ארגון קק"ל פרסם קול קורא לתמיכה כספית במיזמי אקלים שיבוצעו במהלך 2023. התמיכה שתעניק קק"ל תהיה עד 80% מסכום המיזם, החל מ-100 אלף ₪ ועד 250 אלף ₪ לכל היותר.

הקול הקורא הופנה לרשויות מקומיות ולארגונים ללא מטרות רווח. נושאי המיזמים הרלוונטיים לקבלת תמיכה כוללים הפחתת פליטות גזי חממה, הגברת קליטות גזי חממה, היערכות לשינויי אקלים ועוד.

ניתן להגיש בקשות תמיכה עד ה- 8 למרץ. קישור לפרטי הקול הקורא מופיעים בתחתית הידיעה.

כתבות רלוונטיות:

1. 32 מיליון ₪ להיערכות רשויות מקומיות לשינוי אקלים, 05.1.2023
2. כך תכינו תוכנית היערכות למשבר האקלים, 20.1.2022
3. חדש: איפוס אנרגיה ברשויות מקומיות, 08.5.2022
4. מדריך מקיף לתחבורה בת-קיימא ברשויות מקומיות, 19.12.2021
5. מידע נוסף על שינוי אקלים |  infospot

תמיכה במיזמי אקלים – רשימת התחומים המלאה

המיזמים שיקבלו תמיכה כספית אמורים להיות מאחד מהתחומים הבאים:

• הפחתת פליטות גזי חממה
• הגברת קליטות גזי חממה
• היערכות לאקלים משתנה ופיתוח חוסן אקלימי
• שימור ושיקום מערכות אקולוגיות/שטחים פתוחים בדגש אקלים
• חקלאות בת קיימא/מערכות מזון מקיימות בדגש אקלים

המיזמים יכולים להיות פיזיים או מתחום פיתוח ידע בנושא אקלים, כגון גיבוש מדיניות, מיפוי וסקירת מגמות, ניתוח נתונים ומדריך או תכנית פעולה.

אמות המידה לבחינת בקשות התמיכה במיזמים

אמות המידה לבחירת המיזמים שיקבלו תמיכה, והניקוד שלהן:

• מידת הזיקה של המיזם לנושא משבר האקלים ולפתרונות שונים – עד 20 נקודות.
• מידת הקשר לפעילות קק"ל או לאתריה – עד 15 נקודות.
• מספר האנשים המושפעים מהמיזם - עד 10 נקודות.
• מגוון קהלי היעד שהמיזם נוגע אליהם - עד 10 נקודות.
• עיקר הפעילות באזורי פריפריה חברתית או גיאוגרפית - עד 10 נקודות.
• יישומיות ההצעה (סיכויי הצלחתה, יכולת שכפול המיזם במקומות שונים בעתיד) - עד 10 נקודות.
• איכות ההצעה/איכות מדידת התוצרים של המיזם/חדשנות ויצירתיות – כל אחד מהם יזכה ב-5עד  נקודות.

32 מיליון ₪ להיערכות רשויות מקומיות לשינוי אקלים

לפני כחודש המשרד להגנת הסביבה הכריז על הרשויות המקומיות שיזכו בתמיכה של 32 מיליון ₪ לפיתוח תוכניות היערכות למשבר האקלים ולהצללת המרחב הציבורי, זאת בהתאם לקול הקורא שפורסם לפני כחצי שנה.

10.5 מיליון ₪ מתוך סכום התמיכה יוקצו להכנת תוכניות היערכות לשינוי אקלים, 6.3 מיליון ₪ יוקדשו להכנת תוכניות עירוניות לייעור עירוני ו-15 מיליון ₪ לתוכניות הרצה לשתילת עצים ברחובות נבחרים ברשויו מקומיות.

המשרד יעביר את התקציב בגובה 10.5 מיליון ₪ להכנת תוכניות היערכות לשינויי אקלים ל-39 רשויות שהשתתפו בקול קורא בנושא. 7.5 מיליון ₪ מיועדים ל-25 רשויות בחברה הערבית במסגרת תוכנית ה"תקאדום הסביבתי" שמקדם המשרד. היישובים הערביים מתאפיינים לרוב במחסור בשטחים ציבוריים ובמיעוט שטחי חלחול למי נגר. בנוסף, המודעות בהם להיערכות לשינוי אקלים עדיין נמוכה. במסגרת התמיכה הנוכחית, יאותרו ביישובים שטחים לשימור לטובת הציבור ותקודם היערכות היישובים לשינוי האקלים.

כך תכינו תוכנית היערכות למשבר האקלים

בתחילת 2022 דיווחנו כאן על פרסום של מדריך להכנת תוכניות היערכות לשינויי האקלים המיועד לשלטון המקומי ש-3 משרדי ממשלה חברו כדי להכין. לפי המדריך, הצעד הראשון הוא להגדיר בבירור מי הגורם שיהיה אחראי לניהול המהלך ולהקים צוות עבודה. מלבד זה חשוב לרתום את כל הגורמים הרלוונטיים לתהליך ולספק להם את הידע והכלים הנדרשים לתהליך התכנון.

בשלב השני המדריך מציע לפנות לבעלי עניין שאינם עובדים ברשות המקומית, ובפרט לאלו המושפעים ביותר משינוי האקלים ושפעולותיהם יכולות להשפיע על היפוך המגמה. לאחר שמאתרים את בעלי העניין – מומלץ להקים פורום התייעצות מקצועי שילווה את הרשות המקומית ויסייע בהבנה מעמיקה ומקצועית של משמעויות שינויי האקלים ובחינת ההיתכנות של הפעולות המוצעות לביצוע.

בשלב השלישי המדריך מציע למפות ולנתח את המצב הקיים. הכוונה לבדוק מהו המצב הנוכחי של הרשות מבחינת פליטות גזי חממה, היערכות ופגיעות אקלימית. בנוסף, מיפוי המצב הקיים יאפשר לדעת מהי השפעת הפעולות שייבחרו להיכלל בתוכנית הפעולה - כעבור שנה, שנתיים, ואפילו עשור.

לאחר הגדרת הגורם שיהיה אחראי על הנושא ברשות ופנייה לבעלי עניין חיצוניים ומיפוי המצב הקיים, מגיע השלב הרביעי: גיבוש אמצעי פעולה. במסגרת שלב זה צוותי העבודה יתכנסו וידונו מה אופן הפעולה הנכון, אילו אמצעים נדרשים למימוש הפעולות שייקבעו ומה לוח הזמנים.

זהו השלב המפורט ביותר במדריך. יש בו פעולות לדוגמה שהרשויות יכולות לנקוט בהן כחלק מהיערכותן, תוך הסבר לאילו רשויות מתאימה כל פעולה. בנוסף, יש הנחיות והמלצות למעבר לתאורה חסכונית, הנחיות לבנייה ירוקה, הנחיות להתייעלות אנרגטית ועוד.

לגבי כל תת-תחום, המדריך מציג את אחוז הפחתת הפליטות הפוטנציאלית. למשל, אם תחושמל התחבורה הציבורית ברשות המקומית, וכן תוכן תשתית לחשמול כלי רכב פרטיים ושיתופיים ותהיה התייעלות בתחבורה כבדה – הרשות תחסוך 15%-10% בפליטות גזי החממה מפעולות אלה בלבד (מלבד הפחתה גם בזיהום האוויר שמביא לתמותה ולתחלואה בקרב תושבי הערים מדי שנה).

השלב החמישי והאחרון שמציע המדריך הוא ביצוע ניטור ובקרה להתקדמות התוכנית אחת ל-5 שנים. בשלב זה מוצגים במדריך המדדים שכדאי לעקוב אחריהם, למשל מספר ימי הגשם בשנה, שיעור פחת באספקת המים ועוד.

---

מסמכים רלוונטיים: