בחודש יולי הקרוב, הפרלמנט האירופאי צפוי לאשר 2 הצעות חוק בתחום הפסולת. אחת עוסקת בהטלת אחריות יצרן מורחבת על יצרני טקסטיל, והשנייה עוסקת בצמצום בזבוז המזון.
בתחום הטקסטיל הצעת החוק מטילה על יצרני ויבואני טקסטיל לממן את האיסוף, המיון והמיחזור של מוצריהם, באופן דומה לחוקי אחריות יצרן אחרים. בתחום צמצום בזבוז המזון, החוק מציב יעדים להפחתת פסולת מזון לשנת 2030 למדינות האיחוד האירופי.
הצעת החוק בנושא פורסמה לפני כשנתיים אך אישור הצעת החוק התעכב כיוון שהתנהל מו"מ עם בעלי עניין על הנוסח שלו. לאחרונה הושגה הסכמה וההצעה תעלה להצבעה בתחילת חודש יולי.
בישראל אין אחריות יצרן מורחבת על מוצרי טקסטיל, אך כמו בנושאים סביבתיים אחרים, הרגולציה הסביבתית בישראל לרוב מאמצת את עקרונות הרגולציה האירופאית באיחור של מספר שנים, ולכן ייתכן שהנושאים האלה יגיעו בקרוב גם לישראל.
לעומת זאת הנושא של בזבוז מזון כן עלה לסדר היום של המשרד להגנ"ס והוא מגבש תוכנית לאומית בנושא. פרטים בהמשך הכתבה.
קישור להצעת החוק המלאה של האיחוד האירופי בתחתית הכתבה.
כתובת רלוונטיות:
לפי החוק החדש, כך מסבירים באיחוד, כל מדינה שחברה באיחוד תצטרך ליישם מנגנון אחריות יצרן מורחבת בתחום הטקסטיל וההנעלה, שמטיל על יצרני הטקסטיל לממן את עלויות האיסוף, המיון והמיחזור של מוצריהם.
הוראות אלה ייכנסו לתוקפן 30 חודשים לאחר אישורו והן יחולו גם על יצרנים שפעילותם מבוססת על מסחר אלקטרוני, וגם על יבואני טקסטיל לאירופה. במהלך המשא ומתן הושגה פשרה בנושא של עסקי טקסטיל קטנים, שהאיחוד רצה להחריג מהחקיקה, ועליהם ההוראות יחולו באופן מקל ורק בעוד 42 חודשים.
החקיקה החדשה תחול על מוצרים כמו בגדים ואביזרים נלווים, נעליים, שמיכות, מצעים, מוצרי טקסטיל למטבח, וילונות וכובעים. ניתנה זכות בחירה למדינות האם לקבוע מנגנוני אחריות יצרן מורחבת גם עבור יצרני מזרנים.
עוד תחום שהחקיקה החדשה עוסקת בו הוא ייצוא לא חוקי של פסולת טקסטיל למדינות מתפתחות, תחת התירוץ של שימוש חוזר או מיחזור – כשבפועל הפסולת מושלכת במטמנות לא מוסדרות או שריפה פיראטית. החוק קובע כי משלוחים של פסולת טקסטיל יאושרו רק אם יש ערבויות לכך שהפסולת תטופל בצורה טובה לסביבה.
לפי האיחוד האירופאי, נכון לשנת 2020, נוצרו באירופה 7 מיליון טון של פסולת טקסטיל מדי שנה, שמייצגים 16 ק"ג לנפש. במקביל, מדי שנה, כ-2 מיליון טון פסולת טקסטיל נאספת באופן נפרד (הפרדה במקור). האיחוד מצא שטקטסיל הוא הענף הרביעי בהשפעתו השלילית על הסביבה ועל שינויי האקלים. החקיקה החדשה נועדה לעודד את היצרנים לעצב מוצרי טקסטיל עמידים יותר שקל יותר למחזר אותם, לתקן אותם ולעשות בהם שימוש חוזר.
בתחום הפחתת בזבוז מזון, החוק שיעלה לאישור מליאת האיחוד האירופאי מציב יעדים להפחתת פסולת מזון עד 2030 במדינות האיחוד האירופי, בהשוואה לנתוני שנת 2020. לפי הצעת החוק, מדינות האיחוד נדרשות לצמצם עד סוף שנת 2030 את בזבוז המזון ב-10% בתחום העיבוד והייצור, וב-30% בתחום המכירה והצריכה, כולל במסעדות, בשירותי מזון ובמשקי בית.
האיחוד האירופאי יסייע למדינות החברות להשיג את היעדים באמצעות שיתוף של שיטות עבודה מיטביות ולמידה משותפת. בנוסף, היא תממן מחקר ותיתן מענקי יישום.
לפי האיחוד, כ-60 מיליון טון של פסולת מזון נוצרים מדי שנה באירופה, שמייצגים הפסד כספי של כ-130 מיליארד אירו. העלות המוערכת של איסוף וטיפול בפסולת מזון מוערכת בכ 9 מיליארד אירו.
כאמור, גם בתחום בזבוז המזון אין בישראל חקיקה, אך הנושא כן התחיל לעלות על סדר היום של המשרד להגנ"ס. בתוכנית העבודה של המשרד להגנ"ס לשנת 2025 אחת המשימות היא גיבוש תוכנית לאומית לצמצום אובדן ובזבוז מזון, יחד עם משרד החקלאות והתייעצות עם מגוון בעלי עניין. במסגרת הכנת התוכנית, ייערך מיפויי של אתגרים וחסמים, יוגדרו יעדים ומדדים בתחום וכן יגובשו כיווני פעולה ופרויקטים לצמצום אובדן ובזבוז מזון.
התוכנית הלאומית לצמצום אובדן ובזבוז מזון, היא חלק מעבודה רחבה יותר על תוכנית לאומית לביטחון מזון לישראל בהובלת משרד החקלאות ובשיתוף פעולה עם המשרד להגנ"ס, משרד הכלכלה, משרד הבריאות והמל"ל.
בנוסף לכך, לאחרונה פורסם דוח מקיף בנושא של פירמת רואי החשבון BDO וארגון לקט ישראל, בשיתוף המשרד להגנ"ס ומשרד הבריאות (המבוסס על נתוני הלמ"ס), שחשף שבמהלך שנת 2023, המשק הישראלי איבסד 2.6 מיליון טונות מזון בשווי של 24.3 מיליארד ₪. מדובר בעלייה בשיעור של 3% בהשוואה לשנה הקודמת ואובדן המזון כיום הוא 1.3% מהתוצר הלאומי ומגיע ל-38% מכלל המזון המיוצר בישראל.
קישור לדוח המלא בתחתית הכתבה.
-------
מסמכים רלוונטיים: