האיחוד האירופי פרסם לפני כחודש הצעת חקיקה לעדכון החקיקה בנושא פסולת האריזות שכוללת מגוון צעדים ויעדים, בינהם:
הצעת החוק תיכנס לתוקף רק לאחר שהפרלמנט והמועצה של האיחוד האירופי יאשרו אותה. מטרות החקיקה הן להפחית בכמות פסולת האריזות, להגביל אריזות מיותרות ולקדם פתרונות אריזה לשימוש חוזר ומילוי חוזר.
מטרות נוספות הן להפוך את כל האריזות בשוק האיחוד האירופי לניתנות למיחזור בצורה משתלמת מבחינה כלכלית עד 2030, להפחית את הצריכה של משאבי טבע ראשוניים (כמו פלסטיק בתולי) וליצור שוק מתפקד היטב עבור חומרי גלם משניים, ולהגדיל את השימוש בפלסטיק ממוחזר באריזות באמצעות יעדי חובה.
קישור לנוסח החקיקה מופיע בתחתית הכתבה.
כתבות רלוונטיות:
בממוצע, כל אירופאי מייצר כמעט 180 ק"ג של פסולת אריזות בשנה, כאשר 40% מהפלסטיק ו-50% מהנייר בשימוש באיחוד האירופי מיועדים לאריזה. לדברי האיחוד האירופי, ללא חקיקה יהיה גידול נוסף של 19% בפסולת האריזה עד 2030, ובפסולת אריזות פלסטיק צפוי גידול של 46%.
לפי הצעת החקיקה, האיחוד האירופי מעוניין להפחית את פסולת האריזות בכל אחת מהמדינות החברות בו ב-15% לנפש עד 2040, זאת בהשוואה לשנת 2018. זה יוביל להפחתה כוללת של כ-37% בפסולת האריזות באיחוד האירופי בהשוואה למצב 'עסקים כרגיל'.
להלן הרחבה על היעדים והצעדים שמוצעים בחקיקה:
לדברי האיחוד האירופי, הצעדים המוצעים יפחיתו את פליטת גזי החממה מאריזות ל-43 מיליון טונה עד שנת 2030 לעומת 66 מיליון טונה אם החקיקה לא תשתנה. ההפחתה שוות ערך לפליטות השנתיות של קרואטיה. השימוש במים יופחת ב-1.1 מיליון מ"ק, ועלויות הנזק הסביבתי לכלכלה ולחברה יופחתו ב-6.4 מיליארד אירו.
האיחוד האירופי מודע לכך שהחקיקה תצריך את תעשיות האריזות החד פעמי להתאים עצמן לעולם החדש, אך סבור שהתועלת עולה על המחיר. לדבריו, הגברת השימוש החוזר בלבד צפויה להוביל ליותר מ-600,000 משרות במגזר השימוש החוזר עד 2030, רבות מהן בחברות קטנות ובינוניות מקומיות. כמו כן, אם החברות יגלגלו לצרכנים את החיסכון שלהן מהקטנת האריזות ו/או מיצירת אריזות רב-פעמיות, כל אירופי יוכל לחסוך כמעט 100 אירו בשנה.
בנוסף לכל הצעדים שפורטו לעיל, האיחוד האירופי מבקש לחדד את התנאים להכרה בפלסטיק ביולוגי מתכלה. לשם כך הוא מציע לקובע מספר תנאים:
הביומסה המשמשת לייצור הפלסטיק חייבת להיות ממקור בר-קיימא, ללא פגיעה בסביבה ובהתחשב בעקרון "השימוש המדורג בביומסה". בנוסף, היצרנים חייבים לציין על גבי האריזה את שיעור הפלסטיק הביולוגי מתוך כלל האריזה. התיאור צריך להיות מדויק וניתן למדידה, כך היצרנים יימנעו מהטעיית צרכנים (גרינוושינג) ומתביעות עקב כך.
הצעת החוק גם מורה ליצרנים לסמן את האריזות מבוססות הביומסה כדי שיהיה אפשר לעקוב אחר פרק הזמן שלוקח להן להתכלות ואחר הנסיבות לכך והסביבה שאפשרה זאת. לא ניתן יהיה להחשיב אריזות מתכלות שבפועל מיועדות להיזרק בפח.
עוד מבהירה הצעת החוק כי יש להשתמש בפלסטיק הניתן לקומפוסטציה תעשייתית רק כאשר הוא אינו משפיע לרעה על איכות הקומפוסט וכאשר קיימת מערכת נכונה לאיסוף וטיפול בפסולת ביולוגית.
אריזות הניתנות לקומפוסטציה תעשייתית יתאפשרו רק לשקיות תה, תרמילים לסינון קפה, מדבקות פירות וירקות ושקיות ניילון קלות במיוחד. על המוצרים חייב תמיד להיות מצוין שהם מאושרים לקומפוסטציה תעשייתית.
---
מסמכים רלוונטיים: