החברה הישראלית 'הום ביוגז' חתמה בשבוע שעבר על מזכר הבנות עם קרן שוויצרית בשם Klik למכירת זכויות פחמן (תעודות הפחתת פליטות גזי חממה) בהיקף של עד 29 מיליון $ מפרויקט של החברה שצפוי לקום במדינת גאנה שבאפריקה. הקרן השווצרית תשתמש בזכויות הפחמן האלה כדי לקזז פליטות של חברות דלק בשוויצריה.

במסגרת הפרויקט, החברה מתכננת להתקין ולתחזק כ-20 אלף מערכות טיפול בפסולת אורגנית (עם דגש על פרש בעלי חיים) לחקלאים מקומיים. המערכות הללו צפויות לייצר זכויות פחמן בהיקף של כ-1.6 מיליון טונות על פני 10 שנים. התשלום בגין זכויות הפחמן יתבצע מעת לעת, בהתאם לתוצאות הפרויקט בפועל.

לא מדובר בפרויקט ראשון של החברה בו היא מוכרת זכויות פחמן בגין מתקני הטיפול בפסולת אורגנית שהיא מוכרת. מוקדם יותר השנה החברה דיווחה על פרויקט ראשון שבו הנפיקה זכויות פחמן, בקניה. החברה מקדמת פרויקטים דומים במקומות נוספים בעולם.

העיסוק בהפקה ומיסחור של זכויות פחמן מתעורר בימים אלה, לאחר תרדמת של יותר מעשור, בשל הצורך הדחוף בהפחתת פליטות גזי חממה בקנה מידה ענק, כדי לעכב ולצמצם את משבר האקלים. נציגי מדינות העולם מנסים להסכים על כללים שיאפשרו להפעיל מנגנון בינלאומי להפקה ומיסחור של פליטות.

במקביל, יש מדינות ספורות שהחלו לחתום על הסכי סחר בילטרליים בהתאם לסעיף 6.2 בהסכם פריז, שמאפשר הפקה ומיסחור של זכויות פחמן לטובת עמידה ביעדי הפחתת פליטות לאומיים. הפרויקט המדובר של חברת הום ביוגז, גם נכלל בהסכמים מסוג זה. בנוסף לכך, חברות יכולות להפיק ולסחור בזכויות פחמן באופן וולונטרי.

כתבות רלוונטיות:

1. חברה ישראלית פיתחה מתקן שיפיק ביוגז מפסולת אורגנית, 4.10.2021
2. מתקן חדש לפסולת אורגנית, 13.7.2021
3. מענקי מו"פ לתחומי סביבה של הורייזון אירופה, 07.10.2021
4. 300 מיליארד $ בשנה למדינות המתפתחות, 25.11.2024
5. למידע נוסף על פסולת | infospot

החברה תרוויח מזכויות הפחמן ולא ממכירת המתקנים

לפי ההסכם, הקרן השוויצרית Kilk, תרכוש מחברת הום ביוגז זכויות פחמן שייווצרו בפרויקט בגאנה עד סוף 2030, בהיקף כספי שעשוי להגיע לכ-28.8 מיליון $. במקביל, הום ביוגז מנהלת משא ומתן עם חברות שמעוניינות לממן את התקנת מערכות הביוגז בתמורה לחלק מההכנסות ממכירת זכויות הפחמן. החברה מקווה להתחיל בהתקנת המערכות במחצית השנייה של 2025, בהתאם לאיתור מימון לפרויקט.

לדברי חברת הום ביוגז, עיקר הרווח שלה מהפרויקט בגאנה לא יגיע ממכירת המתקנים, כי אם ממכירת זכויות הפחמן. כאמור, במסגרת הפרויקט יותקנו 20,000 מערכות שהופכות פסולת אורגנית חקלאית לדשן וביוגז, בתהליך עיכול אנארובי. החקלאים עצמם יקבלו את המערכות במחיר מסובסד.

כיצד המתקנים של הום ביוגז מייצרים הפחתת פליטות גזי חממה?

זכויות הפחמן בפרויקט נוצרות בזכות שתי פעולות שמשולבות בתהליך הטיפול האנארובי בפסולת:

1. מניעת פליטת מתאן מפרש בעלי חיים לא מטופל
2. ייצור ביוגז (שמורכב ברובו ממתאן) שמשמש לבישול או חימום ומחליף מקור אנרגיה מזהם.

נסביר. מתאן הוא גז חממה עוצמתי שנפלט מפסולת אורגנית לא מטופלת (שאריות מזון, גזם חקלאי ועירוני, פרש בעלי חיים, שפכים ועוד). במקום שהמתאן ייפלט לאטמוספירה, המתקן של הום ביוגז אוסף את המתאן כך שאפשר להשתמש בו כגז לבישול, חימום או צרכים אחרים. השריפה של המתאן (כגז בישול או חימום) מפרקת אותו ומנטרלת את ההשפעה המזיקה שלו על שינוי האקלים. כלומר, כל טון של מתאן שלא נפלט לאטמוספירה, הוא בעל פוטנציאל להפקת זכויות פחמן.

בנוסף לכך, השימוש במתאן כגז בישול או חימום, מחליף מקור אנרגיה מזהם. כלומר גם החיסכון בפליטות שהיו נגרמות מהשימוש במקור אנרגיה מזהם אחר, יכול להיות בעל פוטנציאל להפקת זכויות פחמן.

עסקאות נוספות של מכירת זכויות פחמן

הפרויקט בגאנה אינו הראשון שבו חברת הום ביוגז מפיקה זכויות פחמן. במרץ האחרון, החברה דיווחה על הפקה ראשונה של זכויות פחמן מפרויקט דומה שהחברה כבר מבצעת בקניה. בדיקה במרשם זכויות הפחמן בו נעזרה החברה, מעלה כי הפרויקט כבר הפיק זכויות פחמן בגין 16,511 טון, מהם כחמישית נמכרו, נכון להיום.

לדברי החברה, היא פועלת לפתח פרויקטים דומים במדינות נוספות שבהן היא תוכל להרוויח ממכירת זכויות פחמן. בינתיים, לפני כשנה החברה חתמה על הסכם עם ארגון בהודו, שאמור לספק לחברה שירותי ניהול ותפעול של פרויקט דומה, במסגרתו יותקנו כ-7,000 מתקני ביוגז, שיניבו כחצי מיליון טון זכויות פחמן.

בנוסף לכך, במאי האחרון החברה דיווחה על הסכם שנחתם עם מפיץ מקומי בנפאל, במטרה לקדם פרויקט דומה של התקנת מערכות לטיפול בפרש בעלי חיים תוך הפקת ביוגז ורישום של זכויות פחמן. באופן דומה, החברה מקדמת פרויקטים ברואנדה והודו.

המוכרת: חברת הום ביוגז

חברת הום ביוגז נסחרת בבורסה בתל אביב ופיתחה מערכת הפקת ביוגז מפסולת אורגנית לשוק המוסדי והביתי.

כפי שדיווחנו, בתחילת העשור ביוגז חתמה על פיילוט להתקנת מערכת ביוגז מוסדית בחדר אוכל של קיבוץ. מספר חודשים קודם החברה קיבלה אישור למענק של עד 730,000 ₪ מרשות החדשנות לפיילוט התקנת מערכת ביוגז מוסדית בחדר אוכל צה"לי.

מערכת הביוגז של החברה, הרשומה כפטנט בינלאומי, מטפלת בפסולת האורגנית במקור, במקום לשנע ולהטמין אותה. יתרון סביבתי נוסף שלה הוא צמצום של פליטות גזי חממה המזיקים למשבר האקלים, הנובע מייצור ושימוש בביוגז המהווה אנרגיה מתחדשת וחוסך שימוש באנרגיה ממקורות פוסיליים.

הרוכשת: קרן קיזוז פליטות פחמן של יבואני הדלק בשווייץ

הקרן השווצרית Kilk עוסקת ברכישת זכויות פחמן עבור יבואני דלק בשוויצריה, שיש להם יעדי הפחתת פליטות שמחייבים אותם לקזז חלק מפליטות הפחמן הנוצר מהשימוש בדלק שהן מוכרות.

באיחוד האירופי פועל מנגנון של מכסות וסחר בזכויות פחמן, בו חברות מענפי פעילות מסוימים מקבלות מהמדינה יעד הפחתת פליטות גזי חממה, ומותר להן לרכוש זכויות פחמן עבור חלק מהפליטות שהן לא מצליחות להפחית, כדי לעמוד ביעד. אך המנגנון האירופי מתיר לרכוש זכויות  פחמן רק ממדינות שחברות באיחוד האירופי, ולכן מתקן אירופי לא יכול לרכוש זכויות הפחתה מפרויקט באפריקה.

אלא ששווייץ אינה חלק מהאיחוד האירופי, והיא מפעילה מערכת נפרדת ועצמאית של מכסות וסחר בזכויות פחמן. שווייץ היא כיום אחת המדינות הראשונות בעולם שמתירות לחברות במדינה לרכוש זכויות פחמן לטובת עמידה ביעדי הפחתת פליטות, מפרויקטים במדינות להם יש הסכם ייעודי עם שווייץ בנושא הזה, תחת סעיף 6.2 בהסכם פריז, שמאפשר למדינות (ותאגידים באותן מדינות) להתקשר בינהן על מנת לסחור בזכויות פחמן, על מנת לעמוד ביעדי הפחתה לאומיים.

גאנה, בה יתבצע הפרויקט המדובר של חברת הום ביוגז, היא אחת מ-17 מדינות שחתומות עם שווייץ על הסכם לסחר במכסות פחמן (מרוקו, סנגל, מלאווי, גאנה, תוניסיה, אוקראינה, גאורגיה, אורגוואי, פרגוואי, נורבגיה, איסלנד, שבדיה, פרו, צ'ילה, דומיניקה, תאילנד, ונואטו).

מסחר במכסות פחמן: פריצת דרך, אך יש עוד עבודה

בשנים 2008-2012 פעל בחסות האו"ם מנגנון מסחר במכסות של פליטות גזי חממה, בו נרשמו יותר מ-7,500 פרויקטים שהנפיקו (כלומר הפחיתו) למעלה ממיליארד וחצי טונות פחמן דו חמצני. גם ישראל לקחה חלק במנגנון הבינלאומי עם 31 פרויקטים להפחתת פליטות גזי חממה שזכו להכרה.

אלא שלאחר שנת 2012 המנגנון דעך, בין היתר משום שהמדינות השונות לא הצליחו להסכים על יעדי הפחתה שיחייבו אותם ושייצרו את התמריץ הנדרש כדי לסחור בפליטות בין תאגידים במדינות שונות, או בין המדינות עצמן. בנוסף לכך היו מספר הונאות שהגבירו את אי הוודאות וחוסר האמון בהצלחה של המנגנון להבטיח שהכסף אכן מממן פרויקטים ראויים של הפחתת פליטות.

בשנים האחרונות, לאחר הסכם פריז שנחתם בשנת 2015, ניסו המדינות, תחת החסות של האו"ם, להחיות מחדש את מנגנון הסחר במכסות של פליטות גזי חממה. מדי שנה נרשמת התקדמות מסוימת, אך עד כה המנגנון לא שב לפעול.

במסגרת ועידת האקלים השנתית של האו"ם שהתקיימה בנובמבר האחרון בבאקו, בירת אזרבייג'ן, המדינות הגיעו להסכמות על כללי הפעולה של שוקי הפחמן הבינלאומיים במסגרת סעיף 6.4 של הסכם פריז. אך העבודה על המנגנון טרם הושלמה.

בינתיים, יש מדינות בודדות, שחתמו על הסכי סחר בילטרליים (כלומר הסכם בין 2 מדינות) ייעודיים לנושא של הפקה ומיסחור של זכויות פחמן, שיוכרו לצורך עמידה ביעדי הפחתת הפליטות הלאומיים של אותן מדינות. ההסכמים האלה, מתבצעים בהתאם לכללים של סעיף 6.2 בהסכם פריז.

ספקים מומלצים לטיפול בזיהום אוויר וגזי חממה: