מלבד הרפורמה המקיפה בענף הטיפול בפסולת, חוק ההסדרים נוגע במספר נושאים סביבתיים נוספים, למשל הצעה לייעד 50% מכספי הקרן לשטחים פתוחים לטובת פיתוח שטחים פתוחים באזורים שנכללים במסגרת הסכמי גג בין הממשלה לרשויות מקומיות להקמה מהירה של שכונות חדשות.
הקרן לשטחים פתוחים מנוהלת על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ותקציבה מוגדר כ-1% מהכנסות רמ"י, כלומר כ-300 מיליון ₪ מדי שנה (הכנסות רמ"י כ-30 מיליארד ₪ בשנה). לפי ההצעה החדשה, במקום שהקרן לשטחים פתוחים תשתמש במלוא התקציב לפי שיקולים לאומיים וסביבתיים עבור שטחים פתוחים שמחוץ לשטחים העירוניים הבנויים, במצב החדש 50% מהתקציב שלה יוקדש לשטחים פתוחים באזורים של הסכמי גג, שאמורים להיות מטופלים על ידי הרשויות המקומיות והיזמים שבונים את השכונות.
סרטון על פעילות הקרן לשטחים פתוחים
כתבות רלוונטיות:
הקרן לשטחים פתוחים שהוקמה בשנת 2012 פועלת תחת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), ובראשה עומד מנהל רמ"י. בהנהלת הקרן חברים נציגי משרדי ממשלה שונים רלוונטיים, נציג השלטון המקומי, נציג רשות הטבע והגנים, ונציג הארגונים הסביבתיים.
הקרן מממנת פעולות שמטרתן סיוע לשמירה, פיתוח סביבתי וטיפוח השטחים הפתוחים שמחוץ לשטחים העירוניים הבנויים - לרבות שטחים פתוחים שיש להם חשיבות לשמירה על המגוון הביולוגי ועל המערכות האקולוגיות בישראל - וכן פארקים ואזורי נופש ופנאי.
הקרן מקצה את הכספים באמצעות קולות קוראים שמתפרסמים מעת לעת. למשל, לפני כחצי שנה דיווחנו על קול קורא שפרסמה הקרן לשטחים פתוחים בתקציב של 28 מיליון ₪ עבור סקרים, מחקרים ומיזמים בשטחים פתוחים, כמו גם פרויקטים לשמירה על שטחים פתוחים מפני משבר האקלים. הגופים שבד"כ רשאים לגשת לקולות הקוראים הם משרדי ממשלה ורשויות מקומיות, ובמקרה של סקרים ומחקרים – גם גופים אקדמיים.
התקציב של הקרן לשטחים פתוחים מוגדר בתקנות כ-1% מהכנסות רמ"י מדי שנה.
כעת, במסגרת טיוטת חוק ההסדרים, משרד האוצר מבקש "לייעל את השימוש בתקציבי הקרן לשטחים פתוחים" ולהקצות 50% מתקציב הקרן לטובת תכנון ופיתוח שטחים פתוחים ושטחי פנאי שנכללים בהסכמי גג שרשויות מקומיות חתומות עם הממשלה להקמת שכונות חדשות עם יחידות דיור רבות.
כלומר, במקום שהקרן תחלק את הכספים על פי שיקולים לאומיים שבראשם עדיפות ל"הגנה על שטחים בעלי חשיבות לשמירת המגוון הביולוגי והמערכות האקולוגיות" – כפי שהתקנות מגדירות, מוצע כי 50% מהתקציב ינוצל לטובת שטחים פתוחים ושטחי פנאי בהסכמי גג של רשויות מקומיות.
בהצעת חוק ההסדרים מסבירים כי המטרה היא לסייע בפיתוח שטחים פתוחים לתושבי הרשויות המקומיות שגדלות בקצב גבוה במסגרת הסכמי גג, וכי מדובר על אחוז ניכר מאוכלוסיית המדינה, אך לא מציינים מה האחוז.
בנוסף לכך, ההצעה החדשה מאפשר להקצות את הכספים לאותם אזורים של הסכמי הגג לא רק עבור שטחים פתוחים, אלא גם עבור "שטחי פנאי" מושג שלא מוגדר בתקנות, וייתכן שיאפשר להשתמש בכספים לשימושים שונים שלא הותרו עד היום במסגרת הקרן.
מי שאמור לממן את פיתוח השטחים הפתוחים בהסכמי הגג הם הרשויות המקומיות והיזמים שבונים את השכונות החדשות, במסגרת התנאים שמציבה להם הרשות המקומית.
הסכמי גג, הם הסכמים שנחתמים בין הממשלה לבין רשויות מקומיות להקמת שכונות חדשות בקצב מהיר. במסגרת הסכמי גג, המדינה אמורה לממן עבור הרשות המקומית את הקמת מבני ציבור, מוסדות חינוך ותשתיות, עוד לפני שהפרויקט שווק, ובתמורה הרשות המקומית מתחייבת להעניק ליזמים היתרי בנייה תוך 90 ימים, ונקבע לו"ז מוגדר לפרויקט.
אסף זנזורי, מנהל תחום התכנון, בחברה להגנת הטבע: "ההחלטה שמקדם משרד האוצר, פוגעת בקרן שמתפקדת היטב, בעלת תרומה משמעותית, לפיתוח סביבתי ונופי בישראל, מהדרום ועד הצפון. הקרן מקדמת פרויקטים מכל הרמות ומאפשרת את הפיתוח והשיקום של שטחים פתוחים משמעותיים, שאין להם מקור תקציב אחר, ויש להם השפעה חוצת גבולות, על ציבור רחב ביותר.
כשנחקק סעיף הקרן, הממשלה והמחוקקים, הבינו כי נדרש לפצות את הטבע והשטחים הפתוחים, בגין יוזמות הפיתוח ולהקצות אחוז אחד מהכנסות המדינה מפיתוח הקרקעות - לטובת שימור השטחים הפתוחים הייחודיים, למעננו ולמען הבאים אחרינו. ככל שנדרש תיקון, לאור הגידול באוכלוסייה ושינוי האקלים, ישנו צורך עולה וגובר בשטחים פתוחים גדולים ומתפקדים, לצורך הציבור והטבע, לכן הממשלה צריכה להגדיל את התקציב של הקרן ובטח שלא לקצץ אותו"