חברת קומפוסט-אור קיבלה אישור להנפקה ולמכירה של תעודות פחמן בהיקף מצטבר של כ־3 מיליון טון CO2e הנגזרים מפעילותה בתחום הטיפול בבוצת מט"שים וגזם עירוני. האישור התקבל ממרשם זכויות הפחמן הבינלאומי ICR. בחברה אומרים כי ההכרה מהווה אבן דרך משמעותית וממצבת את החברה כמובילה בתחום של הפחתת פליטות גזי חממה מטיפול בפסולת.
אתר קומפוסט אור שבבקעת הירדן מטפל מדי שנה בכחצי מיליון טון של פסולת אורגנית המורכבת מבוצת מט"שים וגזם עירוני שמהם הוא מייצר קומפוסט חקלאי איכותי. החברה קיבלה את אישור מרשם זכויות הפחמן ICR, לכך שהפעילות שלה מפחיתה מדי שנה כ-430,000 טון שווה ערך לפחמן דו-חמצני (tCO2e). סה"כ ההפחתה הכוללת לאורך תקופת הרישום מוערכת בכ-3 מיליון טון שווה ערך לפחמן דו-חמצני, אותם ניתן למכור לגופים שמעוניינים לקזז את פליטות הפחמן שלהם באופן וולונטרי.
את תהליך האישורים הובילה חברת קרבון וורלד, המתמחה בפיתוח פרויקטים להפחתת פליטות ובבניית תשתית מקצועית שמאפשרת לתרגם פעילות סביבתית לקרדיטים בני־מדידה ובני־מסחור. קרבון וורלד ליוותה את הפרויקט משלב הזיהוי והאפיון הראשוני, דרך איסוף וניתוח הנתונים ההנדסיים ועד להעמדת כלל החומרים הדרושים לאימות מול המרשם הבינלאומי.

כתבות רלוונטיות:
בעבר, הבוצה מהמט"שים העירוניים בישראל הייתה נשלחת למטמנות פסולת. אלא שהטמנת פסולת אורגנית גורמת לתהליך פירוק אנארובי שגורם לפליטות גז מתאן שהינו גז חממה עוצמתי מאוד. במפעל קומפוסט אור שבבקעת הירדן, לוקחים את הפסולת האורגנית (בוצת מט"שים וגזם מרוסק) ומעבירים אותה טיפול אירובי מבוקרים (קומפוסטציה אירובית מואצת) שהופך אותה לקומפוסט חקלאי איכותי. בזכות כך ההשפעות הסביבתיות של המתאן מצטמצמות וחומרי ההזנה האורגניים המצויים בפסולת מנוצלים טוב יותר.
במפעל משתמשים בציוד טכנולוגי מתקדם, 4 מהפכים ייעודים מהגדולים והיעילים מסוגם בעולם. הקומפוסטציה מתבצעת בשורות (windrow) ותהליך ייצור הקומפוסט (בשיטה אירובית מואצת) המבטיח תנאי פירוק אורגני מיטבי ותוצר מזין לאדמה וליבולים.
תהליך ייצור הקומפוסט נעשה בצורה מבוקרת תוך כדי מדידה ושליטה בטמפרטורה, אחוזי הלחות ורמות חמצון כדי להבטיח תנאים אופטימליים לייצור קומפוסט איכותי ובטוח.
בסיום תהליך הייצור, נלקחות דגימות קומפוסט למעבדה חיצונית שבודקת את איכותו. לקומפוסט שמשווק מצורפים דוחות מעבדה הכוללים נתונים על כמות החומר האורגני, חומרי ההזנה (NPK), היעדר מזיקים, זרעים וגורמי מחלות.
מפעל קומפוסט אור הוא הבסיס של פארק אור בבקעת הירדן, שמטפל במגוון של סוגי פסולת נוספים. בפארק פועלים כיום גם מפעל לייצור כופתיות דישון לטיוב קרקע, מפעל לייצור רפד מצע לולים, מפעל לטיפול בקרקעות מזוהמות וחברה לפיתוח מוצרי ביו-פחם מחומרים אורגניים.
כיוון שישראל אינה חתומה על הסכמים בילטרליים עם מדינות המחייבות את התעשייה במכסות פליטת גזי חממה, כמו באיחוד האירופי למשל, זכויות הפחמן שקומפוסט אור מפיקה מיועדות לשוק הוולונטרי בלבד. רוכשי הזכויות בשוק הוולונטרי הם חברות וארגונים המעוניינים להפחית את טביעת הרגל הפחמנית שלהם, בלי שהחוק או הרגולציה חייבה אותם לעשות כך, אלא מתוך מחויבות סביבתית, ערכים תאגידים או דרישות ESG.
לעומת זאת, בשוק המנדטורי, זכויות הפחמן מופקות ונרכשות במסגרת הסכמים בליטרליים או רגולציה המחייבת מדינות וחברות לעמוד ביעדי פליטה לאומיים שנקבעו בחוק או בהסכמים בינלאומיים, כמו סעיף 6.2 בהסכם פריז.
אחרי יותר מעשור, העיסוק בהפקה של זכויות פחמן ומסחר בהן מתעורר, בעיקר בגלל הצורך הדחוף להפחית פליטות גזי חממה בקנה מידה ענקי כדי לעכב ולצמצם את שינוי האקלים.
בשנים 2008–2012 פעל בחסות האו"ם מנגנון מסחר במכסות של פליטות גזי חממה שבו נרשמו יותר מ-7,500 פרויקטים שהפחיתו יותר ממיליארד וחצי טונות פחמן דו-חמצני. גם ישראל הייתה חלק מהמנגנון הבינלאומי עם 31 פרויקטים להפחתת פליטות גזי חממה שזכו להכרה.
אלא שמשנת 2012 המנגנון הזה החל לדעוך, בין השאר משום שהמדינות לא הצליחו להסכים על יעדי הפחתה שיחייבו אותם ושייצרו את התמריץ הנדרש כדי לסחור בפליטות בין תאגידים במדינות שונות, או בין המדינות עצמן. נוסף על כך התרחשו כמה הונאות שהגבירו את אי-הוודאות וחוסר האמון בהצלחה של המנגנון להבטיח שהכסף אכן מממן פרויקטים ראויים של הפחתת פליטות.
בשנים האחרונות, ולאחר הסכם פריז שנחתם בשנת 2015, ניסו מדינות העולם בחסות האו"ם, להחיות מחדש את מנגנון הסחר במכסות של פליטות גזי חממה. מדי שנה נרשמת התקדמות מסוימת, אך עד כה המנגנון לא שב לפעול.
בוועידת האקלים השנתית של האו"ם שנערכה ב-2024 בבאקו, בירת אזרבייג'ן, הגיעו המדינות להסכמות על כללי הפעולה של שוקי הפחמן הבינלאומיים במסגרת סעיף 6.4 של הסכם פריז. אך העבודה על המנגנון טרם הושלמה.
במקביל, יש מדינות ספורות, כמו שוויץ למשל, שהחלו לחתום על הסכמי סחר בילטרליים לפי סעיף 6.2 בהסכם פריז המאפשר הפקה ומסחור של זכויות פחמן לטובת עמידה ביעדי הפחתת פליטות לאומיים.
