מחקר ישראלי בדק את השפעת ריכוז המתכות במי שתייה שמקורם במים מותפלים על איכות המים. מים מותפלים מהווים מקור חשוב למי שתייה בישראל, אך הם עשויים להיות קורוזיביים יותר מאשר מים ממקורות אחרים ולכן לגרום לשחרור מתכות מצנרת ההובלה אל תוך מי השתייה.

הסיכון הבריאותי: אין רמה בטוחה של חשיפה לעופרת

לפני שניגש לתיאור המחקר ותוצאותיו, ננסה להבין מה הסיכון הטמון בנוכחות מתכות במי שתייה.

ניתן להיחשף למתכות ממגוון מקורות, לרבות אוויר, אבק, מים, מזון ומוצרי צריכה. מכיוון שההשפעה הבריאותית של המתכות תלויה בין השאר במינון המצטבר שלהם בגוף האדם, חשיפה קבועה ומתמשכת, עלולה לגרום לנזק בריאותי משמעותי, ולכן החשיבות המיוחדת של ריכוז מתכות במי השתייה.

נייר עמדה של משרד הבריאות מסביר כי חשיפה למתכות כבדות, דוגמת עופרת, קשורה למחלות לב וכלי דם ולעלייה בלחץ דם. כמו כן, עופרת עלולה לפגוע בתפקודי הכיליה ולפגוע במערכת הרבייה של נשים ושל גברים. האוכלוסייה הרגישה ביותר להשפעות של עופרת היא ילדים קטנים והעובר המתפתח.

ארגון הבריאות העולמי [WHO] קבע כי מאחר ולא נקבעה רמה בטוחה של חשיפה לעופרת, יש לשאוף לצמצום החשיפה למתכת זו ככל האפשר, בדגש על קבוצות בעלות רגישות יתר לנזקיה הבריאותיים.

ערך הסף לעופרת נקבע על פי יכולות אנליטיות וטיפוליות

מכיוון שאין סף בטוח לעופרת, התקן שמומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי ושאומץ בתקן הישראלי, מבוסס על יכולות אנליטיות (מדידת ריכוז העופרת במעבדות סביבתיות) וטיפוליות ולא על הגנה מהשפעות בריאותיות שליליות. יש לציין שריכוזים מירביים למזהמים במים, אוויר ובמזון לעיתים נקבעים על בסיס שיקולים של ישימות ושל יכולת אנליטית וטיפולית.

כתבות רלוונטיות לנושא:

1. ריכוזים חריגים של עופרת התגלו בתרסיסי צבע, 13.12.2018
2. פרשת חריגות הכלורידים במתקני ההתפלה, 8.05.2019
3. עדכון ערכי סף לארסן ולעופרת בקרקע, 19.11.2017
4. ראיון בלעדי עם מתאם בכיר בארגון הבריאות העולמי, 03.05.2015

אין חריגה בריכוז מתכת במי השתייה

המחקר מדד את ריכוזי המתכות הכבדות (נחושת, ברזל, עופרת) ב-1379 דגימות מי שתייה במוסדות חינוך בישראל תוך הבחנה והשוואה בין דגימות מי שתייה שמקורם בהתפלה, מי תהום, או תערובת של התפלה ומי תהום.

התוצאות מלמדות כי כמעט ולא התגלו חריגות מהתקן: 99.9% מהדגימות עמדו בתקן לנחושת (1400 מיקרוגרם לליטר), 99.7% לברזל (1000 מיקרוגרם לליטר), ו-99.6% לעופרת (10 מיקרוגרם לליטר).

אין הבדל בריכוז המתכות בין מים מותפלים למי תהום

תוצאות המחקר מלמדות כי ריכוזי המתכות הכבדות היו גבוהים יותר בדגימות שנלקחו מיד עם פתיחת הברז בהשוואה לדגימות שנלקחו מתוך מים זורמים – נתון שמוכר למדע. כמו כן, ריכוזי המתכות הכבדות לא היו גבוהים יותר במים מותפלים, או בתערובת מותפלים ומי תהום בהשוואה למי תהום.

המחקר מוכיח - הרגולציה עבדה!

עורכי המחקר מניחים כי דרישות הרגולציה שהוטמעו בשנים האחרונות לייצוב איכות המים מותפלים והגבלות על תכולת העופרת בחומרי אינסטלציה היו יעילות במניעת חשיפה מוגברת לעופרת במי שתייה מותפלים בישראל.

-------

מסמכים רלוונטיים: