות אחידה על כלל המפעלים. אגב, לפי נתוני המשרד להגנ"ס, כיום רק כ-5% ממפעלי הבטון ממוקמים באזור רגיש, כלומר השינוי יהיה רלוונטי עבור 95% ממפעלי הבטון הקיימים.

להלן תמצית הדרישות החדשות:

• קירוי המסועים ותאי הקבלה והאחסון של חומרי גלם: כלל מפעלי הבטון הקיימים (ולא רק אלה שממקומים באזור רגיש) יידרשו לקרות את תאי האחסון והקבלה שאליהם מגיעים האגרגטים באמצעות מסועים, משאיות או כלי צמ"ה. כמו כן, גם המסועים יידרשו לקירוי. עד כה, מפעל בטון שלא באזור רגיש, נדרש לקרות רק תאי קבלה של אגרגטים ותנאי אחסון של חול מחצבה.
• התקנת מערכות אוטומטיות להפחתת פליטות בכל תאי האחסון והקבלה: מדובר במערכת המופעלת באופן אוטומטי עם פריקת האגרגטים מהמשאית לתא. תפקידה של המערכת להפחית פיזור לאוויר של אבק וחומר חלקיקי. המערכות האלה כוללות גם ציוד התזה וערפול וציוד יניקה ואיסוף. עד כה התקנת מערכות אלה נדרשה רק בתאי הקבלה.
• אוטומציה של המערכות לשטיפת גלגלי המשאיות: המערכות כבר קיימות בכלל המפעלים לפי דרישות תנאי המסגרת הקיימים, השינוי הוא שהן יהפכו לאוטומטיות.
• עדכון ערך החלקיקים המרבי הנפלט ממערכות לטיפול בפליטות בעמדות להעמסה מערבלים: ערכי הפליטה ביציאה מעמדות העמסת מערבלים יעודכנו מ-50 מ"ג/מק"ת ל-20 מ"ג/מק"ת (לפי הערך הנהוג בתקן הגרמני TA Luft). הערך במתקני הטיפול בממגורות יישאר בלי שינוי (10 מ"ג/מק"ת).
• בניית תאי אחסון תת-קרקעיים במפעלים חדשים: מפעלי בטון חדשים, שתהליך התכנון או הרישוי שלהם טרם התחיל, יחויבו לאחסן את חומרי הגלם בתאי אחסון תת-קרקעיים בלבד כדי לצמצם את תנועת כלי הצמ"ה באתר ולהפחית את פליטות החלקיקים הנשימים.
• תחזוקה של אמצעי הפחתת פליטות לאוויר אחת לשנה.
• חובה לדווח אחת ל-3 על נתוני פליטות לאוויר.

עלות יישום התנאים החדשים: 109 מיליון ₪

לפי ניתוח כלכלי של המשרד להגנ"ס, עלות ההשקעה ליישום העדכון נאמדת בכ-109 מיליון ₪ למשק (עד 2050). עלות זו צפויה להתקזז בחיסכון תפעולי של כ-78 מיליון ₪, הנובע בעיקר מהמעבר לאחסון תת-קרקעי, כך שההוצאות הצפויות נטו (עלויות הקמה ועלות שוטפת) עד שנת 2050 מוערכות בכ-31 מיליון ₪.

לצד זה התועלת המשקית המוערכת מהפחתת פליטות חלקיקים מוערכת בכ-58 מיליון ₪ (7,000– 21,000 ₪ למפעל), כלומר התועלת המשקית של יישום העדכון גדולה מהעלות נטו הצפויה של יישום הדרישות החדשות.

ההוצאה הצפויה לכל מפעל, כלומר קירוי תאי אחסון, התקנת מערכות ערפול ואוטומציה של מערכות בקרה, מוערכת בכ-425,000–710,000 ₪ למפעל קיים, תלוי בגודל המפעל. על כך נוספת עלות תחזוקה שנתית של כ-12,000 ₪ לכל מפעל בשלב ראשון. העלות למפעל חדש הנדרש לבניית תשתית אחסון תת-קרקעית מוערכת בכ-1.3–1.7 מיליון ₪..

עם זאת, במשרד להגנ"ס מציינים שיישום הדרישות החדשות צפוי לחסוך לכל מפעל כ-400,000 ₪ בעלויות תפעול בגלל צמצום השימוש בכלי צמ"ה להטענת תאי הקבלה.

כ-200 מפעלי בטון, רק כ-5% ממוקמים באזורים רגישים

לפי נתוני המשרד להגנ"ס ומשרד השיכון והבינוי, פועלים היום ברחבי ישראל, ובעיקר באזורי תעשייה, כ-200 מפעלי בטון, לכ-140 מהם יש תנאים סביבתיים ברישיון העסק. לפי מצאי הפליטות של המשרד להגנ"ס, רק כ-5% ממפעלי הבטון ממוקמים באזורים המוגדרים רגישים.

בשנת 2022 היקף ייצור הבטון של כל 200 המפעלים עמד על כ-20 מיליון קוב בשנה. לפי התחזיות הממשלתיות, עד שנת 2040 הביקוש השנתי לבטון בישראל צפוי לגדול בשיעור של כ-90% כדי לתת מענה לבטון הדרוש לבניית כ-1.5 מיליון דירות.

כדי לעמוד בדרישה ההולכת וגוברת לבטון, יהיה צורך להגדיל את תפוקת המפעלים הקיימים ולהקים עוד כ-44 מפעלים עד שנת 2040. וסה"כ של עד כ-74 מפעלי בטון בישראל עד שנת 2050.

במשרד להגנ"ס מציינים שבשנים האחרונות ענף הבטון מתאפיין במגמה של שילוב שימושי קרקע באותו אזור (עירוב שימושים). הביטוי העיקרי של מגמה זו הוא שהמרחק בין אזורי תעשייה ותיקים לשכונות מגורים חדשות הולך ומצטמצם ובמקביל יש דרישה שאזורי התעשייה יהיו נקיים יותר ושזיהום האוויר מאזורים אלה יופחת. מגמה זו, לצד הגידול הצפוי במספר מפעלי הבטון בעשורים הקרובים, מגבירה את הצורך ברגולציה סביבתית שתפחית את חשיפתה אוכלוסייה למפגעי זיהום האוויר הנובעים מפעילות הענף.

ההשפעה הסביבתית: זיהום אוויר הנובע מפליטות חלקיקים נשימים

לפי המשרד להגנ"ס, פעילות מפעלי הבטון בישראל גורמת במקרים רבים לזיהום אוויר חזק ובלתי סביר בשטח המפעל ובסביבתו העלול להשפיע על בריאות הציבור.

זיהום האוויר נובע בעיקר מפליטת חלקיקים נשימים מסוג PM2.5 ו-PM10 שמקורם בפריקת האגרגטים, שינוע חומרי הגלם בכלי צמ"ה (ציוד מכני הנדסי), תנועת משאיות בשטח המפעל ובסביבתו, שינוע חומרי גלם במסועים ובמעליות ובשפיכת חומר בין השלבים השונים בתהליך.

ההשפעה מורגשת בייחוד כשמדובר במפעלי בטון זמניים הממוקמים בסמוך לשכונות קיימות, בדרך כלל במסגרת הקמת שכונות חדשות או מבני מגורים חדשים. גם במפעלי בטון קבועים, הפועלים באזורי תעשייה, נמדדים ריכוזי חלקיקים גבוהים בסביבה, כולל חריגות חוזרות ונשנות מערכי הסביבה (ראו בהמשך הכתבה).

עשרות חריגות מערכי הסביבה

בעקבות תלונות הציבור וסיורים של פקחים שבהם נצפו ענני אבק, ערך המשרד להגנ"ס בדיקות מזהמי אוויר חלקיקיים (PM10 ו-PM2.5) באזורי תעשייה המתאפיינים בריכוז של מפעלי בטון ב: רמלה, עטרות ונתניה.

מניתוח נתוני זיהום אוויר שעשה המשרד להגנ"ס, עולה שבשנים 2022–2024 נמדדו באזורי תעשייה אלה עשרות חריגות מערך הסביבה היממתי של חלקיקי PM10 ברוב תקופות המדידה.

כך למשל נמדדו באזור התעשייה רמלה ב' עשרות חריגות מערך הסביבה היממתי וערך ההתרעה היממתי של המזהם PM10 ב-72%–84% מתקופות המדידה. כמו כן נמדדו עשרות חריגות מערך הסביבה היממתי של המזהם  PM2.5(26%–66% מתקופות המדידה).

גם באזור התעשייה עטרות, הידוע כבר שנים כמוקד של זיהום אוויר מוגבר, נמדדו בין עשרות למאות חריגות מערך הסביבה היממתי של המזהם PM10 בכ-63% מתקופות המדידה. כמו כן נמדדו עשרות חריגות מערך ההתרעה היממתי בכל תקופה (בין 15%–19% מתקופות המדידה). לעומת זאת, לא נמדדו חריגות בריכוז חלקיקי PM2.5 בתקופות המדידה.

באזור התעשייה נתניה נמדדו 9 חריגות מערך הסביבה היממתי (25% מתקופת המדידה) של המזהם PM10 ו-7 חריגות מערך הסביבה היממתי (כ-16% מתקופות המדידה) של המזהם PM2.5.

לפי החוק, כשנמדדות חריגות מערך ההתרעה העלולה לגרום לפגיעה בבריאות, יש לנקוט אמצעים מידיים כדי למנוע את החריגה או את הנזקים הנובעים ממנה.

---

מסמכים רלוונטיים: