דוח הניטור הלאומי של הים התיכון לשנת 2023, מצביע על המשך השפעת שינוי האקלים על מפלס הים, טמפרטורת המים, ומדדים נוספים, שבחלקם עולים בקצב כפול מהממוצע העולמי.

כמו כן, ב-65% מהדגים שנבדקו בשנת הדוח, באזור מפרץ עכו, נמצא ריכוז כספית שחורג מהתקן המותר למאכל. בהשוואה ל 30% בשנת 2022. לכן החוקרים שוב ממליצים לאסור שיווק של דגים ממינים מסוימים.

עוד לפי הדוח, פלסטיק הוא עדיין המרכיב העיקרי בפסולת החופית, ובמרבית החופים הוא מהווה כ-90% מהפסולת. אך נרשמה ירידה בשיעור שקיות הפלסטיק בקרקעית הים, ככל הנושא הודות ליישום חוק השקיות ופרויקט 'חוף נקי' של המשרד להגנ"ס.

הדוח גם מצביע על שינויים במגוון הביולוגי, ניטור מזהמים במים, המצב במפרץ אילת, ועוד.

הדוח מצורף בתחתית הידיעה.

כתבות רלוונטיות:

1. רמות חריגות של כספית בדגים במפרץ חיפה, 5.9.2024
2. 85% מהפסולת בחופים היא פלסטיק, 28.2.2024
3. עלייה בכמות הפסולת בחופים ובקרקעית הים, 5.9.2023
4. אירופה נוקטת צעדים למניעת זיהום מיקרופלסטיק, 25.10.2023
5.  למידע נוסף על זיהום ים | infospot

מפלס ים וטמפ' המים עולים בקצב גבוה מהעולם

דוח הניטור הלאומי של הים התיכון לשנת 2023 מלמד כי נמשכות המגמות שמעידות על השפעת שינוי האקלים על מדדים שונים בים, בקצב גדול מהממוצע העולמי, בדומה לשנים קודמות: התחממות טמפ' המים, עלייה במפלס הים והחמצת מי הים.

מבחינת טמפרטורת המים, כמו בשנים קודמות, המשרד להגנ"ס מדגיש כי גם בשנת 2023 הנתונים מראים כי הים התיכון מתחמם בקצב של 0.12° מעלות בשנה, פי שניים מהתחזית של הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים IPPC. אך מעיון בדוח עצמו עולה כי החוקרים סבורים כי לפחות חלק מהסיבה לקצב הגבוה בהשוואה לעולם נובע מכך שהנתונים נאספים בסוף הקיץ.

כמו כן, מפלס מי הים במזרח הים התיכון עלה בכ-15 ס"מ בין השנים 1992 ל-2023, עם קצב ממוצע של 4.7 מ"מ בשנה. מדובר בקצב גבוה יותר מהעלייה העולמית, שמוערכת בכ-3.4 מ"מ לשנה על פי נתוני ה-IPCC. עלייה זו משפיעה על קו החוף של ישראל ועלולה להוביל להצפות חמורות יותר בעת סערות. גם כאן, עיון בדוח עצמו מלמד כי החוקרים סבורים כי חלק מהסיבה לקצב הגבוה בהשוואה לעולם לא נובע משינוי האקלים אלא מאפקט מקומי בשם EMT (פרטים בדוח), והם מציינים כי זה לא מעיד שעליית מפלס הים באזורנו תמשיך להיות גבוהה באותה מידע בעתיד.

תהליך נוסף שקורה עקב שינויי האקלים הוא החמצת הים, כלומר עלייה ברמות הפחמן הדו-חמצני באוויר גורמת לעלייה בחומציות מי הים. תופעה זו מאיימת על חלק מהיצורים הימיים ועלולה לשבש את מארג המזון הימי כולו.

כספית מעבר לתקן המותר ב-65% מהדגים בעכו

פרק אחר בדוח עוסק בניטור מזהמים במים, ובו מדווח, בין היתר, על ממצא מדאיג של עלייה בריכוזי כספית בדגי מאכל במפרץ עכו בשנת 2023. מקור הכספית הוא ככל הנראה מהאתר הנטוש של מפעל תעשיות אלקטרוכימיות, בו ידוע כי הוזרמו/הוטמנו כמויות גדולות של כספית וחומרים אחרים באופן לא מוסדר והם מחלחלים למי התהום ומשם למי הים וקרקעית הים.

לפי הדוח, מאז שנת 2000 נרשמה עלייה משמעותית בריכוז הכספית בדגים מסוימים במפרץ עכו, אך המגמה התהפכה החל משנת 2012 ונרשמה ירידה וחזרה לערכים נמוכים. המגמה נמשכה עד לקורונה, אז הופסקו הבדיקות, שחזרו בשנתיים האחרונות.

בשנה הקודמת לדוח (2022) בכ- 30% מהדגים שנדגמו (14 מתוך 44) נמדדו חריגות מהערך המותר לדגי מאכל לפי שירות המזון הארצי במשרד הבריאות. בשנת 2023 נרשם גידול משמעותי כאשר ב-65% מהדגים (31 מתוך 48) נמדדה חריגה בריכוז הכספית.

לאור ריכוזי הכספית שנמדדו בדגי מאכל, הדוח שוב ממליץ (כמו בשנה שעברה) לאסור שיווק של דגים ממינים מסוימים, ולבצע סקר רחב של תכולת הכספית בכל המינים המסחריים מאזור מפרץ חיפה. כותבי הדוח סבורים שבדגים במשקל גדול יותר מאלה שנדגמו בניטור לשנים 2022-2023, תמצא חריגה גדולה יותר של ריכוזי כספית, בשל תהליכי ביואקומולציה.

למרות שבדוח זה לא רשום, בהודעה של המשרד להגנ"ס נאמר כי העלייה בריכוז הכספית בשנת 2023 נובעת ככל הנראה מהעלייה בגשמים בשנת 2023.

נזכיר כי בשנת 2022 החל השיקום של הקרקעות המזוהמות באתר תעשיות אלקטרוכימיות, אך מכיוון שמי התהום עדיין לא מטופלים, המשרד להגנ"ס מציין כי צפוי שרמות הכספית ימשיכו להיות גבוהות בשנים הקרובות.

הפרק על ניטור מזהמים במים, עוסק גם בהזרמות ביוב גולמי מרצועת עזה שנמשכו גם בשנת 2023, כפי שנצפה בתצלומי לוויין. כתם כלורופיל, הנובע מפריחת מיקרואצות הניזונות מהביוב, משתרך לאורך חופי ישראל הדרומיים ועד לאזור מתקן ההתפלה באשקלון. המצב מחמיר בתקופות של מתיחות ביטחונית, והמידע מועבר לגורמים הרלוונטיים כדי לצמצם את הנזק.

ממצאים בולטים נוספים מניטור המזהמים בים:

• רוב שפכי נחלי החוף מזוהמים בחומרי דשן ועומס אורגני, כתוצאה מהזרמה של עודפי קולחין באיכות ירודה ממט"שים, והזרמה לא חוקית של ביוב.
• חלה החמרה באיכות המים בשפך נחל הקישון במפרץ חיפה שעלולה להוביל לפריחה של אצות רעילות
• יש חשש לזרימת מזהמים אורגניים לישראל מהדלתא של הנילוס במצרים.

ירידה בשקיות הפלסטיק בקרקעית הים

פרק נוסף בדוח עוסק בהיקפי ומקורות הפסולת הימית והחופית בישראל, לצד תובנות על מצב מפרץ אילת וצבי הים.

לפי פרק זה, הפלסטיק ממשיך להיות המרכיב העיקרי בפסולת החופית. בצפון ובמרכז הוא מהווה עד 90% מכלל הפסולת, ואילו בחופים הדרומיים של הים התיכון הוא מהווה כ-60%. הפריטים השכיחים ביותר הם בדלי סיגריות וכוסות חד-פעמיות.

כמו כן, גם בשנת 2023 נרשמה המשך של ירידה באחוז שקיות הפלסטיק בקרקעית הים התיכון, מאז שנת 2021, כנראה הודות לתוכניות כמו "חוף נקי" והחקיקה לצמצום השימוש בשקיות.

ומאיפה מגיעה הפסולת? לפי הדוח, בחופי המרכז והצפון, בין 50 ל-90% מהפלסטיק יוצר בישראל, בעוד שבדרום עולה שיעור הפסולת ממדינות שכנות, המגיעה דרך זרמים מדרום-מערב.

הפלסטיק מצטבר בקרקעית והמיקרו פלסטיק צף

תופעת הצטברות פסולת פלסטיק בעומק של כ-200 מטר נמשכת מאז 2017, עם ריכוזים גבוהים משמעותית לעומת אזורים רדודים. דוחות קודמים הצביעו גם על פסולת בעומקים של 1,100 ו-1,300 מטר, מה שמדגיש את קרקעית הים כמאגר מרכזי לפסולת שאינה מתכלה.

לצד זאת, ריכוזים גבוהים במיוחד של מיקרופלסטיק צף נרשמו באשדוד ובאזור נחל הירקון, עם כ-1.2 פריטים למ"ר – גבוה משמעותית מאיטליה (0.7 פריטים למ"ר). בעוד שבקרקעית הים ריכוזי המיקרופלסטיק נמוכים, באזורי קו הגאות והשפל יש הצטברות של אלפי חלקיקים למ"ר.

עקב כך, בדיקות שנערכו בשנים 2020-2023 חשפו שפסולת פלסטיק נמצאה ב-79% מצבי הים שנבדקו. מספר החלקיקים במערכת העיכול נע בין מאות לאלפים לצב.

מפרץ אילת: קרקעית עמוסה בפסולת ימית

ממצאי דוח 2023 מצביעים על תמונה מורכבת גם בכל הנוגע למצב הפסולת במפרץ אילת. בעוד שחופי המפרץ נותרו נקיים יחסית, בקרקעית הים נרשמו ריכוזי פסולת גבוהים בסדרי גודל משמעותיים יותר מאלה שבמימי הים התיכון.

הסקר במפרץ אילת מתבצע באמצעות צילומי וידאו, כדי להימנע מפגיעה בשונית האלמוגים, בשונה מהשיטה הנהוגה בים התיכון, הכוללת גרירת רשתות על הקרקעית. אף על פי ששיטה זו מצמצמת את היכולת למדוד פסולת קבורה, הממצאים עדיין מצביעים על כמויות גדולות של פסולת נראית לעין, בעיקר בצפון המפרץ. מגמת השיפור שנרשמה ב-2022, עם ירידה בריכוזי הפסולת בצפון המפרץ, התהפכה ב-2023, וחלה שוב עלייה בכמות הפסולת הנצפית.

הרכב הפסולת במפרץ אילת שונה מזה שבים התיכון: בעוד שבים התיכון הפלסטיק הדומיננטי מורכב בעיקר מאריזות ושקיות, במפרץ אילת עיקר הפסולת היא מציוד שיט ודיג – כמו חבלים, מבני מתכת וסינקרים מבטון. באזור הגבול עם מצרים נרשמו ריכוזים גבוהים של כוסות פלסטיק חד-פעמיות, שככל הנראה מקורן בחופי אילת, מאחר שהזרמים באזור זה נעים דרומה. ממצאים אלו מדגישים את הצורך בהגברת המודעות והפיקוח על מקורות הפסולת המקומיים.

בנוסף לניטור זיהום הים במזהמים, מתכות ופסולת, והתמקדות בתופעות משבר האקלים על הים, הדוח עוסק גם במגוון ביולוגי, לרבות הצבעה על מיתון במגמת הירידה בצפיפות החי במצע הרך במפרץ חיפה, פירוט על היעלמות מינים ועל מינים פולשים.

רקע על תוכנית ניטור הים התיכון ומפרץ אילת

הדוח, שפורסם על ידי המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה והמכון לחקר ימים ואגמים, נועד להוות כלי מרכזי לתכנון מדיניות סביבתית, קבלת החלטות ותכנון ארוך טווח להגנת הסביבה הימית. הוא מורכב מ-5 פרקים:

1. שינוי אקלים
2. פסולת ימית
3. זיהום ים
4. מגוון ביולוגי
5. שלמות הקרקע

תוכנית הניטור של הים התיכון פועלת במימון המשרד להגנ"ס משנת 1978 ומבוצעת על ידי החברה לחקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל), בהתאם למחויבותה של ישראל לאמנת ברצלונה. הניטור נועד לקבל הערכת מצב של הסביבה הימית ויצירת בסיס מדעי ארוך טווח לקבלת החלטות בנוגע להגנה על הסביבה הימית, כולל אכיפה, שמירה על המערכת האקולוגית וניהול הסביבה הימית.

התייחסויות

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "ישראל נמצאת בנקודה קריטית במאבק לשמירה על הים התיכון. ממצאי דו"ח הניטור הלאומי לשנת 2023 ממחישים את ההשפעות הברורות של שינויי האקלים והפעילות האנושית על הים, אך גם את הפוטנציאל שלנו לשנות ולשפר. המשרד להגנת הסביבה ימשיך לפעול להפחתת זיהום הים וחופיו, שימור המגוון הביולוגי וקידום רגולציה שתגן על הים למען הדורות הבאים".

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן: "משרד האנרגיה רואה חשיבות גדולה בשמירה על האיזון שבין הפיתוח והשמירה על הסביבה. הניטור הימי בים העמוק משמש אחד מהאמצעים העיקריים לבקרה של מצב בריאות הים ואיכות המים תוך כדי הפקת גז טבעי בים ושינויים ארוכי טווח גלובליים. אני שמח לראות כי במהלך שש שנות הניטור אשר מתבצע בשיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה, עולה כי שיתוף הפעולה בין המשרדים למניעת השפעות שליליות של פעילות סקטור האנרגיה על סביבת ים העמוק נושא פרי ומאפשר לפעילות להתקיים באופן מקיים".

מנכ"ל המכון לחקר ימים ואגמים לישראל, אלון זס"ק: "תוכנית הניטור הלאומית בים התיכון מבוצעת על ידי חקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל) למעלה מחמישה עשורים ובין השאר בהתאם למחויבותה של מדינת ישראל לאמנת ברצלונה. במהלך שנת 2023 למרות אירועי הלחימה ושיבושי GPS, אנשי הצוות, חוקרים וחוקרות מחיא"ל יחד עם צוותי הים המשיכו לפעול על מנת לייצר המשכיות לאיסוף הנתונים מהסביבה הימית גם בתקופת המלחמה. ממצאי הדוח מהווים כלי חשוב לתמיכה בקבלת החלטות בסביבה הימית. הדוח הנוכחי משקף מספר מגמות מדאיגות שהם תוצר שינויי האקלים והשפעות האדם על הסביבה להם אנו עדים בשנים האחרונות. בין היתר, ממצאי הדוח השנתי מראים על המשך התחממות הים התיכון באזורנו כמו גם על היעלמות מיני דגים והתבססות של מינים פולשים, וכן על מגמות זיהום שונות שלהן עלולות להיות השלכות בריאותיות וסביבתיות".

---

מסמכים רלוונטיים: