חברת הום ביוגז הישראלית חתמה בחודש שעבר על מזכר הבנות עם קרן Klik השוויצרית שבמסגרתו היא תמכור לקרן זכויות פחמן (תעודות הפחתת פליטות גזי חממה) בשווי של עד 13.3 מיליון $.
זכויות הפחמן יופקו מפרויקט להתקנת 17,000 מערכות להפקת ביוגז ודשן מפסולת אורגנית (בעיקר פרש בעלי חיים) שהחברה תתקין בקניה בשנים 2026–2028 וישמשו את קרן Klik לאיפוס פליטות של חברות דלק בשוויץ.
לא מדובר בפרויקט ראשון של חברת הום ביוגז שמניב מכירה של זכויות פחמן. כפי שדיווחנו לפני כשנה, החברה חתמה על מזכר הבנות עם אותה קרן שוויצרית למכירת זכויות פחמן בהיקף של עד 29 מיליון $ מפרויקט דומה של התקנת 20,000 מערכות ביוגז בגאנה. כמו כן מקדמת החברה פרויקטים דומים להתקנת מערכות ביוגז ומכירת זכויות פחמן מדינות כמו הודו, רואנדה ונפאל.
לאחר תרדמת של יותר מעשור, המסחר בזכויות פחמן מתעורר מחדש, בעיקר בגלל הצורך הדחוף להפחית פליטות גזי חממה כדי לעכב את משבר האקלים ולצמצמם את השפעותיו. בשנים האחרונות מדינות העולם מנסות להסכים על כללים שיאפשרו להפעיל מנגנון בינלאומי להפקה ומסחור של פליטות, ואולם העבודה על אותו מנגנון טרם הושלמה.
בינתיים מדינות אחדות, כמו שוויץ למשל, החלו לחתום על הסכמי סחר בילטרליים לפי סעיף 6.2 בהסכמי פריז המאפשר הפקה ומסחור של זכויות פחמן לטובת עמידה ביעדי הפחתת פליטות לאומיים. מכירת זכויות הפחמן שיופקו בפרויקט של הום ביוגז בקניה מתאפשרת בזכות הסכם סחר בילטרלי בתחום מכירת זכויות פחמן שנחתם מוקדם יותר השנה בין שוויץ לקניה.
כתבות רלוונטיות:
לפי הדיווח של חברת הום ביוגז,קרן Klikהשווצרית תרכוש מחברת הום ביוגז זכויות פחמן בהיקף של עד 13.3 מיליון $ שיונפקו מהתקנת 17,000 מערכות להפקת ביוגז ודשן מפסולת אורגנית בשנים 2026 עד 2030.
עיקר ההכנסות של הום ביוגז צפויות ממכירת זכויות פחמן ועל אלה יתווספו הכנסות מוערכות של כ-6.8 מיליון $ ממכירת מערכות ביוגז לחקלאים קנייתים במחיר מסובסד.
בחברת הום ביוגז מעריכים שההכנסה הכללית מהפרויקט תגיע לכ-20 מיליון $ עד שנת 2030 עם פוטנציאל להיקף הכנסות דומה ממכירת זכויות פחמן בשנים 2031–2035. במזכר ההבנות התחייבה הום ביוגז לתקופת בלעדיות למכירת זכויות פחמן שבמהלכה יתנהל משא ומתן לחתימת הסכם מחייב בין החברה לקרן השוויצרית.
בחודש מרץ 2024 דיווחה הום ביוגז על הפקה ראשונה של זכויות פחמן מפרויקט בקניה. בדיקה במרשם זכויות הפחמן שהחברה נעזרת בו, מעלה שנכון לאוקטובר 2025, הופקו בפרויקט זכויות בגין 37,762 טון פחמן, כשליש מהם קוזזו.
כפי שדיווחנו, לפני כחצי שנה חתמה חברת הום ביוגז על הסכם דומה עם קרן Klik, הפעם להפקת זכויות פחמן מהתקנת 20,000 מערכות ביוגז בגאנה.
במסגרת הפרויקט, החברה מתכננת להתקין ולתחזק כ-20 אלף מערכות טיפול בפסולת אורגנית (עם דגש על פרש בעלי חיים) אצל חקלאים מקומיים. המערכות האלה צפויות לייצר זכויות פחמן בהיקף של כ-1.6 מיליון טון על פני 10 שנים. התשלום על זכויות הפחמן יתבצע מעת לעת, לפי תוצאות הפרויקט בפועל.
אלא שנראה שהפרויקט מתעכב: לפי דיווחי החברה, לאחרונה תוקן ההסכם עם קרן Klik ומועד קבלת האישורים הנדרשים מגאנה ושוויץ ליישום הפרויקט הוארך עד סוף חודש ינואר 2026.
זכויות הפחמן בפרויקטים של הום ביוגז מופקות בזכות 2 פעולות שמשולבות בתהליך הטיפול האנארובי בפסולת האורגנית:
מתאן CH4 הוא גז חממה עוצמתי שנפלט מפסולת אורגנית לא מטופלת (שאריות מזון, גזם חקלאי ועירוני, פרש בעלי חיים, שפכים ועוד). במקום שהמתאן ייפלט לאטמוספירה, המתקן של הום ביוגז אוסף את המתאן כדי שיהיה אפשר להשתמש בו בתור גז לבישול, לחימום או לצרכים אחרים. שריפת מתאן ושימוש בו להפקת אנרגיה מפרקת אותו ומנטרלת את ההשפעה המזיקה שלו על שינוי האקלים. כלומר, כל טון של מתאן שלא נפלט לאטמוספירה, הוא בעל פוטנציאל להפקת זכויות פחמן.
יתרה מזו, שימוש במתאן לבישול או חימום מחליף שימוש במקורות אנרגיה מזהמים יותר כמו עץ או פחם. כלומר ,גם החיסכון בפליטות שהיו נגרמות משימוש במקור אנרגיה מזהם יכול להיות בעל פוטנצילאל להפקת זכויות פחם.
נוסף על כך, בחודש מאי 2024 דיווחה החברה על הסכם שנחתם עם מפיץ מקומי בנפאל כדי לקדם פרויקט דומה של התקנת מערכות לטיפול בפרש בעלי חיים להפקת ביוגז ורישום של זכויות פחמן. כמו כן מקדמת החברה פרויקט דומה ברואנדה.
חברת הום ביוגז, הנסחרת בבורסה בתל-אביב, פיתחה מערכת הפקת ביוגז מפסולת אורגנית המיועדת לשוק המוסדי והביתי. נוסף על מערכות ביוגז, החברה עוסקת גם במכירת זכויות פחמן.
מלבד פרויקטים במדינות עולם שלישי שמפיקים זכויות פחמן, החברה מציעה מתקנים שונים לטיפול בפסולת אורגנית. למשל, כפי שדיווחנו, בשנת 2021 החברה קידמה פיילוט להתקנת מערכת ביוגז מוסדית בחדר אוכל של קיבוץ. כמה חודשים קודם לכן קיבלה החברה אישור למענק של עד 730,000 ₪ מרשות החדשנות לפיילוט התקנת מערכת ביוגז מוסדית בחדר אוכל צה"לי.
כמו כן, לפני כחצי שנה הודיעה הום ביוגז כי צבא ארה"ב הזמין ממנה 20 מערכות שירותים אקולוגיים שיותקנו בבסיס של חיל האוויר האמריקאי. מערכת השירותים, הנראית כמו שירותים רגילים אך לא זקוקה לחיבור למערכת הביוב, מפיקה מההפרשות ביוגז שיכול לשמש לבישול, לחימום מים ולעוד מטרות.
מערכת הביוגז של החברה, הרשומה כפטנט בינלאומי, מטפלת בפסולת האורגנית במקור במקום לשנע ולהטמין אותה. עוד יתרון סביבתי של המערכת של הום ביוגז הוא צמצום פליטות גזי חממה ועידוד שימוש באנרגיה מתחדשת במקום באנרגיה ממקורות פוסיליים.
הקרן השוויצרית Klik עוסקת ברכישת זכויות פחמן עבור יבואני דלק בשוויץ, שמחויבים לעמוד ביעדי הפחתת פליטות ולכן הם מקזזים חלק מפליטות הפחמן הנוצרות מהשימוש בדלק שהן מוכרות.
באיחוד האירופי פועל מנגנון של מכסות וסחר בזכויות פחמן, שבו המדינות מציבות לחברות מענפי פעילות מסוימים יעדים להפחתת פליטות גזי חממה. כדי לעמוד ביעדים אלה, החברות רשאיות לרכוש זכויות פחמן עבור חלק מהפליטות שהן לא מצליחות להפחית. אך המנגנון האירופי מתיר לרכוש זכויות פחמן רק ממדינות שחברות באיחוד האירופי, ולכן חברה אירופית לא יכולה לרכוש זכויות הפחתה מפרויקט באפריקה.
אלא ששווייץ אינה חברה באיחוד האירופי, ולכן היא מפעילה מערכת נפרדת ועצמאית של מכסות וסחר בזכויות פחמן. שווייץ היא כיום אחת המדינות הראשונות בעולם שמתירה לחברות בתחומה לרכוש זכויות פחמן לטובת עמידה ביעדי הפחתת פליטות מפרויקטים במדינות שאיתן שוויץ חתומה על הסכם ייעודי בנושא הזה, תחת סעיף 6.2 בהסכם פריז. ההסכמים האלה מאפשרים למדינות ותאגידים באותן מדינות להתקשר ולסחור בזכויות פחמן כדי לעמוד ביעדי הפחתה לאומיים.
נכון לחודש ספטמבר 2025, שוויץ חתומה על הסכמים או נמצאת לקראת חתימה על הסכמים בילטרליים לסחר במכסות פחמן עם 19 מדינות, בהן קניה, גאנה, סנגל, פרו, גאורגיה, ונואטו, דומיניקה, תאילנד, אוקראינה, מרוקו, מאלווי, אורוגוואי, צ'ילה, תוניסיה, נורבגיה, דנמרק, שבדיה, איסלנד והולנד.
אחרי יותר מעשור, העיסוק בהפקה ומסחור של זכויות פחמן מתעורר, בעיקר בגלל הצורך הדחוף להפחית פליטות גזי חממה בקנה מידה ענקי כדי לעכב ולצמצם את משבר האקלים.
בשנים 2008–2012 פעל בחסות האו"ם מנגנון מסחר במכסות של פליטות גזי חממה שבו נרשמו יותר מ-7,500 פרויקטים שהפחיתו יותר ממיליארד וחצי טונות פחמן דו-חמצני. גם ישראל לקחה חלק במנגנון הבינלאומי עם 31 פרויקטים להפחתת פליטות גזי חממה שזכו להכרה.
אלא שמשנת 2012 המנגנון הזה החל לדעוך, בין השאר משום שהמדינות לא הצליחו להסכים על יעדי הפחתה שיחייבו אותם ושייצרו את התמריץ הנדרש כדי לסחור בפליטות בין תאגידים במדינות שונות, או בין המדינות עצמן. נוסף על כך התרחשו כמה הונאות שהגבירו את אי-הוודאות וחוסר האמון בהצלחה של המנגנון להבטיח שהכסף אכן מממן פרויקטים ראויים של הפחתת פליטות.
בשנים האחרונות, ולאחר הסכם פריז שנחתם בשנת 2015, ניסו מדינות העולם בחסות האו"ם, להחיות מחדש את מנגנון הסחר במכסות של פליטות גזי חממה. מדי שנה נרשמת התקדמות מסוימת, אך עד כה המנגנון לא שב לפעול.
בוועידת האקלים השנתית של האו"ם שנערכה לפני כשנה בבאקו, בירת אזרבייג'ן, הגיעו המדינות להסכמות על כללי הפעולה של שוקי הפחמן הבינלאומיים במסגרת סעיף 6.4 של הסכם פריז. אך העבודה על המנגנון טרם הושלמה.
במקביל, יש מדינות ספורות, כמו שוויץ למשל, שהחלו לחתום על הסכמי סחר בילטרליים לפי סעיף 6.2 בהסכם פריז המאפשר הפקה ומסחור של זכויות פחמן לטובת עמידה ביעדי הפחתת פליטות לאומיים.
הפרויקטים של חברת הום ביוגז שבהם מופקים ונמכרים זכויות פחמן נכללים בהסכמים מסוג זה. נוסף על כך, חברות יכולות להפיק ולסחור בזכויות פחמן באופן וולונטרי.