אמש נפתחה ועידת האקלים השנתית של האו"ם COP29 בעיר באקו, בירת אזרבייג'ן. הוועידה השנה תתמקד בהצבת יעד מימון אקלים חדש, עבור הפחתת פליטות גזי חממה והיערכות לשינוי אקלים במדינות מתפתחות.

אלא שבחירתו של טראמפ לנשיאות ארה"ב מעוררת סימני שאלה באשר למחויבות העתידית של ארה"ב להסכמים שייחתמו כעת, במהלך ימיו האחרונים של ממשל ביידן. זאת על רקע כוונתו של טראמפ לצמצם את חלקה של ארה"ב במאמצים הבינלאומיים למאבק במשבר האקלים.

באשר לישראל, זו תהיה השנה השלישית ברציפות שבה ישראל מקימה ביתן בוועידה, ובהתאם לכך מוציאה משלחת גדולה, הפעם בראשות השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, ומנכ"ל המשרד להגנ"ס, אסף יזדי. המשלחת הישראלית תוכל להתגאות במס הפחמן שאושר ואמור להיכנס לתוקף בתחילת 2025, והפחתת פליטות פליטות גזי חממה בשנת 2023, לצד נבחרת של 20 חברות אקלים-טק שלוקחות חלק במשלחת.

מנגד, ישראל עדיין לא מצליחה להשלים את תהליך החקיקה של חוק אקלים, והיא עדיין מאוד רחוקה מיעדי הפחתת פליטות גזי החממה שלקחה על עצמה, כאשר מרבית הצעדים הנדרשים לשם עמידה ביעד, טרם בוצעו.

כתבות רלוונטיות:

1. מה תציג ישראל בועידת האקלים של האו"ם, 22.10.2024
2. ועידת האקלים בדובאי לא התרוממה מעל רף הציפיות הנמוך, 19.12.2023
3. ועידת האקלים בשארם: לא הושג ההסכם המיוחל, 20.11.2022
4. מס הפחמן אושר וייכנס לתוקף בתחילת 2025, 01.10.2024
5. מידע נוסף על שינוי אקלים |  infospot

המיקוד של הועידה השנה: מימון אקלים

ועידת האקלים השנה תתמקד בנושא של מימון אקלים. משלחות הוועידה ינסו להסכים על יעד מימון חדש של כספים ממדינות מפותחות עבור מדינות מתפתחות, לצורך היערכות לשינוי האקלים לצד תשלומי אבדן ונזק, כולל קביעת הסדרים לסיוע למדינות מתפתחות שסובלות מאסונות אקלים וזקוקות למימון מיידי לשיקום.

יעד מימון האקלים החדש, אמור להחליף את היעד הקודם, שנקבע בשנת 2009, לפיו עד שנת 2020 על 24 מדינות ה- OECD להעמיד סכום של 100 מיליארד $ בשנה להפחתת פליטות והיערכות לשינוי אקלים במדינות מתפתחות.

לפי ה- OECD, הסכום הזה אכן גויס, אבל רק בשנת 2022. אלא שכעת ההבנה היא שהסכום הזה לא מספיק, ומדברים על סכום שנתי גבוה פי 5 עד פי 10, כלומר בין 500 מיליארד $ ל- 1 טריליון $ בשנה.

במקביל, משלחות הוןעידה ינסו להגיע להסכמות בדבר חידוש מנגנון סחר בפליטות גזי חממה, על סמך סעיף 6 בהסכם פריז.

כיצד תשפיע בחירתו של טראמפ?

אחד הנושאים שמעוררים סימני שאלה באשר להצלחת ועידת האקלים, הוא בחירתו של טראמפ לנשיאות ארה"ב לפני כשבוע. בקדנציה הקודמת של טראמפ כנשיא, ארה"ב פרשה מהסכם פריז. מנגד, בממשל ביידן, הנושא של משבר האקלים היה אחד מנושאי המיקוד.

כעת, עם בחירתו של טראמפ לנשיא, הוא צפוי להיכנס לתפקידו בינואר, ואז ארה"ב שוב צפויה לסגת מהסכמי האקלים הבינלאומיים, ולצמצם את המימון הממשלתי הנרחב שהוקצה לנושא (אנרגיות מתחדשות, תחבורה נקייה ועוד).

ראש המשלחת האמריקאית לוועידת האקלים, דיבר אמש בועידה, ואמר כי טראמפ יכול להאט, אך לא לעצור, את המעבר מדלקים פוסיליים לאנרגיות מתחדשות, היות ותהליכים רבים ומשמעותיים כבר נמצאים בשלבי יישום מתקדמים.

המשלחת הישראלית תציג טכנולוגיות אקלים-טק ישראליות

כפי שדיווחנו לפני 3 שבועות, הממשלה הקציבה 6.5 מיליון ₪, למשלחת הישראלית הרשמית לוועידת האקלים השנתית של האו"ם, במטרה לחזק את מעמדה של ישראל בקהילה הבינלאומית כמדינה שפועלת לקידום פתרונות מעשיים למשבר האקלים, ובשאיפה להדק את שיתופי הפעולה הבינלאומיים של ישראל.

השנה, המשלחת הישראלית מונה 20 חברות אקלים-טק בעלות פתרונות מגוונים וחדשניים להתמודדות עם משבר האקלים העולמי.

לפי המשרד להגנ"ס, במהלך הוועידה, יקיימו השרה להגנת הסביבה עידית סילמן ומנכ"ל המשרד אסף יזדי פגישות עם נציגים בכירים מארה"ב, מקוסטה ריקה, מקוסובו, מיוון וממדינות נוספות. כמו כן, המשלחת הישראלית תציג את המאמצים הישראליים בתחומי הפחתת פליטות, ובראשן מס הפחמן שאושר לאחרונה, תחום הבנייה הירוקה, התמודדות עם אתגרי האקלים במרחב העירוני והתמודדות עם תופעת המדבור.

איזה הישגים ישראל תציג בועידת האקלים?

מבחינת חקיקה, אחד ההישגים המשמעותיים שישראל תוכל להתגאות בו בוועידת האקלים, זה מס הפחמן, שאושר בכנסת לאחרונה, ואם לא יהיו הפתעות, ייכנס לתוקף בשנת 2025.

ישראל והמשרד להגנת הסביבה מאוד היו רוצים להתגאות גם בחוק אקלים, ובהתאם לכך נעשו מאמצים להשלים את הדיונים בועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת כהכנה לקריאה שנייה ושלישית, לפני ועידת האקלים. אך הדיונים לא תמו, והעבודה על הכנת החוק נמשכת.

היבט רגולטורי נוסף שמתעכב, הוא אישרור תיקון קיגאלי לפרוטוקול מונטריאול, שעוסק בהפחתת השימוש בגזי קירור שהינם גם גזי חממה עוצמתיים, ומעבר לגזי קירור בעלי השפעה נמוכה יותר על משבר האקלים. ישראל טרם אישררה את האמנה הבינלאומית בשל חוסר ההיערכות הממשלתית להסדרת העיסוק בגזי קירור, דבר שגם גורר פליטה עודפת של גזי חממה.

דו"ח מעקב שהתפרסם לפני 4 חודשים, שבודק את יישום התוכנית הלאומית להפחתת זיהום אוויר וגזי חממה, מצביע על עיכוב וחוסר ביצוע של מרבית המשימות שעמדו בפני משרדי הממשלה. מתוך 241 אמצעי מדיניות, רק 25% בוצעו.

הישג צנוע בהפחתת פליטות גזי חממה בישראל

מהצד של המיטיגציה (הפחתת פליטות גזי חממה), ישראל לא הציגה בשנים האחרונות הישגים מרשימים, בשנת 2022 הייתה אפילו התדרדרות בנושא הזה ונרשמה שנת שיא בפליטות גזי חממה.

אך לפי דיווח שלנו מלפני 3 חודשים, של מצאי הפליטות הלאומי והמפל"ס, פליטות גזי החממה בישראל ירדו ב 4% בשנת 2023. מדובר בכמות פליטות גזי החממה הנמוכה ביותר בעשור האחרון, אך מדובר עדיין בהבדלים קטנים ולא ברור אם מדובר במגמה שתמשך. עדיין, ישראל מאוד רחוקה מיעד ההפחתה לשנת 2030 של 30% בהשוואה לשנת 2015.

ייצור החשמל הוא עדיין מקור הפליטה העיקרי לגזי חממה, ואחראי ל- 42% מהפליטות. אחריו ענף התחבורה שאחראי ל- 25%, התעשייה שאחראית ל-12%, והמתאן שנפלט מהמטמנות של פסולת מעורבת שאחראי ל-10% מפליטות גזי החממה.

פליטת גזי חממה לפי שנים [MtCO2e]

לפי המשרד להגנ"ס, ההפחתה בפליטת גזי חממה בשנת 2023 נגרמה בעיקר בשל הפחתת פליטות בייצור חשמל כתוצאה מהפחתת השימוש בפחם ומעבר לגז טבעי ואנרגיות מתחדשות, ומהפחתת פליטות בגין התחלת היישום של תיקון קיגאלי לפרוטוקול מונטריאול, בדבר מעבר לשימוש בגזי קירור בעלי השפעה נמוכה על שינוי האקלים.

התייחסויות

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: "ישראל ממשיכה להוביל ולעצב מציאות גם בזמנים מאתגרים של מאבק קיומי ומלחמה. בוועידת האקלים בבאקו אנו מביאים לידי ביטוי את עוצמתה של מדינת ישראל לא רק בשדה הקרב אלא גם בזירה הבין-לאומית, בקידום חדשנות סביבתית ויצירת שיתופי פעולה פורצי דרך. משבר האקלים אינו מכיר גבולות. נוכחותנו כאן מדגישה את מחויבותנו להוביל שינוי גלובלי, לשלב כוחות עם מדינות וארגונים מרחבי העולם ולהציג פתרונות טכנולוגיים המקדמים עתיד סביבתי בר-קיימה. אנו כאן עם משלחת חזקה ונחושה, מייצגים את מהותה של ישראל – אומץ, חדשנות, ושאיפה בלתי פוסקת לעולם טוב יותר".

ספקים מומלצים לטיפול בזיהום אוויר וגזי חממה: