ארה"ב תחת ממשל ביידן ממשיכה להשקיע תקציבי עתק באיכות הסביבה במקביל להחמרת הרגולציה הסביבתית. לאחרונה הושקו שני קולות קוראים למענקים בסך כולל של 3 מיליארד $ להשקעה בטכנולוגיות ותשתיות שיצמצמו את זיהום האוויר מנמלי ים ומרכזי שינוע יבשתיים ויהפכו אותם למאופסי פליטות. בנוסף לכך, ארה"ב הודיעה כי תשקיע מיליארד $ בשיקום קרקעות מזוהמות.
בתוך כך, ארה"ב מחמירה את הרגולציה הסביבתית שלה. בתקופה האחרונה עודכנו ערכי הסף לגילוי זיהום עופרת בקרקע באזור מגורים וכן פורסמה להערות הציבור הצעה להחמיר ערכי סף לפליטות ממתקני השבת אנרגיה מפסולת עירונית.
כתבות רלוונטיות:
במסגרת ניסיונה של ארה"ב לטפל בזיהום האוויר ופליטת גזי החממה מהנמלים הימיים שבשטחה, היא הקצתה לאחרונה 3 מיליארד $ למענקים בנושא. התקציב מיועד גם למרכזי שינוע יבשתיים של משאיות ורכבות. המענקים יוענקו במסגרת שני קולות קוראים:
מחזיקי תשתיות וציוד בנמלי ארה"ב, ואף משתמשים, רשאים להגיש בקשה למענקים, כך שייתכנו הזדמנויות גם לחברות ישראליות. הקולות הקוראים פתוחים להגשת בקשות עד ה 38 למאי, קישור לפרטים נוספים בתחתית הידיעה.
ממשל ביידן אישר לאחרונה תקציב ענק נוסף לטובת הסביבה - מיליארד $ לניקוי קרקעות מזוהמות של 25 אתרים שטרם נוקו ושל 85 אתרים נוספים שהשיקום בהם כבר החל ונדרש להמשיכו. התמיכה הזו מהווה תוספת ל- 2 מיליארד $ שכבר אושרו בשנתיים האחרונות לשיקום יותר מ-150 אתרים עם קרקעות מזוהמות.
האתרים המזוהמים כוללים בין היתר זיהום מכימיקלים רעילים ממתקני ייצור, ממפעלי עיבוד, מאתרי פסולת ומחצבות ואתרי כרייה.
בארה"ב קיים חוק המטיל את האחריות לשיקום קרקעות על המזהמים. אולם לא תמיד זהות המזהמים ידועה או שהם כבר לא קיימים כי מדובר בפעילות מזהמת היסטורית לפני שהייתה מודעות לנושא. על כן המשרד להגנת הסביבה האמריקני הקים קרן בשם Superfund שדואגת למימון ממשלתי עבור שיקום אותם קרקעות מזוהמות שבהם זהות המזהם לא ידועה או שהוא אינו קיים.
לצד השקעות ניכרות בפרויקטים של איכות הסביבה, ארה"ב פועלת לאחרונה להחמרת הרגולציה הסביבתית של תקני זיהום האוויר למתקני השבת אנרגיה ששורפים פסולת עירונית, שעודכנו בפעם האחרונה בשנת 2006.
אם ההצעה להחמיר את ערכי הסף המותרים למתקני השבת אנרגיה מפסולת עירונית תאושר, היא צפויה להביא להפחתת פליטות של 9 מזהמים כולל גופרית דו-חמצנית ותחמוצות חנקן בכ-14,000 טון בשנה, ותשפר את איכות האוויר באזורים הסמוכים למתקנים אלה. התקנים המוצעים משקפים את הטכנולוגיות המיטביות הזמינות להפחתת ובקרת פליטות, ויחולו על 57 מתקני השבה ששורפים יותר מ-250 טון פסולת עירונית מוצקה ביום. קישור למידע נוסף על הנושא מופיע בתחתית הכתבה.
בישראל יש כיום רק מתקן אחד להשבת אנרגיה מפסולת – המתקן שמטפל בפסולת מסוכנת בנאות חובב – אך מתוכננים הקמה של מספר מתקני השבת אנרגיה מפסולת עירונית בעשור הקרוב, ומכרז ראשון להקמת מתקן השבה כבר פורסם לפני כשנה.
רגולציה סביבתית נוספת שמקודמת בימים אלה בארה"ב היא החמרת הדרישות בנוגע לאיתור עופרת בקרקע מזוהמת באתרי מגורים.
המשרד להגנת הסביבה האמריקני (EPA) מוריד את הריכוז הנדרש שמחייב חקירה לאיתור זיהום עופרת בקרקע בסביבת מגורים. רמת הסינון תרד מ-400 חלקים למיליון (ppm) ל-200 חלקים למיליון. ובאתרים עם חשש למספר מקורות חשיפה לעופרת, רמת הסינון תרד ל 100 חלקים למיליון. כתוצאה מכך ייבדקו יותר נכסים למגורים לצורך ניקוי פוטנציאלי. קישור למידע נוסף על הנושא מופיע בתחתית הכתבה.
לפי ה-EPA, לא ידוע על רמת עופרת בטוחה בדם אצל ילדים. אצל תינוקות וילדים, עופרת עלולה לפגוע קשות בהתפתחות הנפשית והפיזית, להאט את הלמידה ולפגוע במוח. אצל מבוגרים, עופרת עלולה לגרום ללחץ דם מוגבר, מחלות לב, ירידה בתפקוד הכליות וסרטן. לכן חשוב להמנע מחשיפה לעפרת בכל ריכוז.
בתוך כך, בחודש דצמבר האחרון דיווחנו כי ה- EPA פרסם הצעה להחמרת החקיקה לצמצום החשיפה לעופרת במי השתייה. עופרת עלולה להגיע למי השתייה כתוצאה מזליגת העופרת מהצנרת ואביזרי מים ישנים לתוך המים. החוק יחייב את ספקי המים בארה"ב להחליף את צינורות הובלת המים שבהם יש עופרת בתוך עשור. עוד הוצע במסגרתו להוריד את ערך הסף המותר לריכוז עופרת במי שתייה בארה"ב מ-15 מיקרוגרם/ליטר ל-10 מק"ג/ליטר, כפי שכבר מיושם בישראל ובאירופה. מבדיקות שנעשו בישראל בעבר עולה כי יש מספר מצומצם של חריגות עופרת במי השתייה.
גם לפי משרד הבריאות הישראלי, אין סף בטוח בחשיפה לעופרת. אך בשל הקושי להגיע לריכוז 'אפס' של עופרת במי שתייה, התקן הישראלי לעופרת במי שתייה עומד על 10 מיקרוגרם לליטר (מקג"ל) על בסיס התקינה האירופית והמלצת ארגון הבריאות העולמי.
לשם השוואה, התקן האמריקאי הוא 15 מקג"ל. באירופה כבר הודיעו שהם מתכוונים להוריד את ערך הסף ל-5 מקג"ל עד שנת 2036.
בבדיקות כימיות שגרתיות שבוצעו ברשת אספקת המים ברחבי הארץ ביולי האחרון, לא נמצאו חריגות מהתקן לעופרת במי שתייה (10 מקג"ל), ומרבית התוצאות היו מתחת לסף הגילוי של הבדיקה. אולם בכמה יישובים נרשמו תוצאות גבוהות יותר, למשל באחד הדיגומים בעיר רמלה נמצאו 6.7 מקג"ל במי התהום, בנתב"ג 6.1 מקג"ל , ברעננה 4.2 מקג"ל וכך גם באחת מנקודות הדיגום בירושלים.
---
מסמכים רלוונטיים: