דוח חדש של מבקר המדינה בנושא פינוי פסולת מרשויות מקומיות והטמנתה שופך אור על הבעיות המרכזיות בתחום. בין היתר לא יהיו בקרוב מספיק נפח הטמנה זמין, יש פערי מחיר של עד 300% בדמי הכניסה שהרשויות המקומיות משלמות למטמנות השונות ואין מספיק פיקוח ו/או תחרות גם בתחומי פינוי ומיון הפסולת, ועוד.

הדוח כולל שורה של המלצות, כולל שינוע הפסולת ברכבת, פתרונות אזוריים לטיפול בפסולת בחינה של תעריפי הטיפול בפסולת ועוד.

סרטון: דוח מבקר המדינה על פסולת

כתבות רלוונטיות:

1. המרוץ בין הקמת מתקני מיון וטיפול להרחבת אתרי הטמנה, 17.11.2021
2. איך מגיעים ל-20% הטמנה בשנת 2030?, 26.1.2021
3. פורסמה התוכנית לשיפור הסביבה בישובים הערביים, 14.6.2022
4. מדוע הסדרת הטיפול בפסולת בישובים הערביים לא מתרוממת?, 05.12.2019
5. למידע נוסף על פסולת | infospot

יותר פסולת מאירופה, גם בלי קשר לצמיחת האוכלוסייה

מדוח מבקר המדינה שפורסם השבוע עולה נתון מטריד: משקל הפסולת שמייצרת ישראל לנפש גבוה יותר ממשקל הפסולת במדינות ה-OECD לנפש, זאת כבר בלי קשר לצמיחת האוכלוסייה. בעוד שבאירופה משקל הפסולת לנפש עמד על 538 ק"ג בשנת 2019, בישראל המשקל הממוצע לנפש בשנה זו עמד על 680 ק"ג, ובמגמת עלייה.

כשלוקחים בחשבון גם את קצב הגידול באוכולוסייה, שבישראל הוא גדול מאשר ביתר המדינות המתקמדות, מתקבל גידול מבהיל בכמות הפסולת מדי שנה. כתוצאה מכך בישראל חל גידול של כ-40% בפסולת בין 2008 ל-2018 בעוד שבאירופה צמצמו הן את כמות הפסולת המיוצרת והן את ההטמנה.

ומה עושים עם כל הפסולת הזו? על פי נתוני הלמ"ס, כמות הפסולת שנאספה ברשויות המקומיות בשנת 2019 והוטמנה הייתה 4.4 מיליון טונות, ואילו כמות הפסולת שהועברה למיחזור הייתה 1.4 מיליון טונות בלבד. כלומר בישראל עדיין כ-80% מהפסולת מוטמנת. זאת לעומת 42% מהפסולת במדינות ה,OECD- 53% בארה"ב ו-35% ב-OECD אירופה.

מצוקת נפח הטמנה

מבקר המדינה בחן במסגרת עבודתו גם את יתרת שטחי הקרקע הזמינה להטמנת פסולת בישראל. הוא מצא שבשנת 2022 עתידות להיסגר 5 מטמנות, ושבעוד 4-3 שנים לא יהיו עוד בארץ שטחים מאושרים להטמנת פסולת. בשנת 2020 הוטמנו בכלל המטמנות בישראל 4.66 מיליוני טונות של פסולת ויתרת נפח ההטמנה בסוף שנת 2020 הסתכמה ב-14.41 מילוני קוב/טונות.

בהתאם לכך, מבקר המדינה המליץ שהמשרד להגנת הסביבה יפעל בשיתוף מינהל התכנון ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י), להגדלת שטחי ההטמנה בטווח הקרוב עד ליישום האסטרטגיה לצמצום ההטמנה בטווח הרחוק.

רמ"י מסרה למבקר המדינה כי היא אישרה בתחילת 2022 קידום עבודות תכנון, כולל קידום תוכנית להרחבת שטח הטמנה וכן קידום שינוי תמ"א 16 (לסילוק אשפה) במסגרתו יאותרו מתחמים להקמת מתקנים לטיפול בפסולות מסוגים שונים. אולם מתגובה שקיבל מבקר המדינה ממטמנת אפעה עולה כי הצעדים של רמ"י לא מספקים. המטמנה קולטת 41% מהפסולת של תושבי ישראל ונפח ההטמנה צפוי להסתיים בעוד כשנה עד שנה וחצי.

כבר לפני כחצי שנה פרסמנו שהתכנון הוא לסגור את תא הטמנת האסבסט הארצי כדי להטמין מעליו עוד כ-2 מיליון טונות פסולת עירונית. אך כדי שזה יקרה צריך להקים תא הטמנת אסבסט חלופי מעבר לנחל אפעה ולקבל היתר לדרך גישה שתחצה את הנחל לתא החלופי. כמו כן, קיימת בעיית סנכרון בין הליך הכשרת התא החלופי לבין הליך סגירת הקיים, ועל כן נבחנת אפשרות לאחסון זמני של האסבסט בסמוך למיקום התא החלופי.

מלבד זאת, מתוכננת הקמה של תא הטמנה חדש באתר ההטמנה אפעה וגם אפשרות להגביה את גובה ההטמנה בתאי ההטמנה הקיימים. שני הצעדים יאפשרו הטמנה של מספר מיליוני טונות נוספים, אך יש חסמים שונים ליישומם ותכנונם טרם אושר סופית.

ככלל, המשרד להגנת הסביבה קבע כי בטווח הקרוב, בשנים 2021 - 2024, הוא ירחיב מטמנות קיימות על פי המצאי התכנוני הקיים; בטווח הזמן הבינוני, בשנים 2024 - 2030, הוא יפעל לקידום נפח הטמנה עתידי תוך קידום תכנון סטטוטורי מפורט; לטווח הרחוק - עד 2040 – הוא יפעל לקדם שינוי לתמ"א 1 בשל הצורך בעתודות הטמנה לטווח ארוך.

עידוד מתקני מיון פסולת

כדי להפחית את כמות הפסולת שהולכת להטמנה, פרסם המשרד להגנת הסביבה כמה קולות קוראים שעניינם תמיכה בהקמה או שדרוג ותפעול של מתקני מיון פסולת. מתקני המיון האלה מחלצים חומרים ברי מיחזור שנשלחים למפעלי עיבוד או מיחזור ורק שארית הפסולת נשלחת להטמנה.

מתוך 12 חברות שהגישו בקשות תמיכה למתקני מיון פסולת, המשרד אישר תמיכה ל-8 מהן; ל-7 מהן אף ניתנה התחייבות כספית. חלק מהבקשות מצויות בשלבים שונים של בדיקה, ו-2 מהן נדחו עקב אי-עמידה בתנאי הסף. קול קורא נוסף לתמיכה במתקני טיפול בפסולת אורגנית פורסם וטרם התקבלו בקשות לתמיכה במסגרתו.

חוסר תחרות בענף הפסולת מעלה את המחיר

חלק מהרשויות המקומיות משלמות מחיר גבוה על שלבי הטיפול בפסולת: החל מהפינוי, דרך תחנת המיון ועד הקליטה במטמנה, כך לפי דוח מבקר המדינה. לא לכל הרשויות יש אפשרות לבחור לאיזו תחנת מעבר להעביר את הפסולת שלהן, בגלל המספר המצומצם של תחנות המעבר הסמוכות אליהן. הרשויות "שבויות" בידי תחנות אלה ונאלצות לשלם את תעריף דמי הכניסה שהן קובעות.

במשרד להגנת הסביבה לא גיבשו המלצות סופיות בעניין פיקוח המחירים על תחנות המעבר אפילו שנקבע בצו הפיקוח שגם תחנות המעבר וגם קבלני הפינוי יעבירו אליו דיווח על המחירים ועל הרווחים שלהם.

בעיה נוספת היא שרוב ההטמנה בארץ – 68% מהפסולת – נעשית בדרום הארץ. בשנת 2020 הוטמנו בדרום הארץ 3.15 מיליון טונות אשפה מתוך 4.66 מיליון טונות שהוטמנו בכל הארץ. לשינוע של פסולת מכל קצוות הארץ והטמנתה בדרום יש מחיר כלכלי גבוה וגם מחיר סביבתי המתבטא בעומס בדרכים ובפליטות מזהמים.

לבסוף, כאשר משאית הפסולת כבר מגיעה למטמנה היא משלמת דמי כניסה גבוהים ולא אחידים.  קיימת ריכוזיות מובהקת בענף המטמנות - מספר העוסקים בתחום מוגבל ורמת התחרותיות נמוכה ואינה צפויה לעלות. בנוסף לכך, הפערים בין דמי הכניסה שמשלמות הרשויות המקומיות לאתרי ההטמנה השונים עשויים להגיע לכ-300%, כך לפי הדו"ח.

הפתרונות של מבקר המדינה

מבקר המדינה המליץ שהמשרד להגנת הסביבה יפעל למצוא פתרונות אזוריים לטיפול בפסולת, כך שהטיפול בה והפעילות להקטנת נפחה יבוצעו בסמוך למקום היווצרותה. פתרונות כאלה יפחיתו את ההוצאות של הרשויות המקומיות על שינוע הפסולת ויצמצמו את הנזקים הסביבתיים.

בינתיים, המבקר ממליץ לבחון את שינוע הפסולת ברכבת במקום במשאיות, על מנת לצמצם את הנזקים הסביבתיים. כיום פסולת מובלת ברכבת רק למטמנת אפעה.

בתגובה לכך השיב המשרד להגנת הסביבה כי הוא בחן מהי תחזית גידול האוכלוסייה בכל נפה ומה יהיו כמויות הפסולת, וכך חושב מספר המתקנים הנוספים הנדרשים ליישום התוכנית האסטרטגית. במסגרת זו הוא פרסם קול קורא להקמת מתקני מיון ומתקני טיפול בחומר אורגני בהיקף של כמיליארד וחצי ש"ח. המשרד להגנ"ס מסר כי הוא מצפה מהרשויות המקומיות להשתתף בקידום הנושא, לגשת לקולות הקוראים ולהקים מתקנים נוספים בשטחן. בנוגע למטמנות מסר המשרד כי היקפן עדיין יהיה מצומצם והן יופעלו בעיקר באזורי הפריפריה, בשל מחסור בקרקע ומאחר שמהבחינה התכנונית בעייתי להקימן באזורים המאוכלסים בצפיפות.

המלצות נוספות של המבקר היו שהמשרד להגנת הסביבה יגייס למשימה של יישום אסטרטגיית הפסולת גם את הרשויות המקומיות, שהן גורם חשוב ביישום התוכנית, וכן יפעל על פי אבני הדרך שקבע ליישומה תוך הקפדה על עמידה בלוחות הזמנים.

כדי להוריד את דמי הכניסה למטמנות ולהגביר את התחרות בתחום, המבקר המליץ למשרד להגנת הסביבה לחבור לרשות התחרות ולבחון את התעריפים של דמי הכניסה שגובות המטמנות. עליהם לבחון האם בעת מתן ההיתר להפעלת האתרים אפשר יהיה למנוע ממפעילי המטמנות להעדיף לקוחות מסוימים בשירות שהם מספקים, לבחון הרחבת שעות פעילות המטמנות ובכך לסייע לרשויות המקומיות להפחית את העלויות שלהן על שינוע הפסולת למטמנות מרוחקות ולהקל על פעילותן.

כמו כן המליץ המבקר לבחון את בעיית התחרות בתחום, בין היתר על ידי מעקב אחר מי שניגש למכרזי פינוי הפסולת מהרשויות המקומיות.

הטיפול הפסולת ביישובים הערביים

לדברי מבקר המדינה, הרשויות המקומיות הלא-יהודיות קיבלו תקציבים רבים להסדרת תחום הפסולת אך לא הצליחו ליישמם במלואם. מתוך כ-792 מיליון ₪ שאושרו לרשויות אלה הן הצליחו לנצל כ-385 מיליון ₪ בלבד – כ-49% מהתמיכות שאושרו.

המבקר המליץ בעניין זה כי המשרד להגנת הסביבה ומשרד הפנים יבדקו כיצד אפשר לשפר את הטיפול בבקשות לתמיכה שמגישות רשויות מקומיות לא-יהודיות. נראה שהמשרד להגנ"ס כבר התייחס לנושא הזה, עם התוכנית לשיפור הסביבה בחברה הערבית, שמוקדשת ברובה לתחום הפסולת, ושגובשה במהלך רחב של שיתוף ציבור והרשויות הערביות ופורסם לאחרונה.

כמה עולה לפנות טון פסולת? תלוי מאיזו רשות מקומית

מבקר המדינה בחן את עלות מערך פינוי הפסולת ב-5 רשויות מקומיות: הוד השרון, יבנה, בית שמש, זמר ורהט.

הוא מצא כי ב-2019 העיר רהט שילמה 0.39 ₪ על כל ק"ג פסולת שפינתה בעוד שעיריית יבנה שילמה 0.76 ₪. ביניהן היו הוד השרון ששילמה 0.63 ₪, לאחר מכן זמר – 0.58 ₪ ובית שמש – 0.54 ₪.

בעקבות כך המליץ המבקר כי כלל הרשויות, ובייחוד יבנה והוד השרון, יבחנו דרכים שיביאו להפחתת הוצאותיהן פר תושב בדרך שלא תפגע בשירות, כגון הגדלת שיעורי המיחזור.

---

מסמכים רלוונטיים: