המשרד להגנת הסביבה פרסם קול קורא לתמיכה בהכנת תוכנית היערכות למשבר אקלים ברשויות מקומיות, עם שני מסלולים – האחד לחברה הכללית והשני עם תנאים מועדפים לחברה הערבית. היקף התקציב של כל אחד מהמסלולים הוא 6.2 מיליון ₪. הפעם איגודי ערים ואשכולות המאגדים רשויות מקומיות לא רשאים להגיש בקשה.
במשרד להגנ"ס מסבירים כי הסיכונים הנשקפים ממשבר האקלים משפיעים על מגוון מערכות מוניציפליות, ביניהם שטפונות שגורמים לחוסר ספיקה של מערכות ניקוז וביוב כתוצאה מגשמים עזים, שריפות בתדירות מוגברת בשל ההתחממות ותקופות יובש, מחסור בעצים ובצל עירוני והתהוות של איי-חום מקומיים; פגיעה במערכות הבריאות המתבטאת בעלייה בשיעור החולים ועוד.
אפשר להגיש בקשה לתמיכה עד לתאריך 10.10.022. קישור לקול הקורא בתחתית הכתבה.
כתבות רלוונטיות:
במסלול א' (מספר 15012/22) של הקול הקורא, המיועד לכלל הרשויות המקומיות למעט הרשויות הערביות, רשאיות להגיש בקשה עיריות או מועצות מקומיות או מועצות אזוריות בלבד, שמספר התושבים שבהן הינו 50,000 תושבים ומעלה.
במסלול ב' (מספר 15013/22) המיועד ליישובי החברה הערבית רשאיות להגיש בקשה עיריות, מועצות מקומיות או מועצות אזוריות בלבד, שמספר התושבים שבהן הינו 15,000 תושבים ומעלה, להם ניתנה עדיפות לאומית.
בשני המקרים לא רשאי להגיש בקשה איגוד ערים, לרבות איגוד ערים מסוג של אשכול רשויות מקומיות.
הליך השיפוט ייעשה בכל מסלול בנפרד.
כדי להגיש בקשה יש לעמוד בתנאים שונים, ביניהם:
התמיכה הכוללת בכל אחד מהמסלולים תהיה עד 6.2 מיליון ₪. התמיכה לכל רשות בנפרד תהיה במסלול א' עד 248,000 ₪ למבקשת ולא יותר מ- 80% מעלות הכנת התוכנית, ובמסלול ב' הסכום המרבי יוגדל בהתאם לכמות התושבים:
בינואר האחרון דיווחנו כאן על פרסום של מדריך ש-3 משרדי ממשלה חברו כדי להכין, בנושא הכנת תוכניות היערכות לשינויי האקלים המיועד לשלטון המקומי. קישור למדריך בתחתית הכתבה. לפי המדריך, הצעד הראשון הוא להגדיר בבירור מי הגורם שיהיה אחראי לניהול המהלך ולהקים צוות עבודה. מלבד זה חשוב לרתום את כל הגורמים הרלוונטיים לתהליך ולספק להם את הידע והכלים הנדרשים לתהליך התכנון.
בשלב השני המדריך מציע לפנות לבעלי עניין שאינם עובדים ברשות המקומית, ובפרט לאלו המושפעים ביותר משינוי האקלים ושפעולותיהם יכולות להשפיע על היפוך המגמה. לאחר שמאתרים את בעלי העניין – מומלץ להקים פורום התייעצות מקצועי שילווה את הרשות המקומית ויסייע בהבנה מעמיקה ומקצועית של משמעויות שינויי האקלים ובחינת ההיתכנות של הפעולות המוצעות לביצוע.
בשלב השלישי המדריך מציע למפות ולנתח את המצב הקיים. הכוונה לבדוק מהו המצב הנוכחי של הרשות מבחינת פליטות גזי חממה, היערכות ופגיעות אקלימית. בנוסף, מיפוי המצב הקיים יאפשר לדעת מהי השפעת הפעולות שייבחרו להיכלל בתוכנית הפעולה - כעבור שנה, שנתיים, ואפילו עשור.
לאחר הגדרת הגורם שיהיה אחראי על הנושא ברשות ופנייה לבעלי עניין חיצוניים ומיפוי המצב הקיים, מגיע השלב הרביעי: גיבוש אמצעי פעולה. במסגרת שלב זה צוותי העבודה יתכנסו וידונו מה אופן הפעולה הנכון, אילו אמצעים נדרשים למימוש הפעולות שייקבעו ומה לוח הזמנים.
זהו השלב המפורט ביותר במדריך. יש בו פעולות לדוגמה שהרשויות יכולות לנקוט בהן כחלק מהיערכותן, תוך הסבר לאילו רשויות מתאימה כל פעולה. בנוסף, יש הנחיות והמלצות למעבר לתאורה חסכונית, הנחיות לבנייה ירוקה, הנחיות להתייעלות אנרגטית ועוד.
לגבי כל תת-תחום, המדריך מציג את אחוז הפחתת הפליטות הפוטנציאלית. למשל, אם תחושמל התחבורה הציבורית ברשות המקומית, וכן תוכן תשתית לחשמול כלי רכב פרטיים ושיתופיים ותהיה התייעלות בתחבורה כבדה – הרשות תחסוך 15%-10% בפליטות גזי החממה מפעולות אלה בלבד (מלבד הפחתה גם בזיהום האוויר שמביא לתמותה ולתחלואה בקרב תושבי הערים מדי שנה).
השלב החמישי והאחרון שמציע המדריך הוא ביצוע ניטור ובקרה להתקדמות התוכנית אחת ל-5 שנים. בשלב זה מוצגים במדריך המדדים שכדאי לעקוב אחריהם, למשל מספר ימי הגשם בשנה, שיעור פחת באספקת המים ועוד.
---
מסמכים רלוונטיים: