שני תקני מיחזור פלסטיק חדשים פורסמו ונכנסו לתוקף, אחד נוגע לפלסטיק פוליפרופילן (ת"י 15344) והשני נוגע לפלסטיק פוליאתילן (ת"י 15345). התקנים החדשים, המבוססים על  התקינה האירופית, יאפשרו להשתמש בחומרים ממוחזרים שמקורם בפסולת פלסטיק בתהליכי ייצור של מוצרי פלסטיק שונים.

מטרת התקינה היא לאפשר לתעשיית הפלסטיק המקומית לשלב כמה שיותר פסולת פלסטיק בתהליכי הייצור וכך להגדיל את שיעור מיחזור פסולת הפלסטיק.

כיום קיים בישראל מספר מצומצם יחסית של תקנים בתחום ייצור פלסטיק ושימוש בפלסטיק ממוחזר. אימוץ התקנים האירופיים המקיפים יותר, יאפשר לפתח טכנולוגיות ומוצרים חדשים בתחום הפולימרים הממוחזרים ולחדור לשווקים בינלאומיים.

בתחילת השנה הוקמה ועדת תקינה לפלסטיק ממוחזר במכון התקנים במטרה לקבוע תקנים חדשים וכעת מתפרסמים ונכנסים לתוקף שניים מהם. ארגון האו"ם לפיתוח תעשייתי (UNIDO) סייע בתהליך הקמת הוועדה .

כתבות רלוונטיות:

1. חדש: ועדת תקינה לפלסטיק ממוחזר במכון התקנים, 12.4.2022
2. קבוצת בז"ן רכשה חברה למיחזור פלסטיק, 03.4.2022
3. חברה ישראלית שהופכת אשפה לפלסטיק גייסה 170 מיליון $, 23.12.2021
4. בז"ן תשקיע 240 מיליון ₪ בפולימרים ירוקים עד 2030, 13.12.2021
5. האסטרטגיה החדשה של בזן: מימן ופלסטיק ירוק, 28.7.2021

התקנים החדשים למיחזור פלסטיק

להלן פרטי התקנים החדשים:

1. תקן 15344 - אפיון של פוליאתילן (PE) ממוחזר. התקן, שמבוסס על תקן דומה של האיחוד האירופי, מגדיר שיטה לפירוט תנאי האספקה של פוליאתילן ממוחזר. הוא מפרט את המאפיינים החשובים ביותר של פוליאתילן ואת שיטות הבדיקה עבור הערכה של החומר הממוחזר המיועד לשמש בייצור של מוצרים מוגמרים או מוגמרים למחצה . התקן מיועד לסייע לצדדים המעורבים בשימוש בפוליאתילן ממוחזר המתקבל באמצעות מיחזור מכני להשתמש במפרטי דרישות מוסכמים עבור יישומים ספציפיים וגנריים.
2. תקן 15345 - אפיון של פוליפרופילן (PP) ממוחזר. התקן מבוסס על תקן דומה של האיחוד האירופי. הוא מגדיר שיטה לפירוט תנאי האספקה של פוליפרופילן ממוחזר. הוא מביא את המאפיינים החשובים ביותר ואת שיטות הבדיקה הקשורות להערכה של אצווה אחת של פוליפרופילן ממוחזר המיועד לשמש בייצור של מוצרים מוגמרים או מוגמרים למחצה. התקן מיועד לסייע לצדדים המעורבים בשימוש בפוליפרופילן ממוחזר להשתמש במפרטי דרישות מוסכמים עבור יישומים ספציפיים וכלליים.

ישראל מטמינה את מרבית פסולת הפלסטיק שלה

התקנים החדשים נועדו להגדיל את המיחזור של פסולת פלסטיק במקום שהיא תוטמן. התעשייה תרוויח מקור נוסף לחומר גלם, שיוכל גם לסייע בתחרות המחירים על חומר גלם ראשוני בתולי, והסביבה תרוויח פחות הטמנה של פסולת, והפחתת ההשפעה הסביבתית של כרייה, הפקה ושינוע חומר גלם ראשוני.

לפי משרד הכלכלה, בישראל מצטברים מדי שנה כ-900 אלף טונות פסולת פלסטיק. על אף הביקוש ההולך וגדל בשוק לפסולת ממוחזרת, ישראל מטמינה את מרבית פסולת הפלסטיק השנתית כ-700 אלף טונות. משרד הכלכלה מציין שנתוני הלמ"ס מצביעים על פוטנציאל כלכלי – כמעט לא ממומש בינתיים - של כ-1.4 מיליארד ₪ ממיחזור פסולת פלסטיק.

מצב התקינה לפלסטיק ממוחזר כיום

כיום בישראל יש מספר מצומצם של תקנים עם קשר ישיר לייצור פלסטיק ולשימוש בפלסטיק ממוחזר. להלן חלק מהתקנים הקיימים:

• ת"י 2300 (1998) – כללים למיחזור פלסטיק המשמש לייצור צינורות ללא לחץ: פוליאתילן.
• ת"י 4163 (1998) – מוצרים עשויים פלסטיק ממוחזר שפגיעתם בסביבה פחותה (מוצרים "ירוקים").
• ת"י 1983 (2010) – צינורות פוליאתילן תלת שכבתיים להשקיה מחומר בתולי/ממוחזר/בתולי.
• ת"י 5113 (2019) – חומרי פלסטיק ומוצרי פלסטיק הבאים במגע עם מזון ומשקאות (הכולל סעיף "השימוש בחומר ממוחזר").
• מספר תקנים המאשרים ייצור של מוצרים יחד עם מיחזור הפולימר מתוך התהליך עצמו וללא חומר ממוחזר חיצוני.

לרשימה זו נוספו כעת שני התקנים החדשים.

חברות לפינוי וטיפול בפסולת עירונית