כפי שדיווחנו בשבוע שעבר, בכירים ממדינות רבות יגיעו לחיפה לטובת כנס של החטיבה האירופאית בארגון הבריאות העולמי [WHO] המתקיים אחת למספר שנים והפעם מתקיים בישראל. לקראת הכנס, קיימנו ראיון בלעדי עם ד"ר מטיס סרדן [Dr. Matic Srdan], מתאם בכיר בארגון הבריאות העולמי [WHO] בחטיבת בריאות וסביבה.

ארגון הבריאות העולמי [WHO - World Health Organization] הוא ארגון בין-ממשלתי האמון על תיאום והכוונה של הפעילות והמדיניות הגלובאלית בתחום הבריאות, הפועל תחת האו"ם. הארגון מחולק ל– 6 חטיבות אזוריות, אחת מהן היא החטיבה האירופאית המכילה 53 מדינות, ביניהן ישראל. תקציב הארגון כ- 8 מיליארד ₪ לשנה, 25% מתשלומי מדינות והשאר מתרומות, כאשר הקרן של ביל גייטס, התורמת הגדולה ביותר, תורמת כשמינית מהתקציב השנתי, יותר ממיליארד ש"ח בשנה. ישראל משלמת כ- 8 מיליון ₪ דמי חבר שנתיים. בארגון עובדים 8,500 איש מ- 150 מדינות שונות.

מה היחס לתחום הבריאות והסביבה בארגון הבריאות העולמי?

התחום של בריאות וסביבה הוא משמעותי בראיית החטיבה האירופאית של ארגון הבריאות העולמי היות ומחלות הקשורות לזיהום סביבתי אחראיות לכ- 25% מהמחלות ומקרי המוות ממחלות באזור. המטרות בהן מתמקדת החטיבה האירופאית בשנים הקרובות נגזרות מהחלטות וועדת פארמה (2010) העוסקת בשיפור איכות האוויר, סביבה נקייה מכימיקלים מזיקים כולל אסבסט, נגישות למים נקיים וסניטציה ובהגנה על הבריאות והסביבה מפני שינויי אקלים.

מה מעמדה של ישראל בארגון הבריאות העולמי?

ישראל מאוד מעורבת בפעילות ארגון הבריאות העולמי ובמיוחד ב- 5 השנים האחרונות, מאז וועדת פארמה 2010. בין השאר, השר להגנת הסביבה הקודם, עמיר פרץ, היה יו"ר של אחת הוועדות בשנים 2013-2014. ראוי לציין שישראל מסייעת ליישום המדיניות של ארגון הבריאות העולמי לא רק בישראל אלא גם במדינות אחרות וביססנו שיתוף ידע מקצועי רחב עם המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות הישראליים. כל הצעדים הללו הובילו לאירוח הכנס הנוכחי בחיפה.

רבים מערכי הסף בחקיקה באיכות הסביבה בישראל מבוססים על ערכי סף מומלצים של ארגון הבריאות העולמי. כיצד נקבעים ערכי הסף הסביבתיים בארגון הבריאות העולמי? מי לוקח חלק בתהליך?

אנחנו לא מייצרים חוקים, אלא הנחיות בהן מופיעים אותם ערכי סף מומלצים. ההנחיות מפותחות בתהליך עצמאי המבוסס על ידע מדעי, ללא מעורבות של מדינות ותעשייה. אנחנו מאוד זהירים באופן בו אנו בוחרים את המדענים ומאפשרים להם לפעול על מנת לשמר את העצמאות המדעית של תהליך קביעת ההנחיות כך שלא יהיו תחת השפעה של מדינות או תעשיה.

אחת ההוכחות לעצמאות תהליך קביעת ההנחיות היא שהן מייצרות הרבה קשיים ולחצים על מדינות להתאים את המדיניות שלהן להנחיות שלנו, שמאוד קשה לעמוד בהן.

בתחום הבריאות והסביבה ראוי לציין את ההנחיות לאוויר נקי שפורסמו ב 2006 ואת ההנחיות למים נקיים ומפגעי רעש לילי. מדינות רבות אכן מסתמכות על הנחיות אלה. המדיניות של האיחוד האירופי בתחום זיהום אוויר ומים מבוססת ישירות על המלצות ארגון הבריאות העולמי. אנו מעדכנים את ההנחיות מעת לעת, כל כמה שנים, בהתאם לידע המדעי הקיים. למשל, ההנחיות לאוויר נקי, שפורסמו ב-  2006, עתידות להתעדכן ב 2017-2018.

בשבועות האחרונים התחוללה בישראל סערה תקשורתית סביב נושא זיהום האוויר בחיפה, כאשר נציג משרד הבריאות הצהיר כי יש קשר בין תחלואה עודפת של סרטן לזיהום אוויר תעשייתי מהאזור. האם מקרים מעין אלה נפוצים? מה אתה חושב על המקרה הספציפי?

הקשר בין זיהום אוויר לבין מחלות שונות ובכללן סוגי סרטן שונים ידוע ומוכח מדעית. לכן, בוודאי שבמקומות בהם יש זיהום אוויר גבוה יותר, יש גם שכיחות גבוהה יותר של מחלות שקשורות לזיהום אוויר. בכל העולם. אני לא מכיר את כל הפרטים של המקרה הספציפי בחיפה ולכן לא יכול להתייחס לנושא. אך לא אהיה מופתע לגלות שיש תחלואה עודפת בחיפה במידה ואכן קיים בה זיהום אוויר חריג.

מה עמדתך בקונפליקט בו עוסק תחום איכות הסביבה, מצד אחד הרצון לאיכות חיים חומרית גבוהה יותר שמובילה לייצור מוגבר וזיהום סביבתי מול הרצון לבריאות וסביבה נקיים?

כאיש מקצוע בתחום הבריאות ואיכות הסביבה אני חושב שכל מחלה שאפשר למנוע, צריך למנוע, בכל מחיר. יחד עם זאת, האיזון בין זיהום סביבתי לבריאות הוא מורכב ובעל השלכות רחבות ויש לקבוע אותו באמצעות דיון מעמיק ויסודי בין כלל הגורמים. אבל אם שואלים אותי - מה יותר חשוב, בריאות או כלכלה? אני הייתי אומר ללא ספק – בריאות.

בקונפליקט שבין איכות סביבה ובריאות, המפתח נמצא בטכנולוגיה. בשני העשורים האחרונים התעשייה בעולם עשתה קפיצת דרך משמעותית במובנים של הפחתת הזיהום והפליטות וזאת תוך המשך הצמיחה הכלכלית העולמית ושיפור רמת החיים. יישום  של מדיניות יחד עם שיפורים טכנולוגיים יכולה להביא לשינויים משמעותיים. דוגמא טובה זה הלחץ והמדיניות שיושמו על תעשיית הרכב העולמית במטרה לשפר את יעילות צריכת הדלק והפליטות של רכבים שמאוד השתפרו כתוצאה מכך. מצד שני, חשוב לזכור כי הגידול בזיהום כתוצאה מעלייה במספר הרכבים וכמות הנסועה יכול לקזז את ההשפעה החיובית שהושגה בזכות הטכנולוגיה.

ב- WHO יש כ- 8,500 עובדים, ביניהם רופאים, מדענים ואנשי מקצוע. האם לישראלים יש אפשרות להשתלב בארגון?

היינו רוצים שיהיו יותר אנשי מקצוע ישראליים בארגון הבריאות העולמי. כיום אין ישראלים רבים בארגון. בחטיבה האירופאית לדוגמא, יש רק ישראלית אחת. ישראל היא מדינה עם משאב אנושי איכותי ואני בטוח שאם מועמדים ישראלים היו מגישים מועמדות ומתחרים במכרזי כוח אדם הם היו מצליחים.

אתה יהודי, האם אתה רואה קשר בין יהדות לאיכות סביבה ובריאות?

שאלה מעניינת, אך אין לי הסמכות לענות על כך. בכל זאת, אם חושבים על הראייה הכללית של האמונה היהודית בה אנחנו נוצרנו כחלק מהעולם, יחד עם החיות, הצמחים, הקרקע, הסביבה וכו', אז כבר משלבים מוקדמים הרעיון של לחיות בהרמוניה עם הסביבה היה קיים באמונה היהודית...

יש משהו אחרון שאתה רוצה לומר לקוראים של infospot?

העוסקים בתחום איכות הסביבה צריכים לזכור שלתחום יש השפעה משמעותית על הבריאות ואיכות החיים. יותר מ- 80% מהתושבים באזור האירופאי חיים בסביבה אורבנית והדרך בה אנו צורכים ומייצרים משפיעה באופן ישיר על הבריאות ואיכות החיים שלנו ולכן חשוב להתאים את הייצור והצריכה כך שיתרמו גם לקידום איכות החיים והבריאות תוך הימנעות ממחלות ומוות. ולכולנו יש חלק בכך.

ד"ר מטיס סרדין הגיע לישראל יחד עם בכירים ממדינות רבות הגיעו לחיפה לטובת כנס של החטיבה האירופאית בארגון הבריאות העולמי [WHO] המתקיים אחת למספר שנים והפעם מתקיים בישראל