המשרד להגנת הסביבה הכריז על הרשויות המקומיות שיזכו בתמיכה של 32 מיליון ₪ לפיתוח תוכניות היערכות למשבר האקלים ולהצללת המרחב הציבורי בהתאם לקול הקורא שפורסם לפני כחצי שנה.
10.5 מיליון ₪ מתוך סכום התמיכה יוקצו להכנת תוכניות היערכות לשינוי אקלים, 6.3 מיליון ₪ יוקדשו להכנת תוכניות עירוניות לייעור עירוני ו-15 מיליון ₪ לתוכניות הרצה לשתילת עצים ברחובות נבחרים ברשויו מקומיות.
המשרד יעביר את התקציב בגובה 10.5 מיליון ₪ להכנת תוכניות היערכות לשינויי אקלים ל-39 רשויות שהשתתפו בקול קורא בנושא. 7.5 מיליון ₪ מיועדים ל-25 רשויות בחברה הערבית במסגרת תוכנית ה"תקאדום הסביבתי" שמקדם המשרד. היישובים הערביים מתאפיינים לרוב במחסור בשטחים ציבוריים ובמיעוט שטחי חלחול למי נגר. בנוסף, המודעות בהם להיערכות לשינוי אקלים עדיין נמוכה. במסגרת התמיכה הנוכחית, יאותרו ביישובים שטחים לשימור לטובת הציבור ותקודם היערכות היישובים לשינוי האקלים.
רשימת הרשויות וסכומי התמיכה מופיעים בקישור בתחתית הידיעה.
כתבות רלוונטיות:
מלבד התמיכה הכספית שהמשרד להגנת הסביבה ייתן ל-39 רשויות מקומיות כדי שהן בעצמן יכינו תוכניות היערכות לשינויי אקלים, המשרד עמל בימים אלו על הכנת תוכניות היערכות ל-9 יישובים בדואים בדרום. בנוסף, לדבריו הוא יקיים הליך לבחירת 8 רשויות מקומיות קטנות (מתחת ל-50 אלף תושבים ברשות כללית ומתחת ל-10 אלף תושבים ברשות מקומית ערבית) שעבורם יכין המשרד תכנית היערכות לשינוי אקלים.
המשרד להגנת הסביבה מונה את הסיכונים הפיזיים שנשקפים ממשבר האקלים ויהיה על הרשויות המקומיות לתת להם מענה:
בתחילת 2022 דיווחנו כאן על פרסום של מדריך להכנת תוכניות היערכות לשינויי האקלים המיועד לשלטון המקומי ש-3 משרדי ממשלה חברו כדי להכין. לפי המדריך, הצעד הראשון הוא להגדיר בבירור מי הגורם שיהיה אחראי לניהול המהלך ולהקים צוות עבודה. מלבד זה חשוב לרתום את כל הגורמים הרלוונטיים לתהליך ולספק להם את הידע והכלים הנדרשים לתהליך התכנון.
בשלב השני המדריך מציע לפנות לבעלי עניין שאינם עובדים ברשות המקומית, ובפרט לאלו המושפעים ביותר משינוי האקלים ושפעולותיהם יכולות להשפיע על היפוך המגמה. לאחר שמאתרים את בעלי העניין – מומלץ להקים פורום התייעצות מקצועי שילווה את הרשות המקומית ויסייע בהבנה מעמיקה ומקצועית של משמעויות שינויי האקלים ובחינת ההיתכנות של הפעולות המוצעות לביצוע.
בשלב השלישי המדריך מציע למפות ולנתח את המצב הקיים. הכוונה לבדוק מהו המצב הנוכחי של הרשות מבחינת פליטות גזי חממה, היערכות ופגיעות אקלימית. בנוסף, מיפוי המצב הקיים יאפשר לדעת מהי השפעת הפעולות שייבחרו להיכלל בתוכנית הפעולה - כעבור שנה, שנתיים, ואפילו עשור.
לאחר הגדרת הגורם שיהיה אחראי על הנושא ברשות ופנייה לבעלי עניין חיצוניים ומיפוי המצב הקיים, מגיע השלב הרביעי: גיבוש אמצעי פעולה. במסגרת שלב זה צוותי העבודה יתכנסו וידונו מה אופן הפעולה הנכון, אילו אמצעים נדרשים למימוש הפעולות שייקבעו ומה לוח הזמנים.
זהו השלב המפורט ביותר במדריך. יש בו פעולות לדוגמה שהרשויות יכולות לנקוט בהן כחלק מהיערכותן, תוך הסבר לאילו רשויות מתאימה כל פעולה. בנוסף, יש הנחיות והמלצות למעבר לתאורה חסכונית, הנחיות לבנייה ירוקה, הנחיות להתייעלות אנרגטית ועוד.
לגבי כל תת-תחום, המדריך מציג את אחוז הפחתת הפליטות הפוטנציאלית. למשל, אם תחושמל התחבורה הציבורית ברשות המקומית, וכן תוכן תשתית לחשמול כלי רכב פרטיים ושיתופיים ותהיה התייעלות בתחבורה כבדה – הרשות תחסוך 15%-10% בפליטות גזי החממה מפעולות אלה בלבד (מלבד הפחתה גם בזיהום האוויר שמביא לתמותה ולתחלואה בקרב תושבי הערים מדי שנה).
השלב החמישי והאחרון שמציע המדריך הוא ביצוע ניטור ובקרה להתקדמות התוכנית אחת ל-5 שנים. בשלב זה מוצגים במדריך המדדים שכדאי לעקוב אחריהם, למשל מספר ימי הגשם בשנה, שיעור פחת באספקת המים ועוד.
השרה להגנת הסביבה ח"כ עידית סילמן: "32 מיליון השקלים שמעביר המשרד להגנת הסביבה לטובת השלטון המקומי הם תחילתו של עידן חדש. השלטון המקומי הוא הזרוע הביצועית של המשרד במאבק להגנה על הסביבה, וכשותף אנו רואים חובה לחזקו ולהקצות לו את המשאבים הנדרשים לשם כך. באמצעות התמיכה שלנו יוביל השלטון המקומי לשינוי משמעותי במאבק במשבר האקלים ונחזק את הקשר בין השלטון המקומי למשרד להגנת הסביבה".
---
מסמכים רלוונטיים: