משרד הכלכלה ומכון התקנים מקימים בימים אלה ועדת תקינה טכנית לפולימרים (פלסטיק) ממוחזרים במכון התקנים. הוועדה נועדה לקבוע תקינה הנוגעת לפולימרים ממוחזרים במטרה להאיץ את המעבר של ענף הפלסטיק בישראל לכלכלה מעגלית.

כיום קיים בישראל מספר מצומצם יחסית של תקנים בתחום ייצור פלסטיק ושימוש בפלסטיק ממוחזר.  אימוץ התקנים האירופיים, המקיפים יותר, יאפשר לפתח טכנולוגיות ומוצרים חדשים בתחום הפולימרים הממוחזרים ולחדור לשווקים בינלאומיים.

כתבות רלוונטיות:

1. קבוצת בז"ן רכשה חברה למיחזור פלסטיק, 03.4.2022
2. ורידיס ובז"ן יקימו מפעל למיחזור פלסטיק, 21.3.2022
3. משאיות, תחנת תדלוק ויצרן מימן, 07.3.2022
4. חברה ישראלית שהופכת אשפה לפלסטיק גייסה 170 מיליון $, 23.12.2021
5. בז"ן תשקיע 240 מיליון ₪ בפולימרים ירוקים עד 2030, 13.12.2021
6. האסטרטגיה החדשה של בזן: מימן ופלסטיק ירוק, 28.7.2021

ממשיכים להטמין את הפסולת למרות הביקוש

לפי משרד הכלכלה, בישראל, מדי שנה מצטברים כ- 900 אלף טונות פסולת פלסטיק. על אף הביקוש ההולך וגדל בשוק לפסולת ממוחזרת, ישראל מטמינה את מרבית פסולת הפלסטיק השנתית כ - 700 אלף טונות. משרד הכלכלה מציין שנתוני הלמ"ס מצביעים על פוטנציאל כלכלי – כמעט לא ממומש בינתיים - של כ-1.4 מיליארד ₪ ממיחזור פסולת פלסטיק.

כדי לסייע לתעשיית הפלסטיק להפוך את פסולת הפלסטיק להזדמנות, משרד הכלכלה ומכון התקנים מקימים כעת ועדה טכנית במכון התקנים. הוועדה תבחן ותערוך תקנים שיאפשרו שימוש בחומרים ממוחזרים שמקורם בפסולת פלסטיק.

מצב התקינה לפלסטיק ממוחזר כיום

כיום בישראל יש מספר מצומצם יחסית של תקנים עם קשר ישיר לייצור פלסטיק ולשימוש בפלסטיק ממוחזר. להלן התקנים הקיימים:

• ת"י 2300 (1998) – כללים למיחזור פלסטיק המשמש לייצור צינורות ללא לחץ: פוליאתילן.
• ת"י 4163 (1998) – מוצרים עשויים פלסטיק ממוחזר שפגיעתם בסביבה פחותה (מוצרים "ירוקים").
• ת"י 1983 (2010) – צינורות פוליאתילן תלת שכבתיים להשקיה מחומר בתולי/ממוחזר/בתולי.
• ת"י 5113 (2019) – חומרי פלסטיק ומוצרי פלסטיק הבאים במגע עם מזון ומשקאות (הכולל סעיף "השימוש בחומר ממוחזר").
• מספר תקנים המאשרים ייצור של מוצרים יחד עם מיחזור הפולימר מתוך התהליך עצמו וללא חומר ממוחזר חיצוני .

התקינה האירופית מקיפה הרבה יותר, בעיקר כתוצאה מחקיקה נרחבת ומתקדמת של האיחוד אירופי. ישראל מתכוונת להסתמך על התקינה האירופית בקביעת התקנים הישראליים, כפי שגם קורה בהוראות וחוקי סביבה אחרים.

לפי משרד הכלכלה, הדבר יאפשר לשחקנים השונים לאורך כל שרשרת הערך בענף הפלסטיק לנהל מסחר תקין תוך התחשבות בסביבה ובבריאות האדם, לפתח טכנולוגיות ומוצרים חדשים בתחום הפולימרים הממוחזרים ולחדור לשווקים בינלאומיים. ארגון האו"ם לפיתוח תעשייתי (UNIDO) סייע למשרד הכלכלה לקראת מהלך הקמת הוועדה החדשה במסגרת פרויקט MED TEST III.

בתחילת שנת 2020 החל שיתוף פעולה גם בין שני ארגוני התקינה הבינלאומיים - ISO ו- CEN – בכדי לקדם את התקינה שנוגעת למיחזור פלסטיק.

קבוצת בז"ן רכשה חברה למיחזור פלסטיק

לא חסרות עדויות לשוק מיחזור הפלסטיק המתעורר בארץ, ובראש עומדת האסטרטגיה של בז"ן – יצרנית חומר הגלם לתעשיית הפלסטיק הגדולה בישראל – שמבקשת להוביל גם את שוק מיחזור הפלסטיק בישראל.

לאחרונה דיווחנו כאן כי חברת כרמל אוליפינים (כאו"ל) מקבוצת בז"ן רכשה חברת מיחזור פלסטיק בשם VPM Plast.  VPM ממחזרת באופן מכני כ-12 אלף טונות פלסטיק בשנה. ההסכם הוא צעד נוסף של קבוצת בז"ן במימוש האסטרטגיה שלה להוביל את שוק מיחזור הפלסטיק בארץ.

לפני כן, כרמל אוליפינים חתמה על מזכר הבנות עם חברת ורידיס להקמת מפעל למיחזור פלסטיק בשנת 2023. כמו כן, היא חתמה עם חברת UBQ Materials על אספקת חומר תרמו-פלסטי ממוחזר שישולב בשרשרת הייצור שלה.

שיתוף פעולה שלישי שדיווחנו עליו הוא של בז"ן עם החברה לשירותי איכות הסביבה. החברות חתמו על מזכר הבנות להקמת מיזם ראשון מסוגו בארץ למיחזור כימי של פסולת פלסטיק.

קבוצת בז"ן הודיעה שתמשיך לבחון שיתופי פעולה נוספים בתחום המיון והטיפול בפסולת פלסטיק לסוגיה. ביולי האחרון החברה פרסמה אסטרטגיה חדשה שכוללת השקעה של 240 מיליון ₪ בפולימרים ירוקים עד שנת 2030.

התייחסויות

איגור דוסקלוביץ, הממונה על התקינה: "הקמת ועדת התקינה תאפשר להעמיד את ישראל בשורה אחת עם הסטנדרט האירופאי והבינלאומי בכל הנוגע לטיב ואיכות הפולימרים הממוחזרים בישראל".

עוז כץ, מנהל מינהל תעשיות: "מדובר בצעד נוסף לעבר כלכלה מעגלית בכלל וכלכלת פלסטיק מעגלית בפרט".

דליה ירום, מנהלת אגף התקינה, מכון התקנים: "הקמת הוועדה והעיסוק בכלכלה מעגלית עומדים בקנה אחד עם יעדי מכון התקנים שהם בריאות הציבור, בטיחות הציבור והגנה על הסביבה של מדינת ישראל".

חברות לפינוי וטיפול בפסולת