ועידת האקלים השנתית של האו"ם COP29 שנערכה בבאקו, בירת אזרבייג'ן, הסתיימה שלשום עם הסכם חדש למימון אקלים. לפי ההסכם, המדינות העשירות יקצו סכום של כ-300 מיליארד $ בשנה להיערכות לשינוי האקלים במדינות מתפתחות, זאת לצד תשלומי אובדן ונזק שישולמו למדינות המתפתחות לצורך התמודדות עם אסונות אקלימיים.

אך חלק מהמדינות המפותחות, ששאפו לסכם על סכום מימון אקלים גבוה בהרבה טענו כי מדובר בתוצאה "חלשה ומעליבה".

במקביל, המדינות הגיעו להסכמות בנוגע למנגנון שיאפשר מסחר במכסות של פליטות גזי חממה לצורך קיזוז פליטות. אך יש שם עוד נושאים שטרם נפתרו ונדרשת שם עבודה נוספת.

לצד ההישגים נותר סימן שאלה גדול באשר למחויבות של המדינות השונות לתרום למאמץ העולמי להגבלת שינוי האקלים ולהיערך לתוצאותיו. אי הוודאות התגברה לאחרונה על רקע בחירתו של טרמאפ לנשיא ארה"ב היות שהוא הצהיר בעבר כי יצמצם את חלקה של ארה"ב במאמצים הבינלאומיים.

כתבות רלוונטיות:

1. ועידת האקלים נפתחה בצל בחירתו של טראמפ לנשיא ארה"ב, 12.11.2024
2. מה תציג ישראל בועידת האקלים של האו"ם, 22.10.2024
3. ועידת האקלים בדובאי לא התרוממה מעל רף הציפיות הנמוך, 19.12.2023
4. ועידת האקלים בשארם: לא הושג ההסכם המיוחל, 20.11.2022
5. מידע נוסף על שינוי אקלים |  infospot

יעד מימון אקלים פי 3: 300 מיליארד $ בשנה

הסכם מימון האקלים החדש NQCG כולל התחייבות לשלש את המימון של המדינות המפותחות למדינות המתפתחות - מסכום של 100 מיליארד $ בשנה ל-300 מיליארד $ בשנה. לדברי מזכיר האו"ם לענייני אקלים, סיימון סטיל: "היעד הזה הוא פוליסת ביטוח לאנושות אל מול ההשפעות המחריפות של שינויי האקלים. אבל כמו כל פוליסת ביטוח, זה עובד רק אם התשלומים מבוצעים במלואם ובזמן."

סטיל הדגיש שההסכם ישמש כמנוע להמשך הצמיחה בתחום האנרגיה הנקייה, יצירת מקומות עבודה חדשים והנגשת אנרגיה זולה ונקייה לכלל המדינות.

מדינות מתפתחות: "תוצאה חלשה ומעליבה"

על אף הגדלת יעד מימון האקלים ל-300 מיליארד $ בשנה, נמתחה ביקורת חריפה מצד מדינות מתפתחות שטענו כי היעדים החדשים אינם מספקים את המשאבים הדרושים להתמודדות אמיתית עם משבר האקלים. נציגים ממדינות כמו הודו, ניגריה ואיי האוקיינוס השקט הביעו אכזבה עמוקה: "אחרי סיום ה COP29-איננו יכולים פשוט להפליג אל השקיעה. אנחנו פשוט טובעים" אמר נציג אחת ממדינות האיים הקטנים. נציגת הודו כינתה את ההסכם "סכום זעום" והוסיפה: "אנו זקוקים לשאיפות גדולות יותר מהמדינות המפותחות, אחרת לא נוכל להתמודד עם הבעיה החמורה הזו."

מסחר במכסות פחמן: פריצת דרך, אך יש עוד עבודה

בשנים 2008-2012 פעל בחסות האו"ם מנגנון מסחר במכסות של פליטות גזי חממה, בו נרשמו יותר מ-7,500 פרויקטים שהנפיקו (כלומר הפחיתו) למעלה ממיליארד וחצי טון פחמן דו חמצני. גם ישראל לקחה חלק במנגנון הבינלאומי, עם 31 פרויקטים להפחתת פליטות גזי חממה שזכו להכרה.

אלא שלאחר שנת 2012 המנגנון דעך, בין היתר משום שהמדינות השונות לא הצליחו להסכים על יעדי הפחתה שיחייבו אותם ושייצרו את התמריץ הנדרש כדי לסחור בפליטות בין תאגידים במדינות שונות, או בין המדינות עצמן. בנוסף לכך היו מספר הונאות שהגבירו את אי הוודאות וחוסר האמון בהצלחה של המנגנון להבטיח שהכסף אכן מממן פרויקטים ראויים של הפחתת פליטות.

בשנים האחרונות, לאחר הסכם פריז שנחתם בשנת 2015, ניסו המדינות, תחת החסות של האו"ם, להחיות מחדש את מנגנון הסחר במכסות של פליטות גזי חממה. מדי שנה נרשמת התקדמות מסוימת, אך עד כה, המנגנון לא שב לפעול.

במסגרת ועידת האקלים שהסתיימה שלשום, המדינות הגיעו להסכמות על כללי הפעולה של שוקי הפחמן הבינלאומיים במסגרת סעיף 6 של הסכם פריז. אך העבודה על המנגנון טרם הושלמה. ההסכמות כוללות:

• (סעיף 6.2) תהליך אישור הסחר במכסות פחמן בין מדינות שונות, שיכלול ביקורות טכניות, ותהליך שקוף, להגברת המהימנות של תעודות ההפחתה.
• (סעיף 6.4) אמות מידה למנגנון סחר בפליטות שמעניק עדיפות למדינות מתפתחות ומדינות עניות במיוחד.

הישגים נוספים: שקיפות, מגדר, והמדינות המתפתחות ביותר

המנגנון החדש כולל גם הגנות סביבתיות וזכויות אדם, כולל חובה לקבלת אישור מפורש מקהילות ילידיות לפני יישום פרויקטים.

מעבר לנושא המימון והנושא של מסחר בפליטות, נרשמה התקדמות במספר תחומים נוספים:

• שקיפות בדיווחי אקלים: הוסכמו תקנים חדשים לשקיפות במעקב אחר יישום תוכניות האקלים הלאומיות.
• תמיכה במדינות המתפתחות ביותר: הוסכם על תמיכה ייעודית לתוכניות היערכות לשינוי האקלים למדינות המתפתחות ביותר.
• תוכנית מגדר ושינויי אקלים: הוארכה תוכנית ההתמודדות הממוקדת בקשר שבין מגדר לשינויי אקלים.

חברות לפינוי וטיפול בפסולת