המשרד להגנת הסביבה פרסם לראשונה תוכנית לאומית לצמצום בזבוז ואובדן של מזון.
התוכנית ממליצה ליישם 5 מהלכים עיקריים להפחתת אובדן המזון: הנגשת מידע, רגולציית פסולת, שינוי התנהגות, הרחבה של הצלת מזון, סנכרון ותיאום. כמו כן ממליצה התוכנית להשקיע בחדשנות ולבצע מדידה ומעקב ממשלתיים אחר הנושא.
התוכנית מציבה גם יעדים לפי שני תרחישים: תרחיש מתון של צמצום 25% מאובדן המזון עד 2050 ותרחיש של צמצום 50% מאובדן המזון עד שנת 2050, שניהם בהשוואה לשנת 2026.
במשרד להגנ"ס מעריכים כי יישום התוכנית בחמש השנים הקרובות צפוי למנוע כ-670 אלף טונות של מזון אבוד, לחסוך כ־343 מיליון ₪ בשנה בעלויות הטיפול בפסולת ולהניב תועלת משקית נטו של כ־452 מיליון ₪ בשנה.
לצד זה, יישום של כל מרכיבי התוכנית בשנים 2026–2030 ידרוש השקעה ממשלתית של כ־220 מיליון ₪. במשרד להגנ"ס מעריכים שהשקעה זאת עשויה להניב למשק תועלת מצרפית של כ-1.2 מיליארד ₪. כשמשקללים את העלות הלא ממשלתית של הצלת המזון, התועלת נטו הצפויה מצמצום אובדן ובזבוז מזון תעמוד על 452 מיליון ₪.
קישור לתוכנית המלאה בתחתית הכתבה.
כתבות רלוונטיות:
בתוכנית מוסבר שאובדן ובזבוז מזון הם אתגר כלכלי, חברתי וסביבתי. מדי שנה נזרקים בישראל כ-2.6 מיליון טון מזון, שהם כ-37% מהייצור המקומי. העלות למשק: יותר מ־23 מיליארד ₪. כ-44% (כ-1.17 טון) מהכמות הכוללת של המזון שנזרק, אפשר להציל.
התופעה גורמת לבזבוז משאבי מים, קרקע ואנרגיה ולפליטות מזהמים וגזי חממה לאוויר. כמו כן יש לזכור שבישראל יש 2.18 מיליון בני אדם החיים באי-ביטחון תזונתי.
התוכנית מציעה מסגרת אסטרטגית להפחתת אובדן ובזבוז מזון בישראל, והיא מהווה פרק מתוך התוכנית הלאומית לביטחון מזון של משרד החקלאות.
התוכנית כוללת המלצה על כלי מדיניות למניעה ולהפחתה של אובדן ובזבוז של מזון ועל כלי מדיניות להגדלת הצלת מזון במקרים שבהם אי-אפשר למנוע מראש את היווצרות העודפים. לשם כך התוכנית מציעה 5 מהלכים מרכזיים, לצד השקעה בחדשנות ובתשתית לאומית למדידה ולדיווח:
1. רגולציית פסולת (כחלק מאסדרת משק הפסולת): בחינת כלים רגולטוריים שימנעו מראש יצירה של עודפי מזון, כמו אגרה על פסולת מזון המיוצרת בעסקים או איסור להשליך מזון ראוי למאכל (בדומה לרגולציה הקיימת בצרפת ובארה"ב). מהלכים אלה יאפשרו לצמצם מראש את כמות פסולת המזון שמגיעה להטמנה.
2. הנגשת מידע:
3. שינוי התנהגות: חינוך והסברה לציבור הרחב, לצד הכשרות מקצועיות לאנשי מקצוע מתחום החקלאות, הקמעונאות ושירותי ההסעדה כדי לעודד שימוש מיטבי במזון, להקטין בזבוז בבתים ובעסקים ולהגביר את המודעות להצלת מזון.
4. הרחבה של הצלת מזון: התוכנית מציעה לבנות מנגנונים שיטתיים להצלת עודפי מזון ולהפנייתם לצרכים חברתיים באמצעים כמו:
5. סנכרון ותיאום: פיתוח 2 כלים דיגיטליים ייעודיים לשיפור יכולת הצלת המזון במקטע החקלאי:
נוסף על 5 המהלכים האלה, התוכנית מדגישה את חשיבות ההשקעה בחדשנות, לרבות פיתוח טכנולוגיות חדשות לניהול מזון ולמניעת פסולת, קידום פיילוטים ויוזמות מחקר. כמו כן, ממליצה התוכנית להקים תשתית מדידה ודיווח ממשלתית שתאפשר לעקוב אחרי התקדמות התוכנית והעמידה ביעדים שהציבה ולצד זה תבטיח שקיפות לציבור.
כאמור, התוכנית גם מציבה יצעדים לצמצום בזבוז ואובדן מזון לפי שני תרחישים:
במשרד להגנ"ס מסבירים שצמצום אובדן ובזבוז מזון מפחיתים את יוקר המחיה בזכות חיסכון בגורמי הייצור, צמצום היקפי האספקה הנדרשים להבטחת ביטחון מזון ולחיזוק הביטחון התזונתי של אוכלוסיות נתמכות.
כמו כן קובעת התוכנית יעד משנה של 10% הצלת מזון עד 2050. בתוכנית מוסבר שקביעת יעד נפרד להצלת מזון נועדה להבטיח שמאמצים בתחום זה ייעשו במקביל לפעולות מניעה והפחתה במקור – ולא כתחליף להן. כדי להפנות עודפי מזון ראויים לצריכה לאוכלוסיות הזקוקות לכך, יש צורך בפיתוח תשתיות לוגיסטיות, חיזוק מנגנוני הפצה, ועידוד שיתופי פעולה בין-מגזריים
לפי הערכות המשרד להגנ"ס, יישום התוכנית בשנים 2026–2030 צפוי לדרוש השקעה ממשלתית כוללת של כ־220 מיליון ₪. כ-50% מהתקציב יופנו למהלכי מניעה, כ-36% יוקדשו למהלכי הצלה, וכ-14% יושקעו בפעולות רוחביות.
ההשקעה בתוכנית לצמצום בזבוז ואובדן מזון צפיוה לייצר למשק תועלת מצרפית של כ־1.12 מיליארד ₪. כשמביאים בחשבון גם את ההשקעות הלא-ממשלתיות, מתקבלת תועלת נטו צפויה של כ־452 מיליון ₪.
במשרד להגנ"ס מדגישים שיישום התוכנית ידרוש שיתוף פעולה רחב בין הממשלה, הרשויות המקומיות, המגזר העסקי והחברה האזרחית. התוכנית צפויה להניב תועלות עצומות למשק, לסביבה ולחברה הישראלית כולה.
לאחרונה דיווחנו שהאיחוד האירופי איץ תיקון לדירקטיבת הפסולת בתחום מניעת בזבוז מזון. התיקון שאושר מציב יעדים להפחתת פסולת מזון עד 2030 במדינות האיחוד האירופי, בהשוואה לנתוני שנת 2020. לפי החוק, מדינות האיחוד נדרשות לצמצם עד סוף שנת 2030 את בזבוז המזון ב-10% בתחום העיבוד והייצור, וב-30% בתחום המכירה והצריכה, כולל במסעדות, בשירותי מזון ובמשקי בית.
החוק קובע עוד שהאיחוד האירופי יסייע למדינות החברות להשיג את היעדים באמצעות שיתוף של שיטות עבודה מיטביות ולמידה משותפת. נוסף על כך האיחוד יממן מחקר וייתן מענקי יישום.
לפי נתוני האיחוד האירופי, נוצרים מדי שנה באירופה כ-60 מיליון טון של פסולת מזון, שמייצגים הפסד כספי של כ-130 מיליארד €. העלות המוערכת הכרוכה באיסוף פסולת מזון וטיפול בה מוערכת בכ-9 מיליארד €.
עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה: "מהפכת הפסולת של ישראל נמשכת. מונעים יצירת פסולת כבר במקור. לראשונה בישראל, המשרד להגנת סביבה יחד עם שותפים ומומחים מציע תוכנית מקיפה שתצמצם את היווצרות פסולת המזון. יישום התוכנית יחייב שיתוף פעולה ממשלתי רוחבי, ואנחנו מאמינים כי נוכל לרתום את כל השותפים הרלוונטיים להתמודד עם בזבוז המזון הפוגע בחברה, בסביבה ובכלכלה".
---
מסמכים רלוונטיים: