טיוטת חוק ההסדרים הנלווה להצעת תקציב המדינה לשנת 2026, לא רק מבקשת לקדם את הרפורמה בענף הפסולת שעליה דיווחנו, אלא עוסקת בעוד נושאים סביבתיים, בהם:

• הטלת חובה על משרד האנרגיה לקבל אישור ממשרד האוצר לפני קבלת החלטת מדיניות במשק החשמל, שעלות יישומה משמעותי. למשל, הגדלת השימוש באנרגיות מתחדשות.
• צמצום סמכויות המשרד להגנ"ס בוועדת התכנון, הקלות בתסקירי השפעה על הסביבה וביטול הדרישה לאישור רשות הטבע והגנים במיזמי תשתית לאומית.
• הקמת מינהלת ביוב שתהיה אחראיות לקדם שדרוג ובנייה של תשתיות ביוב, כולל מערכת הולכה, מט"שים והובלת קולחים.

בתוך כך, פורסמה בשבוע שעבר (ב') להערות הציבור גם טיוטת צו תעריף המכס על כלי רכב חשמליים. ממנה עולה כי גם השנה משרד האוצר מבקש להעלות את מס הקנייה המוטל על כלי רכב חשמליים (מ-45% ל-52%) ובמקביל להוריד את תקרת ההטבה מ-35,000 ₪ ל-30,000 ₪. המשמעות – כלי הרכב החשמליים יתייקרו.

קישור למסמכים הרלוונטיים בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. שובה של הרפורמה: טיוטת חוק ההסדרים לאסדרת ענף הפסולת, 10.11.2025
2. חוק ההסדרים מסיט 50% מכספי הקרן לשמירה על שטחים פתוחים לשכונות של הסכמי גג, 22.10.2024
3. חוק ההסדרים: רישוי סביבתי משולב, מתקני השבת אנרגיה מפסולת, חוק נימבי, ועוד, 22.2.2023
4. לאחר שנים: אושר חוק נימבי, 29.5.2023
5. ב-2025 יעלה מס הקנייה גם לרכב חשמלי, 18.12.2024

אנרגיות מתחדשות והפסקת השימוש בפחם: משרד האנרגיה יצטרך את אישור האוצר

על רקע העלויות המשקיות שיש להחלטות מדיניות של משרד האנרגיה לקדם אנרגיות מתחדשות, טיוטת חוק ההסדרים מציעה להגביל את משרד האנרגיה כך שיחויב לקבל את אישור משרד האוצר לפני קבלת החלטת מדיניות שעלות יישומה גבוה מ-100 מלש"ח בשנה, או 300 מלש"ח רב-שנתי.

במשרד האוצר מסבירים שכיוון שמשק החשמל הוא משק סגור, עלויות יישום המדיניות של משרד האנרגיה בתחום ממומנות באמצעות תעריף החשמל. ככל שהעלויות האלה גדלות, תעריף החשמל מתייקר והוא משפיע ישירות על מדד המחירים לצרכן ועל יוקר המחייה – כלומר משפיע על הכלכלה הלאומית בתחומים שחורגים מתחום האחריות של משרד האנרגיה. לכן, במשרד האוצר דורשים שהחלטות משמעותיות יתקבלו בהסכמתו.

בדוגמה שמובאת בהצעת החוק מוסבר שהיעד של ייצור 30% מהחשמל מאנרגיות מתחדשות עד שנת 2030 נושא עלות משקית של כ-2.8 מיליארד ₪ בשנה, כ-10% מתעריף החשמל. לפי משרד האוצר, עלות זו צפויה להאמיר בעתיד ככל שתהליך המעבר המשק לאנרגיות מתחדשות יואץ ומימון העלייה הזו יושת על הציבור באמצעות העלאת תעריף החשמל.

זה המקום להזכיר, שלאחרונה דיווחנו על מחלוקת בין משרד האוצר לבין משרד האנרגיה בשאלת המשך פרויקט הסבת תחנות הכח הפחמיות לגז. מכיוון שהסמכות הייתה בידיו של משרד האנרגיה, הפרויקט המשיך למרות התנגדות האוצר, עם משמעות כלכלית של מאות מיליוני ₪. ייתכן שגם המקרה הזה תרם להצעת להגביל את סמכות משרד האנרגיה.

תשתיות לאומיות: ייעול והאצת תהליכים

כזכור, לפני שנתיים אושר 'חוק נימבי' או בשמו הרשמי 'החוק לקידום תשתיות לאומית'. כעת, טיוטת חוק ההסדרים מציעה להרחיב את החוק במטרה להאיץ ולייעל קידום של מיזמי תשתיות לאומיים. אחד הסעיפים עוסק בביטול הצורך לקבל אישור של רשות הטבע והגנים (רט"ג) למיזמים שעוברים בשטחי שמורות טבע וגנים לאומיים.

לפי ההצעה, מיזמי תשתית חיוניים לא יידרשו עוד לאישור נוסף של רט"ג ולהיתר ממנהל רט"ג בנושא פגיעה בערכי טבע מוגנים. במקום זה, יועצי סביבה יידרשו בשלב הכנת תסקיר ההשפעה על הסביבה להתייעץ עם רט"ג בנושא.

נוסף על כך, החוק מציע כי פקיד היערות שמתבקש להכריע אם לאשר בקשה לרישיון כריתה עבור מיזם תשתית חיוני, יתייעץ לפני כן עם היזם ויביא בחשבון גם שיקולים כלכליים. אם מדובר במיזמים תשתית לאומיים מועדפים, ההצעה קובעת שמבקש ההיתר יוכל להגיש ערר לרשות הרישוי הארצית.

צמצום סמכויות המשרד להגנ"ס בוועדות התכנון

אחד הסעיפים בפרק שמוקדש לתשתיות לאומיות, עוסק במינוי יועצי סביבה חיצוניים במקום יועצי סביבה של המשרד להגנ"ס שאחראים לבדוק את תסקירי ההשפעה על הסביבה המוגשים למוסדות התכנון.

לפי ההצעה, את יועצי הסביבה החיצוניים ימנו המשרד להגנ"ס ויושבי ראש המועצה הארצית או האזורית לתכנון ולבנייה, שפועלת תחת משרד הפנים.

ההצעה לאפשר למנות יועצי סביבה חיצוניים ולצמצם את סמכויות המשרד להגנ"ס במינויו עלתה כזכור כבר בטיוטת חוק ההסדרים שפורסמה לפני כשנתיים. המשרד להגנ"ס התנגד אז להצעה, ובסופו של דבר גובש מתווה פשרה שקבע שיהיה אפשר למנות יועצי סביבה חיצוניים, אבל מי שיהיה אחראי למינוים יהיה המשרד להגנ"ס בלבד. כעת ההצעה עולה שוב, והיא מעניקה את הסמכות למנות את יועצי הסביבה החיצוניים לנציג המשרד להגנ"ס בוועדה יחד עם יו"ר מוסד התכנון הרלוונטי.

בתוך כך, וכדי להאיץ ולייעל תהליכי תכנון, טיוטת חוק ההסדרים מציעה למשרד הפנים לתקן את התקנות בנושא ההנחיות ליועצי סביבה בנושא הכנת תסקירי השפעה על הסביבה ולקבוע בהן את משך הזמן של עריכות הבדיקות הנדרשות, סוג הבדיקות (מדידות או תחזיות), רדיוס הבדיקה הנדרש מגבול המיזם המתוכנן, ודגשים נוספים:

• סקר שימושי קרקע עד 150 מטר.
• לא יידרש ניתוח נופי של המצב הקיים בתווך העירוני.
• הנחיות למדידת רעש רקע יהיו בהתאם להנחיות אחידות שיפורסמו ע"י המשרד להגנ"ס.
• אין חובה לבחון 'רעש מצרפי' של מספר תשתיות יחד.
• בדיקות איכות אוויר ייעשו בעזרת תחנות ניטור קיימות הנמצאות במרחק מירבי של עד 1.5 ק"מ.
• זמן מרבי לניטור אוויר: 6 חודשים.
• אין חובה להציג שימוש באנרגיות מתחדשות.
• סקר היסטורי של קרקעות מזוהמות עד 100 מטר.

הסדרת משק הביוב בשל מחסור בתשתיות שמעכב בנייה למגורים

פרק אחר בטיוטת חוק ההסדרים עוסק בהסדרת משק הביוב שמהווה כיום חסם מרכזי להקמה של שכונות מגורים חדשות, בשל מחסור בתשתיות הנדרשות להוליך ולטפל בשפכים ובתוצרי הטיפול (קולחים ובוצה). כמו כן, המחסור בתשתיות ביוב מסכן גם את הסביבה ואת בריאות הציבור בשל הזרמת עודפי שפכים וקולחין לנחלים.

אחד הפתרונות שמוצעים הוא הקמת מינהלת ביוב ברשות המים שתאפשר פיתוח ושדרוג מואץ יותר של תשתיות ביוב, הכוללות מט"שים, מערכות הולכה ומערכות להובלת מי קולחים. למינהלת הביוב יהיו 3 תפקידים עיקריים:

1. לנהל מכרזים למתן רישיון לחברות ביוב ולפקח על יישום ההסכמים שנחתמים עמן.
2. לבדוק ולאשר שחברות וספקים בתחום הביוב עומדים בתנאים שנקבעו לצורך קבלת תעריפים, לפי תוצאות המכרזים.
3. ללוות את פעילות ספקי שירותי הביוב בתחום פיתוח תשתיות ביוב.

לפי הצעת החוק, המינהלת תורכב מ-4 חברים, בהם עובד רשות המים שיהיה יו"ר המינהלת, ממונה על חברות ביוב, נציג אגף התקציבים במשרד האוצר ונציג החשב הכללי.

בהצעת החוק מוסבר שהיום יש יותר מדי גורמים שאחראיים להקמה, שדרוג ותפעול מערכת הביוב, בהם תאגידי המים וביוב, איגודי ערים לביוב, רשויות מקומיות ומועצות אזוריות, והתוצאה היא מחסור בתשתיות. לכן יש צורך להקים גוף שירכז את הנושא.

נוסף על כך מבקש משרד האוצר לאפשר לראשונה גם לחברות פרטיות ולחברות ממשלתיות לשמש חברות ביוב. כמו כן, כפי שדיווחנו השבוע, אושרה לאחרונה החלטת ממשלה שלפיה גם חברת מקורות תרחיב את פעילותה בתחום המט"שים.

שוב: מס הקנייה על כלי רכב חשמליים יעלה

השבוע פרסם משרד האוצר להערות ציבור גם את טיוטת צו תעריף המכס המוטל על כלי רכב חשמליים. הנושא אומנם אינו נכלל בחוק ההסדרים, אבל הוא חלק מהתקציב לשנת 2026.

נזכיר, במסגרת תוכנית "מיסוי ירוק" משנת 2009, מס הקנייה על כל כלי הרכב, כולל כלי רכב חשמליים, נקבע ל-83%. אבל כדי לעודד את הציבור לקנות כלי רכב חשמליים, הופחת המס באמצעות הוראות שעה.

בשנים האחרונות ועד שנת 2025 המס על כלי רכב חשמלי היה 35% בלבד, עד תקרה של 50,000 ₪ הנחה. ואולם בשנת 2025 תנאי ההטבה שונו והמס על קניית כלי רכב חשמליים עלה ל-45% עם תקרת הטבה של 35,000 ₪. כעת, משרד האוצר מבקש להעלות את המס שוב, ל-52% אחוז, ובמקביל להוריד את תקרת ההטבה ל-30,000 ₪.

נוסף על אלה מוצע לשנות בשנת 2026 את סכומי ההפחתות והתוספות במס הקנייה לפי הציון הירוק: ההפחתות יצומצמו ב-750 ₪ והתוספות יוגדלו ב-750 ₪. כלומר בקטגוריות הרכב האחרות (דיזל, בנזין), תהיה תוספת מס של 750 ₪. מתווה זה זהה לזה משנת 2025 ומטרתו לסבסד את הפחתת מס הקנייה על כלי רכב חשמליים.

הטיוטה פורסמה להערות ציבור בהליך מזורז, שיסתיים ב-18.11.2025.

---

מסמכים רלוונטיים: