המשרד להגנת הסביבה שלח בשבוע שעבר מכתב דחוף למשרד האוצר בטענה לעיכוב ביישום המלצתו להטיל פיקוח על מחירי מטמנות הפסולת.

מאז שנת 2016 מטמנות הפסולת העירונית המעורבת מחויבות לדווח על המחירים והרווחים שלהן למשרד להגנ"ס, בשל חשש לריכוזיות, תחרותיות נמוכה, ורווחיות עודפת. מדי שנה, המשרד להגנ"ס בוחן את הנתונים, אך עד היום, לא הוטל פיקוח מחירים על המטמנות.

מסתבר שבשנת 2023, בעקבות ניתוח דיווחי המטמנות על המחירים והרווחים, המשרד להגנ"ס הגיע למסקנה כי יש הצדקה להטיל פיקוח על מחירי ההטמנה, והמליץ על כך לועדת המחירים המשותפת לו ולמשרד האוצר.

בשנה האחרונה התכנסה ועדת המחירים לא פחות מ-7 פעמים כדי לדון בנושא, ואף ניסחה טיוטת הצעה לפיקוח מחירים על המטמנות, אך משרד האוצר לא הגיב למתווה ונראה כי ניסה לחמוק מקידומו.

המשרד להגנ"ס מדגיש כי העיכוב פוגע ברשויות המקומיות ובציבור הרחב, אשר מתמודדים עם עלויות גבוהות כתוצאה ממבנה השוק הבעייתי. על כן, דורש המשרד להגנ"ס את התערבות שר האוצר ומנכ"ל משרדו בכינוס מיידי של הוועדה ולגיבוש המלצה לפיקוח על המחירים, שתובא להכרעת שרי האוצר והגנת הסביבה לאחר שימוע ציבורי.

בתוך כך, המשרד להגנ"ס מציין כי לאחרונה עיריות תל אביב וירושלים יחד עם גורמים נוספים עתרו לבג"ץ נגד המשרד להגנ"ס, רשות מקרקעי ישראל ובעלי מטמנות. העתירה הייתה נגד שינוי שיטת התשלום לרמ"י שהובילה להעלאת מחירים נוספת. בעתירה נטען, בין היתר, כי המשרד להגנ"ס לא הפעיל את סמכותו לפיקוח על המחירים.

כתבות רלוונטיות:

1. הממשלה אישרה את התקציב. השרה להגנ"ס הצביעה נגד, 04.11.2024
2. מבקר המדינה: פערי מחירים של 300% בין מטמנות, 5.7.2022
3. חובת דיווח על רווחים בשוק הפסולת, 7.3.2016
4. פיקוח מחירים על שוק הפסולת הביתית, 01.12.2015
5. פסולת - ראשי | infospot

המטמנות לא גובות מכולם אותו דבר

בשנת 2015, בעקבות תלונות של רשויות מקומיות על עליית מחירי הטיפול בפסולת, התבצעה בדיקה על ידי המשרד להגנ"ס שממצאיה העידו על ריכוזיות וחוסר תחרות בין העוסקים בפסולת עירונית, אשר מייצרים להם רווחים עודפים. באותה בדיקה נמצא:

1. עלייה במחיר: בין השנים 2008-2013 נמצאה עלייה לא מוסברת של עד 100% במחיר דמי הכניסה למטמנות, אשר העיריות משלמות.
2. שונות גבוהה בין אתרים:  שונות לא מוסברת בין מחירים שגובים אתרי הטמנה שונים בעלי מאפיינים דומים, עבור אותו שירות.
3. שונות גבוהה בגבייה מלקוחות שונים באותו אתר.

מאותה בדיקה עלה כי מטמנות הפסולת מהוות מונופולים טבעיים אזוריים בגלל מגבלות כגון כמות פסולת, מגבלות תכנוניות ומגבלות סביבתיות, כך שבפועל קיימת מטמנה אחת בלבד המיועדת לרשות ספציפית. כתוצאה מכך, לרשות אין גמישות בבחירת אתר הטמנה.

לפי הנתונים שפרסם המשרד להגנ"ס ב-2015 היה קיים פער ממוצע של 35% בין התשלום בפועל לבין העלות הנורמטיבית שאמורה לכסות את פעילותן של המטמנות. פער זה תורגם לרווחים עודפים של למעלה מ-110 מיליון ₪ שנמצאו בידי תחנות המעבר, אתרי ההטמנה וקבלני השינוע. בנוסף לכך, המשרד טען כי יש בעלויות צולבות של חברות על אתרי הטמנה ו/או תחנות מעבר, דבר שהגביר את הריכוזיות ואת חוסר התחרות.

בדוח מבקר המדינה מ-2022, הוא הסכים עם הדברים והוסיף כי הפערים בדמי הכניסה שמשלמות הרשויות המקומיות השונות לאתרי ההטמנה השונים עשויים להגיע לכ-300%.

בעקבות כך, כפי שדיווחנו במרץ 2016, השר להגנת הסביבה דאז, אבי גבאי, ושר האוצר דאז, משה כחלון חתמו על צו לפיקוח מחירים בשוק הפסולת העירונית, הכולל חובת דיווח על רווחיות ומחירים. המשרד הודיע כי הדיווח נועד לבחון אם העוסקים גובים מחירים גבוהים מדי על פינוי פסולת וטיפול בה, ולפי הממצאים תבחן ועדת המחירים אם להמליץ על החלת פיקוח. אולם, בפועל עד היום לא נקבע פיקוח.

משרד האוצר מעכב את הפיקוח על מחירי המטמנות

במכתב של המשרד להגנת הסביבה למשרד האוצר נאמר כי הנתונים שנבדקו בשנת 2023 מלמדים כי השוק מאופיין בריכוזיות גבוהה, תחרותיות נמוכה ואינדיקציות לרווחיות עודפת, במיוחד במטמנות הגדולות שבהן נמצאה רווחיות עודפת של עשרות אחוזים.

למרות הדיונים שנערכו על ידי ועדת הפיקוח המחירים המשותפת למשרד להגנ"ס ולמשרד האוצר במהלך השנה החולפת, משרד האוצר טרם התייחס לטיוטת ההצעה להטלת פיקוח על המחירים שהוצגה לו ב- 15 לאוקטובר 2024, והוא דחה את הדיונים שנקבעו.

נכון למועד פרסום הכתבה, האוצר לא הגיב לפנייתנו בנושא, ולכן לא ידוע לנו מה סיבת העיכוב. אך ייתכן שזה קשור למחלוקת בין המשרד להגנ"ס למשרד האוצר סביב הרפורמה בענף הפסולת שמשרד האוצר הציג כחלק מחוק ההסדרים האחרון.

---

מסמכים רלוונטיים: