פרשת חריגות הכלורידים במתקני ההתפלה
האם מתקן ההתפלה לא עמד בהתחייבות למדינה, וכיצד הוא מרוויח מכך? האם חריגה מסוכנת לבריאות? מה הקשר בין חשיפת הפרשה למועד הגשת ההצעות למכרז הקמת מתקן התפלה נוסף? ושיחה עם מעבדה מוסמכת על מאחורי הקלעים של בדיקות איכות מים
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 08/5/2019

שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ, הודיע כי מינה ועדת בדיקה בעקבות החריגות שהתגלו במליחות (כלורידים) המים במתקן ההתפלה בשורק.

הוועדה אמורה לבדוק את כל הגורמים הרלוונטיים, לרבות מתקן ההתפלה עצמו, את הקשר בין רשות המים וחברת מקורות. השפעות אפשריות, אם היו, הן על איכות המים, והן על ההיבטים הכלכליים של התחייבות המתקן כלפי המדינה. הפקת לקחים מהאירוע, כולל אמצעי הפיקוח, וגיבוש המלצות למניעת הישנותם של אירועים דומים בעתיד בכל מתקני ההתפלה.

מה זה כלוריד?

כלוריד הוא היון של היסוד כלור. אך הכלור במים מצוי בדרך כלל בתרכובות כמו מלח בישול (NaCl) או מלח סידן (CaCl2) ולכן ריכוז כלורידים מעיד גם על רמת המליחות. הכלוריד מצוי בכל מקורות המים הטבעיים,  כתוצאה מהמסתו ע"י המים ממסלעי הקרקע, אך יש לו ריכוז גבוה במיוחד בשפכים, קולחין וכמובן במי הים.

האם מתקן ההתפלה לא עמד בהתחייבות למדינה?

פרשת חריגות בריכוז הכלוריד במתקן ההתפלה בשורק התפוצצה לאחר שמבדיקה שערכה חברת מקורות עלה חשד כי ריכוז הכלורידים במי השתייה שסיפק מתקן ההתפלה בשורק, לא עמד לכאורה באיכות אליו מחויבת החברה (20 מ"ג לליטר) למעט בשעת הדגימה היומית של רשות המים, ולאחר מכן זינקה כמות הכלורידים עד פי 4 במשך שאר שעות היום וזאת במשך שנים.

מתקן ההתפלה בשורק הוא הגדול בישראל ומספק כ- 150 מיליון מ"ק של מי שתייה בשנה. המתקן היה בבעלות של חברת IDE ו- האצ'יסון מים עד לאחרונה, אלא ש  IDEמכרה את חלקה במתקן ההתפלה לפני חודשים ספורים לחברת דן תחבורה (המזוהה בעיקר עם פעילות האוטובוסים). המכירה התבצעה על מנת לאפשר ל -IDE  להתמודד במכרז להקמת מתקן התפלה נוסף 'שורק 2', על מנת לעמוד בדרישות הריכוזיות בענף המים.

האם חריגה בכלורידים מהווה סיכון בריאותי?

תקנות בריאות העם, איכותם התברואית של מי־שתיה ומיתקני מי שתיה, 2013, מגדירות את הריכוז המרבי של כלורידים המותר במי שתייה ויכול להגיע ל-400 מ"ג לליטר. גם ריכוזים של מעל 200-300 מ"ג לליטר בהם מתחילים להרגיש טעם מלוח במים, אינם מסוכנים לבריאות. כלומר הריכוז המרבי של כלורידים עליו מדברים במקרה זה, 80 מ"ג לליטר במים המותפלים, נמוך בהרבה מהתקן הבריאותי.

ככלל, דרישות איכות המים בהן נדרשים מתקני ההתפלה לעמוד, מחמירות בהרבה מהדרישות למי שתייה בתקנות הבריאות לעם, כפי שניתן לראות בטבלה שלפניכם.

טבלת דרישות איכות מים ממתקני התפלה בישראל


* מקור: רשות המים

אגב, מתקן ההתפלה בפלמחים, נדרש לספק מים מותפלים עם ריכוז כלורידים של 80 מ"ג לליטר, כלומר החריגה המרבית במתקן בשורק שווה ערך לריכוז המזערי שהמתקן התפלה בפלמחים נדרש לספק.

מדוע מתקן התפלה מרוויח מחריגה בריכוז כלורידים?

חריגה מכוונת בריכוז הכלורידים במתקן התפלה אכן יכולה להביא לרווח כספי למתקן ההתפלה בזכות החיסכון בצריכת חשמל. מדוע? אחד התפקידים העיקריים של מתקן ההתפלה הוא להפוך מי ים מלוחים למי שתייה. ריכוז הכלורידים במי ים הם כ 20,000 מ"ג לליטר. מתקן ההתפלה בשורק צריך היה להגיע לריכוז של 20 מ"ג לליטר, כלומר הפחתת ריכוז הכלורידים פי אלף(!).

את המשימה הזו, מתקני ההתפלה מבצעים בעיקר באמצעות תהליך של אוסמוזה הפוכה [SWRO - seawater reverse osmosis] בו מזרימים את המים בלחץ גבוה דרך ממברנות שמתירות למים לעבור, אך לא למלחים הנותרים בצורה של רכז המוחזר לים.

ההוצאה העיקרית של מתקני התפלה היא צריכת חשמל הנדרשת לטובת הזרמת המים בלחץ גבוה בתהליך האוסמוזה ההפוכה. ככל שריכוז הכלורידים שמתקן ההתפלה נדרש לספק יותר נמוכה, כך עולה צריכת החשמל.

הרקע לפרשה – מכרזי מתקני התפלה חדשים

האם פרשת הכלורידים שהתגלתה במתקן ההתפלה תשפיע על המכרזים הצפויים למתקני התפלה נוספים? בימים הקרובים מוגשות ההצעות למכרז על הקמת מתקן ההתפלה שורק 2, שצפוי להיות הגדול במדינה (200 מיליון מטרים מעוקבים מים בשנה), וישנם 2 מכרזים אחרים גדולים בתחום שעתידים לצאת בקרוב - מכירת מתקן ההתפלה של מקורות באשדוד והקמת מתקן ההתפלה בגליל המערבי.

כיצד מתבצעת בדיקת כלורידים?

כדי לקבל נקודת מבט מקצועית, על בדיקות איכות מים וריכוז כלורידים בפרט, פנינו למעבדת בקטוכם, אחת המעבדות הוותיקות והמוכרות בישראל, המתמחה במגוון רחב של בדיקות איכות סביבה, מזון, מים, חקלאות ועוד. שוחחנו עם אנה כץ, מנהלת הבטחת איכות של מעבדת בקטוכם שהסבירה לנו על שיטות הבדיקה של כלורידים במים.

לדברי אנה, בבדיקת כלוריד בודקים את ריכוז יון הכלור במים. ישנן כמה שיטות לבצע את הבדיקה כאשר השיטה השכיחה היא בדיקת טיטראציה אשר משמשת לרוב גם לבדיקת איכות מים במתקני התפלה.

בדיקת כלורידים מתחילה עם דגימת מים בשטח והעברתה למעבדה תוך הקפדה על נהלי הדיגום והשינוע של הדגימה. במעבדה, בשלב ראשון מתקנים PH (חומציות) של הדגימה, לאחר מכן מוסיפים אינדיקטור שהופך את צבע המים בדגימה לצהוב, ואז מוסיפים בהדרגה חומר 'מטטר' (משנה צבע) בשם ארגנטום-ניטרט (כסף חנקתי AgNO3) ועוקבים אחר שינוי צבע המים לכתום. לפי כמות החומר המטטר שהוספה לדגימה עד להגעה לצבע הכתום המיוחל, מחשבים את ריכוז הכלוריד במים.

על מנת לוודא את מהימנות התוצאה, מבצעים גם בדיקה נוספת זהה. כמו כן, מבצעים בדיקת ניצולת, באמצעות דגימת מים שבה יודעים מראש את ריכוז הכלורידים ומוסיפים אותה לדגימה הקיימת ומוודאים את דיוק התוצאה.

בדיקת כלורידים: שכיחה ומהימנה

לדברי נציגי מעבדת בקטוכם, בדיקת כלורידים היא בדיקה שכיחה, אשר מבוצעת על פי דרישת משרד הבריאות לא רק במתקני התפלה אלה בכל תאגידי מים, בתי חולים ומקומות רבים נוספים. במעבדת בקטוכם עצמה מבצעים מדי שנה אלפי בדיקות כלורידים למי שתיה בישראל.

לשאלתנו לגבי הסיכוי לטעות בבדיקת כלורידים, הסבירו בבקטוכם כי במידה ומקפידים על הכללים בתהליך הדיגום, שינוע הדגימה והבדיקה במעבדה, הסיכוי לטעות קלוש.

בבקטוכם גם הסבירו כי אחת לשלוש שנים נערכת בדיקת השוואה בינלאומית, בה גוף בינלאומי שולח ל- 200 מעבדות בעולם דגימה עם ריכוז כלורידים שאינו ידוע למעבדות. כל מעבדה מבצעת את הבדיקה ומדווחת את התוצאה לגוף הבינלאומי, אשר עורך ניתוח סטטיסטי של התוצאות ומדווח חזרה למעבדות עד כמה מדויקת הייתה הבדיקה שלה. בבדיקה הבינלאומית האחרונה לכלורידים בה השתתפה מעבדת בקטוכם, היא קיבלה תוצאות בין המדויקות בעולם, מבין 150 המעבדות שנבחנו.

התייחסויות

רשות המים מסרה בתגובה: "המדינה בודקת ממצאים חורגים לכאורה בנוגע לערכי הכלורידים הנדרשים על פי ההסכם שנחתם בין המדינה לבין מתקו ההתפלה. בכל מקרה יובהר, כי המים שסופקו עמדו  במלואן בדרישות תקנות איכות מי השתייה. שכן, דרישות ההסכם הינן מחמירות בהרבה מדרישות תקנת מי שתיה. היום המים המסופקים מהמתקן עומדים בכל דרישות ההסכם והתקנות האמורות".

---------

מסמכים רלוונטיים:

  1. כתב מינוי לוועדה לחריגות במתקן ההתפלה שורק, משרד האנרגיה [pdf]
להמשך קריאת הכתבה המלאה