שוק הפסולת מספק כותרות בשבועות האחרונים. בהמשך להצהרה של אבי גבאי על כך שצריך לייצר תחרות בפסולת אריזות, כך שת.מ.י.ר לא תהיה מונופול, והידיעה על כך שהרשויות המקומיות עתרו לבג"ץ לביטול היטל ההטמנה, כעת ועדת מחירים משותפת של המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר החליטה לבחון פיקוח על מחירי פינוי וטיפול בפסולת העירונית ביתית (שאינה פסולת אריזות) ופתיחת השוק לתחרות.
לדברי המשרד להגנ"ס, בעקבות תלונות של רשויות מקומיות על העלאת מחירים לא סבירה בשרשרת הטיפול בפסולת העירונית הביתית (תחנות מעבר, אתרי הטמנה וקבלני פינוי), התקיימה בדיקה אשר ממצאיה מעידים על ריכוזיות וחוסר תחרות בין העוסקים בפסולת עירונית המייצרים לאותם גופים רווחים עודפים של למעלה מ- 110 מיליוני ₪ בשנה.
לכן המשרד פרסם כעת מסמך שימוע לפיו הוא רוצה להחיל על הגורמים השונים בשוק חובת דיווח על רווחים ומחירים כדי שיוכל לבחון את הצורך בפיקוח מחירים והגברת התחרותיות.
הפסולת העירונית נאספת מבתי התושבים על ידי הרשות המקומית או קבלן משנה של הרשות ומועברת במרבית המקרים לתחנת מעבר. בתחנת המעבר, הפסולת נשקלת ועוברת (לפעמים) טיפול ראשוני של מיון ודחיסה וזאת לפני שהיא משונעת לאתר הטמנה בה מטמינים את הפסולת באדמה.
אם ניקח כדוגמא את ערי גוש דן, מרביתן מפנות את הפסולת לתחנת המעבר הגדולה בישראל שנמצאת למרגלות חיריה ומטפלת בכ 3,200 טון פסולת ביתית ביום. לאחר מיון ודחיסה הפסולת משונעת במשאיות לאתר ההטמנה הגדול בישראל, אפעה, הנמצא במישור רותם.
הבדיקה הנוכחית של המשרד להגנת הסביבה מתייחסת למקטע שמתחיל בתחנת המעבר ומסתיים בהטמנה. התשלומים החלים על הרשות העירונית במקטע זה הינם:
המשרד להגנ"ס טוען כי בבדיקה שנעשתה התגלו ממצאים המעידים על ריכוזיות בשוק הטיפול בפסולת עירונית. תמצית הדברים לפניכם.
דמי הכניסה הם ההכנסה העיקרית של 13 אתרי ההטמנה המורשים בישראל. המשרד בדק ומצא:
לדברי המשרד להגנ"ס ממצאים אלה מעידים על בעיית ריכוזיות באתרי ההטמנה.
בישראל 36 תחנות מעבר. על פי המשרד להגנ"ס תחנות המעבר מהוות מונופולים טבעיים אזוריים בגלל מגבלות כגון כמות פסולת, מגבלות תכנוניות ומגבלות סביבתיות, כך שבפועל קיימת תחנת מעבר אחת בלבד המיועדת לרשות ספציפית כך שלרשות אין גמישות בבחירת אתר הטמנה. בנוסף לכך, קיימות מגבלות רבות להקמת תחנות מעבר חדשות.
המשרד מספר כי על פי מידע שהתקבל מהרשויות, בגלל מיעוט הקבלנים/תחנות מעבר המורשים הפועלים בתחום, יש היענות נמוכה למכרזים של הרשויות המקומיות.
המשרד שכר את שירותיה של חברת ייעוץ שביצעה עבורו ניתוח כלכלי של שש רשויות מקומיות. ממצאי העבודה מצביעים כי קיים פער ממוצע של 35% בין התשלום בפועל לבין העלות הנורמטיבית שאמורה לכסות את פעילותן של המטמנות. פער זה מתרגם לרווחים עודפים של למעלה מ 110 מיליון ₪ הנמצאים בידי תחנות המעבר, אתרי ההטמנה וקבלני השינוע.
בנוסף לכל הבעיות שהוצגו לעיל, המשרד להגנ"ס טוען כי יש בעלויות צולבות של חברות על אתרי הטמנה ו/או תחנות מעבר, דבר המגביר את הריכוזיות וחוסר התחרות. לאור כל המידע שהוצג לעיל, המשרד להגנ"ס, מבקש להחיל על אתרי ההטמנה, תחנות המעבר וקבלני השינוע, חובת דיווח על רווחים ומחירים שתאפשר לקבל תמונת מצב רחבה ומפורטת על שוק הפסולת בישראל, זאת על מנת לבחון את הצורך בפיקוח מחירים והגברת התחרות.
בהתחשב בעלויות הגבוהות לטיפול בפסולת עירונית המדווחות במסמך, לא פלא שמעת לעת מתגלים מקרים בהם עיריות מטפלות בפסולת באתרים לא מורשים, לאחרונה דיווחנו על עירייה המפעילה תחנת פסולת פיראטית.
הערות למסמך השימוע ניתן להעביר עד לתאריך 16.12.2015. נדחה ל - 23.12.2015
------
מסמכים רלוונטיים
קישורים רלוונטיים: