המשרד להגנת הסביבה פרסם להערות הציבור טיוטה של נוהל קבלת היתר לייצוא וייבוא כספית  [Hg]ותרכובותיה בהתאם התקנות ליישום אמנת מינמטה הבינלאומית שאושרו לפני יותר משנה, ואשר מגבילות את השימוש, הייצור, הייצוא והייבוא של כספית ותרכובותיה.

מטרת הנוהל שפורסם כעת היא להסדיר את תהליך הגשת הבקשות לייבוא וייצוא של כספית ותרכובותיה לפי התקנות. בנוהל מפורטים המסמכים הנדרשים להגשת בקשות לקבלת תעודת היתר לייבוא או ייצוא של כספית. הנוהל יחול על כל אדם המעוניין לייבוא או לייצא את החומר.

כזכור, לפני כ-5 חודשים פרסם משרד הכלכלה הצעות לתיקון צווי הייבוא והייצוא, כדי שיתאימו ליישום התקנות וכעת המשרד להגנ"ס מפרסם את הנוהל.

אמנת מינמטה (Minamata Convention on Mercury) בדבר הגבלת השימוש והמסחר בכספית אושרה באו"ם בשנת 2013 במסגרת התוכנית הסביבתית של האו"ם. מטרת האמנה היא להגן על בריאות האדם והסביבה מהשפעות הכספית ותרכובותיה. האמנה נכנסה לתוקף ב-2017, וכיום חתומות עליה 152 מדינות, כולל ישראל. עם זאת, ישראל טרם אשררה את האמנה ולכן אינה צד לאמנה. עד אשרור האמנה, המשרד להגנ"ס יפעל לפי התקנות וברוח האמנה. ובטיוטת הנוהל אף יש התייחסות נפרדת למצב לפני ואחרי אישרור האמנה בישראל.

כספית היא מתכת כבדה ורעילה המצטברת ברקמות בעלי חיים, גורמת לנזקים בלתי הפיכים ונחשבת לחומר מסוכן ומזיק לבריאות האדם והסביבה.

בשנה שעברה היו בישראל יותר ממאה מפעלים שבהיתר הרעלים שלהם נכללת כספית בכמות גדולה מ-1 ק"ג. המפעלים האלה יושפעו ישירות מיישום התקנות. העונש על הפרת התקנות הוא 6 חודשי מאסר או קנס.

אחד המקומות בישראל שבהם נמדד בשנים האחרונות בקביעות ריכוז חריג של כספית, הוא מפרץ עכו. מקור הכספית ככל הנראה במפעל הנטוש של תעשיות אלקטרוכימיות שבו הוזרמו והוטמנו כמויות גדולות של כספית וחומרים אחרים באופן לא מוסדר והם מחלחלים למי התהום ומשם למי הים וקרקעית הים. האתר נמצא בתהליך של שיקום קרקעות מזוהמות.

הערות לטיוטת הנוהל אפשר להגיש עד 26.8. קישורים לטיוטת הנוהל ולנוסח התקנות מופיעים בסוף הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. ההגבלות על השימוש והמסחר בכספית נכנסות לתוקף, 6.3.2025
2. ב-65% מהדגים שנבדקו בחופי עכו, הכספית מעל התקן למאכל, 30.01.2025
3. אושרו התקנות ליישום אמנת מינמטה להגבלת השימוש בכספית, 20.06.2024
4. לקראת אישור תקנות להגבלת השימוש והמסחר בכספית, 4.6.2024
5. פורסמה טיוטת תקנות הגבלות מסחר ושימוש בכספית, 19.7.2021
6.  למידע נוסף על חומרים מסוכנים | infospot

נוהל להסדרת הייבוא והייצוא של כספית לפי אמנת מינמטה

הנוהל שטיוטה שלו פורסמה בשבוע שעבר להערות הציבור מסדיר את הליך הגשת הבקשות לייבוא וייצוא של כספית לפי התקנות ליישום אמנת מינמטה.

בין השאר מפרט הנוהל את המסמכים הדרושים להגשת בקשות לקבלת תעודת היתר לייבוא או ייצוא של כספית והוא מבוסס על המדריך למילוי טפסים המפורסם באתר אמנת מינמטה.

הנוהל חל כאמור על כל אדם המעוניין לייבא או לייצא כספית. במשרד להגנ"ס מדגישים שעיסוק בכספית, לרבות ייבוא וייצוא, דורש היתר רעלים לפי המפורט בתקנות החומרים המסוכנים ולא תינתן תעודת היתר (או הסכמה) לייבא או לייצא כספית בכמות הגדולה מ-1 ק"ג למי שאינו מחזיק בהיתר רעלים בתוקף. כמו כן, עיסוק בכספית בכמות גדולה מ-1 ק"ג דורש היתר רעלים גם לפי התוספת השלישית החדשה לחוק החומרים המסוכנים שתיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2027 כחלק מחוק רישוי סביבתי משולב.

תיקון צווי הייצוא והייבוא לפי יישום אמנת מינמטה

כאמור, בחודש מרץ השנה משרד הכלכלה פרסם הצעה לעדכון צו הייבוא וצו הייצוא, כדי שהם יתאימו לתקנות שמיישמות את אמנת מינמטה.

התקנות קובעות כי אין לייבא או לייצא כספית ממדינה שאינה מדינה חברה באמנת מינמטה, אלא באישור המשרד להגנ"ס. כמו כן, אסור לייבא או לייצא מוצרים המכילים כספית, המפורטים בתוספת הראשונה לתקנות (סוללות, נורות, מתגים, קוסמטיקה, חומרי הדברה, מכשירי מדידה, ועוד), למעט במקרים החריגים שהוגדרו בתקנות.

במשרד הכלכלה מסבירים כי מאחר שיש הבדל משמעותי בין ההוראות שיחולו בשנת 2025 לבין ההוראות שייכנסו לתוקף רק משנת 2026, ההוראות לשנת 2025 ייקבעו כהוראת שעה, למשך שנה אחת בלבד. במקביל להוראת שעה זו, מוצע לקבוע תיקון קבוע לצו שייכנס לתוקף החל משנת 2026.

ההגבלות לשימוש ומסחר בכספית

במסגרת הכנת נוסח התקנות, המשרד להגנ"ס מצא כי חלק מההוראות של אמנת מינמטה כבר מיושמות בישראל באמצעות הרגולציה הקיימת: היתרי פליטה לאוויר הכוללים ערכים מרביים לפליטה ולהזרמה, דרישת יישום טכנולוגיה מיטבית זמינה BAT, אחסנה נאותה של רעלים, טיפול נאות בפסולת מסוכנת המכילה כספית, פיקוח ובקרה על פליטות כספית, טיפול בקרקעות מזוהמות בכספית ועוד. לכן, התקנות כוללות רק את הדרישות של אמנת מינמטה שלא קיבלו התייחסות ברגולציה הקיימת.

תמצית התקנות להגבלת השימוש והמסחר בכספית:

1. הגבלות על ייבוא וייצוא של כספית ותרכובות כספית: אין לייבא או לייצא כספית ממדינה שאינה מדינה חברה באמנת מינמטה, אלא באישור המשרד להגנ"ס, לאחר שהתקבל אישור בכתב מהמדינה המייבאת, ושהייבוא הוא לצורך שימוש מותר בה או לצורך אחסון ביניים נאות, וכן אישור כתוב שקיימים בה אמצעים מספיקים להבטיח הגנה על בריאות הציבור והסביבה ועמידה בדרישות האמנה הנוגעים לאחסון ביניים נאות ולטיפול בפסולת.
2. איסור לייצר, לייבא ולייצא מוצרים המכילים כספית שיש להם חלופות נטולות כספית (כמו סוללות, נורות פלואורסצנט מסוגים שונים, מוצרי קוסמטיקה, חומרי חיטוי והדברה, מכשירי מדידה כמו מדחום, סרטי צילום ונייר צילום). האיסור אינו חל על מוצרים חיוניים לשימוש מערכת הביטחון, מוצרים המשמשים למחקר, מנורות ניאון מסוימות ועוד כמה מוצרים, לרבות פסולת חומרים מסוכנים מסוימים המכילה כספית.
3. איסור להשתמש בכספית בתהליכי ייצור: כספית היא חומר מסוכן שהעיסוק בו טעון היתר רעלים בכמות של 1 ק"ג ויותר, לפי הוראות חוק החומרים המסוכנים. טיוטת התקנות קובעת הגבלה על קבלת היתר רעלים או היתר פליטה לאוויר המאפשרים ייצור או סחר במוצרים המכילים כספית ,למעט במקרה שתהליך הייצור היה קיים לפני כניסת התקנות לתוקף, או במקרה שהתהליך אומנם לא התחיל לפני כניסת התקנות אך המבקש הגיש מסמך הערכת סיכונים ותועלות של המוצר, אשר הוכיחה, להנחת דעתו של המשרד להגנ"ס, כי קיימים יתרונות לסביבה או לבריאות הציבור מהמוצר.

מדוע כספית מסוכנת?

כספית, Mercury באנגלית, סימון כימי Hg, היא יסוד טבעי אבל רעיל לבני אדם בכל מצבי הצבירה שלה. גוף האדם אינו יודע לסלק כספית מהגוף, ולכן גם חשיפה לכמויות קטנות יכולה להצטבר בגוף ולגרום לנזקים בלתי הפיכים.

כספית נמצאת בריכוזים נמוכים מאוד בטבע. מקור הפליטה הטבעי העיקרי שלה לאטמוספירה הוא התפרצויות געשיות. פעילות אנתרופוגנית (של בני אדם) גרמה לעליה בריכוז כספית באטמוספירה כאשר מקור הפליטה העיקרי הוא כרייה וחציבה ולאחריו שריפה של פחם (בין השאר לייצור חשמל).

פליטות כספית לאטמוספירה מגיעות בסופו של דבר גם לקרקע ולמקורות מים. כספית המגיעה לקרקע עוברת לרוב תגובה כימית, בעיקר באמצעות תהליכים מטבוליים של חיידקים והופכת למתיל-כספית, תרכובת הכספית המסוכנת ביותר לבריאות האדם והסביבה. לפי מחקרים, תרכובות מתיל כספית יכולות לגרום למומים מולדים והן בין הגורמים המוכרים כמסרטנים אפשריים בבני אדם.

בעיה עולמית זו הביאה לקידום אמנה בינלאומית בנושא – אמנת מינמטה – ולהחמרה של תקינה ופיקוח על פליטות. מטרת האמנה, שנכנסה לתוקף בשנת 2017, היא להגן על בריאות האדם ועל הסביבה מההשפעות הבריאותיות והסביבתיות המשמעותיות של כספית ותרכובותיה, וזו גם מטרת התקנות של המשרד להגנ"ס שהחלו להיכנס לתוקפן בתחילת השנה.

רמות כספית מעל התקן ב-65% מהדגים בחופי עכו

בישראל, אחד המקומות שידועים בריכוז כספית חריג הוא מפרץ עכו. בדיקות שנעשו לאורך השנים בדגי מאכל במפרץ עכו גילו ריכוזי כספית חריגים. מקור הכספית הוא ככל הנראה האתר הנטוש של מפעל תעשיות אלקטרוכימיות שבו הוזרמו והוטמנו כמויות גדולות של כספית וחומרים אחרים באופן לא מוסדר והם מחלחלים למי התהום ומשם למי הים וקרקעית הים.

הפעם האחרונה שבה דיווחנו על ממצאי כספית חריגים בדגי המאכל במפרץ עכו, הייתה בתחילת השנה הנוכחית, אז פורסם דוח הניטור הלאומי של הים התיכון לשנת 2023, שבו דווח, בין היתר, על ממצא מדאיג של עלייה בריכוזי כספית בדגי מאכל במפרץ עכו בשנת 2023. לפי הדוח, מאז שנת 2000 נרשמה עלייה ניכרת בריכוז הכספית בדגים מסוימים במפרץ עכו. החל משנת 2012 המגמה התהפכה ונרשמה ירידה וחזרה לערכים נמוכים. מגמה זו נמשכה עד לקורונה, אז הופסקו הבדיקות ובשנתיים האחרונות הבדיקות התחדשו.

בשנת 2022 בכ-30% מהדגים שנדגמו (14 מתוך 44) נמדדו חריגות מהערך המותר לדגי מאכל לפי שירות המזון הארצי במשרד הבריאות. בשנת 2023 נרשם גידול ניכר וב-65% מהדגים (31 מתוך 48) נמדדה חריגה בריכוז הכספית.

בגלל ריכוזי הכספית שנמדדו בדגי מאכל, הדוח המליץ (כמו בשנה לפני כן) לאסור שיווק של דגים ממינים מסוימים, ולערוך סקר רחב של תכולת הכספית בכל המינים המסחריים מאזור מפרץ חיפה. כותבי הדוח סברו שבדגים במשקל גדול יותר מאלה שנדגמו בניטור לשנים 2023-2022, תימצא חריגה גדולה יותר של ריכוזי כספית, בשל תהליכי ביואקומולציה.

בימים אלה האתר של תעשיות אלקטרוכימיות נמצא בתהליך של טיהור הקרקעות המזוהמות שהחל לפני כשנתיים. בתחילת השנה דיווחנו על העבודות של חברת קומפוסט אור, לטיפול ביולוגי בקרקעות המזוהמות שבמתחם.

---

מסמכים רלוונטיים: