לפני ימים אחדים פרסמה הסוכנות להגנת הסביבה של ארה"ב (EPA) הצעה להחמרת החקיקה לצמצום החשיפה לעופרת במי השתייה. עופרת עלולה להתגלות במי השתייה כתוצאה מזליגת העופרת מהצנרת ואביזרי מים ישנים לתוך המים.

 החוק, אם יאושר, יחייב את ספקי המים בארה"ב להחליף את צינורות הובלת המים בהם יש עופרת, בתוך עשור. עוד מוצע להוריד את ערך הסף המותר לריכוז עופרת במי שתייה בארה"ב מ-15 מיקרוגרם/ליטר ל-10 מק"ג/ליטר, כפי שכבר מיושם בישראל ובאירופה.

ארגון הבריאות העולמי הכריז לפני שנים רבות שאין רמה בטוחה של חשיפה לעופרת במי שתייה, בפרט לילדים. חשיפה לעופרת פוגעת ביכולת שכלית, בביצועים קוגנטיביים ועוד. לכן מדינות רבות עושות מאמצים לצמצם את החשיפה לעופרת, בין היתר במי השתייה.

מבדיקות שנעשו בישראל בעבר עולה כי יש מספר מצומצם של חריגות עופרת במי השתייה.

קישור לנוסח החוק המוצע בארה"ב מופיע בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. ריכוז המתכות במים מותפלים אינו גבוה יותר מאשר במי תהום, 11.8.2019
2. דחייה נוספת ביישום תקן ריכוז עופרת בברזים, 12.3.2020
3. ריכוזים חריגים של עופרת התגלו בתרסיסי צבע, 13.12.2018
4. פרשת חריגות הכלורידים במתקני ההתפלה, 8.05.2019
5. עדכון ערכי סף לארסן ולעופרת בקרקע, 19.11.2017

החמרת הצעדים למניעת חשיפה לעופרת ממי שתייה

כאמור, הסוכנות להגנת הסביבה של ארה"ב EPA, פרסמה לאחרונה הצעת חוק להחמרת הצעדים למניעת חשיפה לעופרת במי השתייה.

בנוסף, הצעת החוק דורשת מספקי המים להחליף את קווי השירות בהם יש עופרת, שמובילים מים ממקורות המים לבתים. בנוסף, הם יחויבו לעדכן את הציבור על מיקום צנרת מים שמכילה עופרת ולעדכן מתי היא תוחלף.

הצעת החוק גם מציעים לשנות את פרוטוקול ביצוע דגימות מי ברז. במהלך בדיקת איכות מים, ספקי המים יידרשו לאסוף דגימות של הליטר הראשון והליטר חמישי ולהתחשב בתוצאה הגבוהה מביניהם.

עוד לפי החוק המוצע, כאשר יימצאו חריגות, ספקי המים יידרשו ליידע את הציבור ולפעול לצמצום החשיפה לעופרת ובמקביל לפעול להחלפת כל צינורות העופרת. מערכות מים עם חריגות עופרת מרובות יידרשו להסביר לצרכנים על הסיכונים ולאפשר להם זמינות למסננים מוסמכים להפחתת עופרת. המסננים חייבים להיות מאושרים להפחתת עופרת.

ההשפעות הבריאותיות של עופרת

לדברי ה-EPA, אין רמה בטוחה של חשיפה לעופרת במי שתייה. חשיפה כזו עלולה לפגוע בכל הגילים, ובייחוד בנשים בהיריון, בתינוקות ובילדים. חלק מההשפעות על אוכלוסייה צעירה קשור בירידה במנת המשכל וביכולת הקשב והלמידה.

לפי משרד הבריאות הישראלי, במחקרים אפידמיולוגיים נמצא כי אפילו ריכוזים נמוכים מאד של עופרת בדם (מתחת ל-10 מיקרוגרם לדציליטר), קשורים לירידה ביכולת שכלית, ירידה בביצועים קוגנטיביים, ועלייה בסיכון להתנהגות תוקפנית ומחלות נפש.

למבוגרים יש סיכון מוגבר למחלות לב, לחץ דם גבוה, בעיות בכליות או במערכת העצבים וכן בעיות בפוריות.

מצב החשיפה לעופרת במי שתייה בישראל

גם לפי משרד הבריאות הישראלי, אין סף בטוח בחשיפה לעופרת. אך בשל הקושי להגיע לריכוז 'אפס' של עופרת במי שתייה, התקן הישראלי לעופרת במי שתייה עומד על 10 מיקרוגרם לליטר (מקג"ל) על בסיס התקינה האירופית והמלצת ארגון הבריאות העולמי.

לשם השוואה, התקן האמריקאי הוא 15 מקג"ל. באירופה כבר הודיעו שהם מתכוונים להוריד את ערך הסף ל-5 מקג"ל עד שנת 2036.

בבדיקות כימיות שגרתיות שבוצעו ברשת אספקת המים ברחבי הארץ ביולי האחרון, לא נמצאו חריגות מהתקן לעופרת במי שתייה (10 מקג"ל), ומרבית התוצאות היו מתחת לסף הגילוי של הבדיקה. אולם בכמה יישובים נרשמו תוצאות גבוהות יותר, למשל באחד הגידומים בעיר רמלה נמצאו 6.7 מקג"ל במי התהום, בנתב"ג 6.1 מקג"ל , ברעננה 4.2 מקג"ל וכך גם באחת מנקודות הדיגום בירושלים.

בעבר נערכו בדיקות נוספות לריכוז העופרת במי השתייה בישראל. במהלך השנים 2016-2014 נעשו 5,180 בדיקות ברשת הציבורית ביישובים בכל הארץ, ו-99.7% מהבדיקות נמצאו תקינות לעופרת.

בשנת 2011 משרד הבריאות ביצע סקר שבחן כ-800 דגימות מים מבתים פרטיים, מוסדות ציבוריים, חצרות פרטיות ומערכת הובלת המים הציבורית. 98% מהבדיקות היו תקינות וב-2% נתגלו חריגות.

על-פי הערכה של הסוכנות להגנת הסביבה של ארה"ב, חשיפה לעופרת ממי השתייה תורמת בדרך כלל עד 20% מסך כל החשיפה לעופרת. סקרים שנעשו בישראל הראו כי רמת החשיפה לעופרת באוכלוסייה אינה חריגה לעומת אוכלוסיות אחרות בעולם. אולם בשנים האחרונות עודכן התקן הישראלי, כך שתכולת העופרת בחומרי המבנה של האביזרים הבאים במגע עם מים (צנרת, ברזים וכו') לא תעלה על 0.25% כדי למנוע זליגת עופרת.

---

מסמכים רלוונטיים: