דוח מעקב של מבקר המדינה בנושא הטיפול בפסולת עירונית פורסם אמש, והוא מציג תמונת מצב מעודכנת של ענף הטיפול בפסולת עירונית, שסובל ממשבר בשנים האחרונות. מדובר בדוח מעקב בהמשך לדוח שפורסם בנושא בשנת 2022.

לראשונה, הדוח משרטט תמונת מצב מפורטת של משבר נפח ההטמנה, כולל פירוט של סטטוס נפח ההטמנה הזמין והמתוכנן במטמנות השונות. במקביל, הדוח סוקר את סטטוס התכנון וההקמה של מתקני הטיפול שאמורים להוות תחליף להטמנה: מתקני טיפול בפסולת אורגנית ומתקני השבת אנרגיה מפסולת.

בנוסף לכך הדוח מציג את המחלוקת בין משרד האוצר והמשרד להגנ"ס בנושא הרפורמה המתוכננת לענף הפסולת, שעדיין תקועה בגלל חוסר ההסכמה של שני הצדדים.

קישור לדוח מופיע בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. מבקר המדינה: פערי מחירים של 300% בין מטמנות בארץ, 05.07.2022
2. הפתרון הזמני למשבר הפסולת – הרחבת המטמנות הקיימות, 14.04.2025
3. משרד האוצר מיתן את הרפורמה במשק הפסולת, 15.10.2024
4. קרן הניקיון אישרה תמיכות של 830 מיליון ₪ בשנת 2024, 05.06.2025
5. מכרז להפעלת תא הטמנה נוסף במטמנה הגדולה בישראל, 08.06.2025
6. למידע נוסף על פסולת עירונית | infospot

נפח ההטמנה ייגמר לפני סוף 2026

בשנים האחרונות דיווחנו על משבר נפח ההטמנה שנוצר כתוצאה מעיכובים ושינויים במדיניות של המשרד להגנ"ס, שביקש לצמצם את כמות המטמנות, ולקדם פתרונות חלופיים כמו השבה ומיחזור.

אלא שהקמת מתקני הטיפול החלופיים היא מורכבת ולכן מתקדמת לאט, ובינתיים נפח ההטמנה הזמין הולך ואוזל מבלי שקידמו הרחבה והקמה של מטמנות – תהליך שהוא אמנם פשוט יותר מהקמת מתקן השבה או טיפול בפסולת אורגנית, אך גם דורש תהליך תכנוני ועבודות הקמה.

כשמסתכלים על המספרים מבינים אתה בעיה. כמות הפסולת העירונית הנוצרת מדי שנה בישראל עומדת על כ-6.2 מיליון טון בשנה, ממנה כ-4.7 מיליון טון מגיעים להטמנה. אך לפי הדוח, בישראל פועלות כ-10 מטמנות לפסולת עירונית שנפח ההטמנה הזמין בהן בתחילת שנת 2025 עמד על 7.7 מיליון טון – כמות שמספיקה לפחות משנתיים.

בדיון על נפח ההטמנה, נעשה שימוש ביחידות של נפח (קו"ב), אך הפסולת נמדדת במשקל (טון). בדוח המבקר מסבירים כי בממוצע, משקל קו"ב פסולת הוא טון אחד. לכן לצורך נוחות הקריאה בכתבה, נעשה שימוש ביחידת המשקל (טון).

הפתרון לשנתיים הקרובות: הרחבה של חגל, עברון, ואפעה

הפתרון לשנתיים הקרובות מבוסס על הרחבת מטמנות קיימות. בצפון, מטמנת חגל ורשות מקרקעי ישראל פתרו את המחלוקת ומתבצעות עבודות להכשרת תא הטמנה חדש עם קיבולת של כ-1.8 מיליון טון פסולת, שצפוי להתחיל לקלוט פסולת בינואר 2026, עם הפסקת הפעילות של התא הפעיל כיום שעומד לקראת מיצוי נפח ההטמנה.

עוד בצפון, לאחר מחלוקות בין הגורמים השונים, הוסכם על הגבהת מטמנת עברון בכ-5 מטרים החל משנת 2026, דבר שיוסיף נפח הטמנה של כ-1 מליון טון.

בדרום הארץ, מטמנת אפעה שבמישור רותם היא המטמנה הגדולה בישראל, שקולטת כמעט 50% מהפסולת שהולכת להטמנה בישראל – 2.3 מיליון טון בשנה. אך לפי הדוח, בתחילת שנת 2025 נפח ההטמנה הזמין היה כ-2 מיליון טון בלבד – כמות שמספיקה לפחות משנה אחת.

בהתאם לכך, בשנת 2024 אושרה הגבהה של תא ההטמנה הפעיל (#6) באפעה, מה שמוסיף קיבולת של כ-2.4 מיליון טון ונותן מענה לשנה אחת נוספת. אך לפי הדוח, יש מחלוקת בין רמ"י לבין המטמנה לגבי התשלום בגין ההרחבה, ולכן הסכם ההרשאה טרם נחתם.

במקביל, בשנת 2024 אושר לאפעה לפתוח תא הטמנה חדש #7 בתנאי שיקלוט רק פסולת שעברה מיון. תא ההטמנה #7 באפעה החל לקלוט פסולת בתחילת 2025. במקביל, הפסולת הלא ממוינת אמורה להיות מוטמנת בהגבהה של תא #6.

לפי הדוח, המשרד להגנ"ס טוען כי נפח ההטמנה הזמין והמאושר באפעה בתאים 6+7  צפוי להספיק עד שנת 2028, בכפוף לפתרון המחלוקות בין רמ"י לאפעה. לעומת זאת, לפי מטמנת אפעה, כל עוד המחלוקת על הגבהה של תא 6 עם רמ"י לא תפתר, נפח ההטמנה הזמין בתא 7 יספיק רק עד סוף 2026, והיא שוקלת להפחית בהדרגה את כמויות הפסולת הנקלטות, ככל שהנפח יאזל.

הפתרון עד שנת 2030: הרחבה נוספת של מטמנות בצפון ובדרום

לצד ההרחבות שנותנות מענה עד סוף שנת 2026 (חגל ועברון בצפון, תאים 6+7 באפעה בדרום), יש כבר תוכניות להרחבות של מטמנות נוספות, שייתנו מענה עד שנת 2030, במקביל להקמת מתקני טיפול חלופיים.

לפי הדוח, מטמנת דודאים/גני הדס ליד באר שבע שקולטת את הפסולת העירונית מהאזור שלה נמצאת בתהליך תכנון של הרחבה של 4 מיליון טון נוספים. עוד בדרום, מטמנת זוהר שליד ערד, נמצאת בתהליך תכנון של הרחבה של 4.8 מיליון טון נוספים. ובצמוד לאפעה שבמישור רותם, מקדמים פתיחה של תא הטמנה חדש (#8) שיוכל לקלוט עוד כ-10 מיליון טון, ויש תוכנית עתידית לשני תאי הטמנה נוספים ליד אפעה (#9 + #10) שייתנו מענה לאחר שנת 2030.

בצפון, ההרחבה של חגל ועברון בשנת 2026 תיתן מענה ל- 2-4 שנים, ומקודמת תוכנית לפתיחה מחדש של מטמנת טליה שצמודה לחגל (ליד מנחמיה) עם יכולת קליטה של 4.5 מיליון טון.

לכאורה, יש נפח הטמנה מתכונן שאמור להספיק לצרכים. אך מבקר המדינה מדגיש שצפויים עיכובים בחלק מההרחבות הנ"ל, וצפויה חריגה מלוחות הזמנים שמעמידה בסימן שאלה את הזמינות של נפח ההטמנה ברציפות עד שנת 2030.

תחזית נפח ההטמנה עד שנת 2030

להגדלה לחצו כאן

32 מתקני טיפול בפסולת נמצאים בשלבי תכנון והקמה

במקביל להרחבת המטמנות, המשרד להגנ"ס מקדם הקמה של מתקני טיפול חלופיים משני סוגים: מתקני השבת אנרגיה מפסולת (ייצור חשמל משריפת שאריות מיון), ומתקני טיפול בזרם האורגני של הפסולת העירונית, באמצעות עיכול אנארובי וקומפוסטציה.

אלא שמדובר במתקנים מורכבים ויקרים, שתהליך התכנון וההקמה שלהם נמשך לפעמים יותר מעשור. בשנת 2026 אמור להפתח המתקן המתקדם הראשון לטיפול בפסולת אורגנית – מתקן סמארט ווייסט ליד מתחם השפד"ן בראשל"צ, שעלות ההקמה שלו כמיליארד ש"ח והמכרז להקמתו פורסם בשנת 2013.

מבחינת מתקני השבת אנרגיה מפסולת, עדיין אין בישראל מתקן כזה, למעט מיזם ה-RDF של חיריה ונשר, בו נעשה בפסולת ממוינת כדלק חלופי בכבשן המלט של מפעל המלט נשר רמלה. מכרז ראשון להקמת מתקן השבה בנאות חובב פורסם לפני כשנתיים, אך טרם הוכרז על זוכה.

אך לפי דוח המבקר שפורסם אמש, ניכרת התקדמות, שאת תוצאותיה נראה בעוד מספר שנים. למשל, בדוח הקודם משנת 2022, היו רק 6 מתקנים בשלבי תכנון: 5 מתקני טיפול באורגני, ומתקן השבה אחד.  נכון לינואר 2025 יש עוד 26 מתקנים בתכנון והקמה: מהם 14 מתקני טיפול בפסולת אורגנית ו-12 מתקני השבה. כלומר, סה"כ 32 מתקנים (19 מתקני טיפול בפסולת אורגנית, ו-13 מתקני השבה) נמצאים בשלבי תכנון והקמה שונים. אך המשרד להגנ"ס מדגיש כי לא כל היוזמות יבשילו.

לפי הדוח, רוב היוזמות נמצאות בשלבי תכנון (20 מבין 32 המתקנים). 7 מתקנים נוספים עם תוכנית מאושרת, ומתקנים בודדים בשלבי מכרז או הקמה.

הרפורמה תקועה. מחלוקת בין האוצר והמשרד להגנ"ס

דוח המבקר שפורסם היום עוסק גם ברפורמה המתוכננת בענף הפסולת. כזכור, משרד האוצר פרסם בספטמבר 2024 הצעה לרפורמה בענף הטיפול בפסולת עירונית, כחלק מחוק ההסדרים.  המשרד להגנ"ס טען כי הרפורמה לא גובשה בתיאום עמו, והוא התנגד לה בחריפות.

לאחר דיונים משותפים, באוקטובר 2024 התקבלה החלטת ממשלה שמשקפת נוסח מרוכך של הצעת הרפורמה.

החלטת הממשלה קבעה שתוקם ועדה בין-משרדית בהובלה משותפת של המשרד להגנ"ס ומשרד האוצר. הוועדה אמורה הייתה לגבש עקרונות מנחים להסדרת משק הפסולת בתוך 4 חודשים, אבל מאז חלפו כמעט 9 חודשים ולפי דוח המבקר, הוועדה טרם התכנסה.

במסגרת דוח המבקר, משרד האוצר טוען כי המשרד להגנ"ס מסרב לכנס את הוועדה, ולכן האוצר פועל מול המשרדים הרלוונטיים כדי לגבש תזכיר חקיקה לאסדרת משק הפסולת כמשק סגור המבוסס על תעריף במקום המנגנון של היטל ההטמנה וקרן הניקיון, עם רשות פסולת מרכזית (כמו רשות החשמל ורשות מים) בשיתוף של משרדי ממשלה והשלטון המקומי.

מנגד, לפי עמדת המשרד להגנ"ס המוצגת בדוח המבקר, החלטת הממשלה על הרפורמה בענף הפסולת לא תואמת את המדיניות של המשרד להגנ"ס ולכן התקבלה בניגוד לעמדת השרה להגנ"ס. המשרד להגנ"ס טוען כי פנה למשרד האוצר כדי לשנות את נוסח החלטת הממשלה המדוברת, אך לא הושגה הסכמה.

במקביל, המשרד להגנ"ס פועל לבחון את הצורך בשינויים מבניים במשק הפסולת והקים צוות עבודה מקצועי לנושא, בו שותפים נציגי האוצר.

בדיון שנערך בכנסת לפני חודשיים, השרה סילמן טענה שמשרד האוצר מונע יישום של חלק מהפתרונות שהמשרד להגנ"ס מקדם, בהם הטלת פיקוח מחירים על מטמנות הפסולת, והענקת סמכות למשרד להגנ"ס לכפות היקף פעילות על אתרי פסולת. בעוד נציג משרד האוצר אמר שיש לכנס את הוועדה שעליה הוסכם בהחלטת הממשלה ולדון במסגרתה בפתרונות.

-----

מסמכים רלוונטיים