פורסם הדוח הלאומי בנושא אובדן והצלת מזון ולפיו בעשור האחרון איבד המשק הישראלי מזון בשווי מצטבר של 211 מיליארד ₪. בשנת 2024 בלבד נזרקו בישראל 2.6 מיליון טון מזון בשווי של 26.2 מיליארד ₪, שהם כ-39% מהמזון המיוצר בישראל – שווה ערך ל-1.3% מהתוצר הלאומי.

רוב אובדן המזון (17% מכלל המזון המיוצר) מתחרש במקטע הצריכה הביתית שבו נרשם אובדן מזון בשווי של 10 מיליארד ₪, עלות שנתית של 10,785 ₪ למשק בית. כל זה בזמן שכ-485 אלף משקי בית חיים באי-ביטחון תזונתי.

היקף אובדן המזון גובה מחיר סביבתי ובריאותי כבד. לפי הדוח, העלות הסביבתית של אובדן מזון נאמדה בשנת 2024 בכ-4.2 מיליארד ₪, הכוללת בזבוז משאבי מים, קרקע ואנרגיה, פליטת גזי חממה ומזהמים, ועלות ישירה של טיפול בפסולת. כמו כן אובדן המזון היה אחראי בשנת 2024 לכ-6% מפליטות גזי החממה בישראל.

צמצום אובדן ובזבוז מזון הוא חלק מאסטרטגיית הפסולת של המשרד להגנ"ס בנושא הפחתה במקור. לפני כחודשיים פרסם המשרד להגנ"ס לראשונה תוכנית לאומית לצמצום אובדן ובזבוז של מזון הכוללת מהליכים להפחתת אובדן ובזבוז מזון ומציבה גם יעידם עד 2050.

כמו כן, באיחוד האירופי נכנס לאחרונה לתוקף תיקון חוק בנושא בזבוז מזון המחייב את מדינות האיחוד לעמוד ביעדים שנקבעו.

קישור לדוח המלא שנכתב על-ידי לקט ישראל ו-BDO בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות בסוף הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. פורסמה התוכנית הלאומית לצמצום בזבוז מזון, 21.9.2025
2. אירופה: נקבעו יעדים לצמצום בזבוז מזון, 22.10.2025
3. מחקר ישראלי: אחסון מלפפונים בשקית פלסטיק, 17.9.2025
4. עדכון של יעדי ההטמנה והמיחזור, 21.5.2025
5. סקר הרכב הפסולת: 25% מהפח הירוק היא אריזות, 6.8.2025
6. למידע נוסף על פסולת עירונית | infospot

דוח לקט ישראל: אובדן המזון ירד, אבל הכמות עלתה

לפי הדוח, בעשור האחרון היקף אובדן המזון לנפש ירד בשיעור של 13%, ירידה מרשימה, בעיקר לאור העובדה שבתקופה זו אוכלוסיית ישראל גדלה בשיעור של 19%. ואולם, למרות הירידה הזו, סך אובדן המזון בטונות גדל לאורך העשור בשיעור של 4% (6% בנטו) בגלל הגידול הדמוגרפי שמשמעותו ייצור של יותר פסולת ושל יותר מזון אבוד.

את הירידה באובדן המזון מייחסים בדוח לשיפור אמצעים הטכנולוגיים להכנת ואחסון מזון, לשינויים בהרגלי הצריכה הכוללים יותר הזמנות מקוונות של מזון ושל אוכל מוכן ועלייה במודעות הצרכנית לאובדן ובזבוז מזון.

למרות הירידה בשיעור אובדן המזון, העלות עלתה בעשור האחרון בשיעור של 45% - מ-18 מיליארד ₪ בשנת 2015 ל-26.2 מיליארד ₪ בשנת 2024. עלייה זו נובעת בעיקר מעלייה ניכרת במחירי המזון, ובייחוד של פירות וירקות שעלו בשיעור של 29% בין השנים 2015–2025. גם שאר מחירי המזון עלו בתקופה בשיעור של כ-20%.

בשנת 2024 נזרקו בישראל 2.6 מיליון טון מזון בשווי של 26.2 מיליארד ₪, שהם כ-39% מהמזון המיוצר בישראל – שווה ערך ל-1.3% מהתוצר הלאומי. רוב אובדן המזון מתחרש בשלב הייצור החקלאי (11% מכלל המזון המיוצר) ובשלב הצריכה הביתית (17% מכלל המזון המיוצר).

בדוח מציינים עוד שמתוך 26.2 מיליארד ₪ אפשר להציל מזון בשווי כמעט 10 מיליארד ₪, יותר ממחצית מהסכום (כ-5.3 מיליארד ₪) אפשר להציל בשלב הקמעונאות וההפצה.

העלות הסביבתית מאובדן מזון גדלה ב-30%

אובדן מזון טומן בחובו בזבוז של משאבים כמו מים, קרקע, אנרגיה ודלק ויוצר כמות גדולה יותר של פסולת הדורשת טיפול. כמו כן משפיע אובדן מזון על פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר. בדוח מסבירים שהעלויות הסביבתיות של אובדן מזון עלו מ-2019 בשיעור של 30%: מ-3.2 מיליארד ₪ ל-4.2 מיליארד ₪ בשנת 2024.

עלייה זו נובעת מגידול בהיקף האובדן הכולל ומהעובדה שחלק ניכר ממנו מתרחש בשלבים האחרונים של שרשרת הערך, שלב ההפצה והצריכה, שבהם כל יחידת מזון מגלמת את כלל השפעות הסביבתיות שנצברו לאורך תהליך הגידול, הייצור, האריזה והשינוע.

מתוך 4.2 מיליארד ₪ של עלויות סביבתיות שנתיות של אובדן מזון, 1.6 מיליארד ₪ נגרמו מאובדן משאבי טבע, 1.6 מיליארד ₪ בגלל פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר ועוד 1 מיליארד ₪ של עלות ישירה של טיפול בפסולת.

לפי הדוח, אובדן מזון (כולל אריזות) במקטעים השונים, לא כולל המקטע החקלאי, מייצר כ-2 מיליון טון של פסולת עירונית שהם כ-35% מהיקף הפסולת העירונית הנוצרת מדי שנה בישראל (כ-6.2 מיליון טון).

אובדן המזון בשנת 2024 גרם לפליטת כ-5 מיליון טון של גזי חממה שהם כ-6% מסך פליטות גזי החממה בישראל. בדוח מדגישים שהפחתת אובדן המזון תסייע לישראל לעמוד ביעדים שקבעה בתחום הפחתת פליטות גזי חממה והפחתת הטמנת הפסולת.

המלצות: קידום חקיקה, תוכנית לזמני חירום וגיוס הדור הצעיר

כדי להקטין את אובדן ובזבוז המזון בישראל, הדוח ממליץ לנקוט עוד צעדים, נוסף על פרסום התוכנית הלאומית למניעת איבוד ובזבוז מזון שהמשרד להגנ"ס. בין הצעדים:

• גיבוש תוכנית לאומית למניעת בזבוז מזון בימי חירום: תוכנית שתאפשר תגובה מהירה בעתות חירום ותכלול מגנוני סיוע שיחזקו את ענף החקלאות, תשתיות לוגיסטיות, תמריצים לצמצום בזבוז מזון ופיתוח מערך התנדבות ממוסד בחקלאות.
• קידום חקיקה וקביעת מסגרת רגולטורית: השלמת תהליך חקיקה וקידום רגולציה רחבה יותר שתספק מענה ארוך טווח לצמצום בזבוז ואובדן מזון. שני חוקים שטרם אושרו:
  • תיקון לחוק פקודת המכס שמטרתו למנוע השמדת מזון ראוי לצריכה שהוחרם או חויב במכס והעברתו לנזקקים באמצעות הרשויות או ארגונים.
  • תיקון לחוק פקודת מס הכנסה שלמטרתו לתת ניכוי מס לעסקים התורמים מזון במקום להשמידו.
• עוד המלצות: אימוץ חדשנות ובינה מלאכותית בתהליכי הצלת מזון לכל שרשרת ההצלה, גיוס הדור הצעיר הנחשב לאחת הדרכים היעילות לעיצוב דפוסי צריכה חדשים.

התוכנית של המשרד להגנ"ס: צעדים לצד יעדים

התוכנית הלאומית לצמצום בזבוז ואובדן מזון שהמשרד להגנ"ס פרסם לפני כחודשיים ממליצה ליישם 5 מהלכים עיקריים להפחתת אובדן המזון: הנגשת מידע, רגולציית פסולת, שינוי התנהגות, הרחבה של הצלת מזון, סנכרון ותיאום. כמו כן ממליצה התוכנית להשקיע בחדשנות ולבצע מדידה ומעקב ממשלתיים אחר הנושא.

התוכנית מציבה יעדים לפי שני תרחישים: תרחיש מתון של צמצום 25% מאובדן המזון עד 2050 ותרחיש של צמצום 50% מאובדן המזון עד שנת 2050, שניהם בהשוואה לשנת 2026. כמו כן קובעת התוכנית יעד משנה של 10% הצלת מזון עד 2050. בתוכנית מוסבר שקביעת יעד נפרד להצלת מזון נועדה להבטיח שמאמצים בתחום זה ייעשו במקביל לפעולות מניעה והפחתה במקור – ולא כתחליף להן.

במשרד להגנ"ס מעריכים שיישום התוכנית ב-5 השנים הקרובות צפוי למנוע כ-670 אלף טונות של מזון אבוד, לחסוך כ־343 מיליון ₪ בשנה בעלויות טיפול בפסולת ולהניב תועלת משקית נטו של כ־452 מיליון ₪ בשנה.

לצד זה, יישום של כל מרכיבי התוכנית בשנים 2026–2030 ידרוש השקעה ממשלתית של כ־220 מיליון ₪. במשרד להגנ"ס מעריכים שהשקעה זאת עשויה להניב למשק תועלת מצרפית של כ-1.2 מיליארד ₪. כשמשקללים את העלות הלא ממשלתית של הצלת המזון, התועלת נטו הצפויה מצמצום אובדן ובזבוז מזון תעמוד על 452 מיליון ₪.

אירופה: תיקון החוק בתחום בזבוז מזון נכנס לתוקף

כפי שדיווחנו לאחרונה, באיחוד האירופי מקדימים את ישראל, ולאחרונה נכנסה לתוקפה דירקטיבת הפסולת המתוקנת למניעת בזבוז מזון  הקובעת יעדים בנושא בזבוז מזון שכל מדינות האיחוד יהיו חייבות לעמוד בהם.

לפי הדירקיטבה, עד שנת 2030 יצטרכו מדינות האיחוד לצמצם את בזבוז המזון בשיעור של 10% בתחום הייצור והעיבוד ובשיעור של 30% לנפש בתחום הצריכה והמכירה, הכולל מסעדות, שירותי מזון ומשקי בית.

כדי לעמוד ביעדים אלה, ייאלצו מדינות האיחוד להתאים את התוכניות שלהן בתחום מניעת בזבוז מזון ולקבוע כלים לשינוי התנהגות בקרב צרכנים ויצרנים, להגברת המודעות ולקידום חדשנות ופתרונות טכנולוגיים. כמו כן כוללת הדירקטיבה המתוקנת אמצעים לצמצום חוסר יעילות בשרשרת אספקת המזון ולהגברת שיתוף הפעולה בין גורמים בשרשרת.

לפי נתוני האיחוד האירופי, נוצרים מדי שנה באירופה כ-60 מיליון טון של פסולת מזון, שמייצגים הפסד כספי של כ-130 מיליארד €. העלות המוערכת הכרוכה באיסוף פסולת מזון וטיפול בה מוערכת בכ-9 מיליארד €.

התייחסויות

עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה: "דו"ח אובדן המזון מציג תמונה עגומה שהגיעה העת לשנותה. המשרד להגנת הסביבה בשיתוף משרד החקלאות, פרסם לאחרונה תוכנית לאומית לצמצום אובדן ובזבוז מזון בישראל. התוכנית מתווה את הדרך להתמודדות עם אובדן המזון בישראל ומהווה מענה סביבתי, חברתי-כלכלי לאחד האתגרים הגדולים של מערכות המזון בישראל. הצלת מזון היא צעד יסודי בבניית משק מזון בר-קיימה, שיפחית עומסים על משקי הבית, יצמצם פערים חברתיים ויקטין את טביעת הרגל הסביבתית של ישראל. המשרד ימשיך לפעול ליישום התוכנית באמצעות עיגון תקציבי ושיתוף פעולה בין-משרדי ורב-מגזרי למען אזרחי ישראל".

גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל: "211 מיליארד שקלים של מזון נזרקו בעשור אחד. זהו מחדל לאומי שאין לו הצדקה מוסרית, סביבתית, חברתית או כלכלית. אחרי עשור של מודעות הגיע הזמן למעשים. חייבים להפסיק לזרוק אוכל ולהתחיל להציל אותו. לקט ישראל, ארגון הצלת המזון הלאומי, מוכיח כבר שנים שהפתרון קיים – אפשר להציל מזון ראוי, להפוך בזבוז למשאב ולחבר בין שפע לחוסר. הארגון פועל זה 22 שנה בשיתוף אלפי חקלאים, יצרנים, רשתות קמעונאיות ומתנדבים להצלת מזון איכותי וראוי המחולק למאות אלפי משפחות בישראל. לפי נתוני הדוח, כל שקל המושקע בהצלת מזון, מניב ערך של 10.7 שקלים למשק הלאומי – פתרון משתלם, מיידי ובר-קיימה. על המדינה לפעול לתקצוב מתאים על-מנת להשיג את היעד הלאומי האחד והברור: ישראל בלי אובדן מזון".

ד"ר מורן בלייכפלד מגנאזי, מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות: "משרד הבריאות רואה חשיבות רבה בצמצום אובדן והצלת מזון כחלק מההתמודדות עם אי-ביטחון תזונתי ולקידום תזונה בריאה ובת-קיימה. הגדלת צריכת פירות וירקות בקרב אוכלוסיות אלה יכולה להביא לשיפור משמעותי בבריאותם, ובנוסף לשיפור באיכות החיים גם לחסוך למשק עלויות רבות. המשרד שותף בגיבוש התוכנית הלאומית לביטחון מזון ולכתיבת המתווה הלאומי לביטחון תזונתי ופועל לצמצום בזבוז מזון באמצעות שילוב הנושא ברכש הציבורי, בתוכניות חינוך בשלטון המקומי ובמסגרות חינוכיות".

חן הרצוג, כלכלן ראשי BDO ועורך הדוח: "אובדן מזון בהיקף של 26 מיליארד שקל בשנה האחרונה מהווה פגיעה קשה בביטחון התזונתי, ביוקר המחיה ובאיכות הסביבה. בתקופת המלחמה הכלכלה הישראלית שילמה מחיר בשל הגידול בהיקף אובדן המזון, בעיקר במקטע החקלאי. עלות אובדן המזון מתגלגלת בסופו של דבר לכיסו של הצרכן, והיא אחד הגורמים לעלייה של כ-15% במחירי הפירות והירקות מאז תחילת המלחמה. אזורי קו העימות בעוטף עזה ובאזור הצפון אחראים לכ-30% מהתפוקה החקלאית והתוכניות הכלכליות לשיקום הצפון והדרום ולחזרת המשק לצמיחה בעקבות המלחמה חייבות לכלול מדיניות לאומית אופרטיבית להפחתת אובדן המזון והגדלת היקף ההצלה. מאז פרסום דו"ח אובדן המזון הראשון של לקט ישראל ו-BDO לפני 10 שנים, גדלה העלות השנתית של אובדן המזון למשק ב-45% – מ-18 מיליארד ₪ בשנת 2015 ל-26 מיליארד ₪ השנה. היעדר מדיניות ותקציבים לאומיים להפחתת אובדן מזון הוא מחדל מתמשך. יש לעדכן את תקציב המדינה לשנת 2026 ולכלול בו תקצוב למימוש תוכנית לאומית להצלת מזון כבר השנה".

 --

מסמכים רלוונטיים: